תקציר: את מי מעניינת התבזותה של חיפה ממש בכיפורים? את הפיכת חלק משכונותיה לא בטוחות לתושביהן? איך ראש העירייה לא הרעישה עולמות כדי לכפות עם ארגוני הביטחון לתת ליבם למתרחש בעיר? בעוד חיפה הולכת ומשנה את זהותה הלאומית והפלילית, התמקד הכיסוי החדשותי בשנים האחרונות בחזירי הבר, וחשוב לשאול: האם שתיקתה של ראש עיריית חיפה נובעת ממניעים פוליטיים?

[לאוסף המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על העיר חיפה, שמשנה את פניה. למאמר האחר, לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: למה חיפה בוערת, ואת מי זה מעניין?

*  *  *

ברב שיח פוליטי שניהלתי לא מזמן, דיברתי על הגלישה הבטוחה של ישראל למה שמכונה 'מדינת כל אזרחיה'. אחד מברי השיח שלי, אדם שרקעו הצבאי ראוי להתפעלות, שעשה היטב לביתו ומצביע היום לרשימה המשותפת תיקן אותי:

"ישראל אינה גולשת לשם. אנו מנווטים אותה לשם בכוונת מכוון" הוא אמר. "אנחנו נואשנו מלשכנע עם שהולך ומתחרד ומקצין ימינה. את מה שלא יעשו השכנועים תעשה המציאות. הכוח בידינו. אנחנו מעצבים את המציאות הזו, 'מתחת לרדאר', וכופים אותה עליכם, ואתם תיאלצו ללמוד לחיות בתוכה!"

זה גרם לי לחשוב: בשנים האחרונות משתנה זהותה, הלאומית והפלילית, של חיפה באופן מואץ, אבל הכיסוי התקשורתי התמקד, אם בכלל, בפלישת חזירי הבר לעיר. וחשוב לשאול: האם שתיקתה של ראש עיריית חיפה נובעת ממניעים פוליטיים?

יום הכיפורים בחיפה

בעוד התקשורת מהדהדת לנו על שהתרחש ביום הכיפורים בכיכר דיזנגוף בת"א, עברה חיפה טראומת יום כיפור משמעותית הרבה יותר: שיירה גדולה של אופנוענים פלסטינים, אזרחי ישראל, לבושים שחורים ומכסים פניהם ברעלות, נסעו בפראות, צפרו בקולי קולות תוך שהם מייצרים חיכוכים עם אזרחים, משמיעים איומים ומקללים בערבית. ההפרעות נמשכו לתוך יום הכיפורים. הם הקפידו לעבור ולהפריע למתפללים בבתי כנסת, כשלעבר אחד מהם: "אוהל יצחק", אף נורה חזיז. אצל חלק מהאופנוענים שתוחקרו ע"י המשטרה נמצאו חומרים דליקים (תנחשו לצורך מה...). ומה עם סיקור תקשורתי פרופורציונלי לגודל האירוע ולמשמעותו? הצחקתם!

בתור באר שבעי אזי חושב באר שבע. זוכר איך שבר ראש עיריית באר שבע, דנילוביץ' את שתיקת התקשורת כשהעלה את הסוגייה תחת כל עץ רענן. איך לא נרתע לתקוף את המשטרה כשניסתה להציג מצגי שווא. איך פעל בתקיפות ובנחרצות ושיתף פעולה עם כל מי שרק הסכים, כדי להביא לעירו יותר ביטחון ולא לאפשר לטאטא את הבעיה הצידה, עד כי הואשם ע"י אנשי המחאה בחבירה לאיתמר בן גביר רחמנא ליצלן.... וראש עיריית חיפה? איפה היא?

מתבשלים לאט, כמו צפרדע בסיר!

שקט הוא רפש. תשאלו את תושבי חיפה שמיד אחרי החג נוכחו לדעת, שגם מעבר ברחובה הראשי של העיר מהווה סכנת נפשות: כשבכניסה לחיפה, סמוך לגשר פז נעצרה התנועה כדי לאפשר לחוליית חיסול לרצוח אדם בנשקים אוטומטיים (ראו תמונה בראש המאמר).

חיפה הולכת ונכבשת בשנים האחרונות, שכונה אחר שכונה, ואין מושיע, ואנחנו יושבים בשקט, כמו הצפרדע, בסיר המים הרותחים והולכים, ומתרגלים!

נספח: חיפה היא 'פצצת הזמן' הבאה של ישראל

שימו לב למה שמתרחש בחיפה... זוהי אחת הערים המעורבות שהתסיסה הפלסטינית בהן היא הגדולה ביותר מתחילת המלחמה. במקביל, מישהו פועל ללא לאות להסב שמות רחובות בחיפה לשמות ערביים...

מישהו מזהה קשר? האם עיריית חיפה אינה מבינה, שבמו ידיה היא הופכת את חיפה ל'פצצת הזמן' הבאה של ישראל?

[לאוסף המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים על המגזר הערבי בישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.