תקציר: מספרי הנפגעים - כ-1,300 הרוגים, ומעל 200 חטופים, הם בלתי נתפסים. הכיצד צה"ל הגדול, הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, ואני לא ציני, קרס מול ארגון קיקיוני כמו החמאס?

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

ד"ר עודד עמיחי הוא יו"ר העמותה 'מגן לעורף', מומחה למערכות לייזר ויועץ לפיתוח עסקי בתחומי הלייזר והאלקטרו-אופטיקה. יזם וניהל ברפא"ל בשנות ה-70 פרויקט חדשני ומקורי בלייזר רב עוצמה. היה מיוזמי פרויקט "נאוטילוס" בראשית שנות ה-90.

*  *  *

אני מצדיע ומחזק ידיו של צה"ל, הפועל מול חיות הטרור בעזה, ומייחל להצלחתו המהירה.

את ההמשך אני כותב בהיסוס, בגלל עיתוי הפרסום - בעת מלחמה כולנו מאוחדים. אולם קשה להתאפק נוכח המחדל, עליו ידידי אלוף (מיל') יצחק בריק מתריע כבר שלוש שנים.

ישנן 3 סוגיות ביטחוניות בלתי נתפסות:

1. היכן היה המודיעין? אי אפשר לקבל את הסלוגן: 'הופתענו'. אי אפשר לארגן מבצע כזה מבלי שהעיניים הגדולות שלנו יבחינו בדבר. קיימות גם ידיעות על התראות שהגיעו אלינו מגורמים זרים. אז מה קרה? שוב הזחיחות והיוהרה גברו על השכל הישר?
   כמו במלחמת יום הכיפורים, העובדות היו זמינות, אולם ההערכות הן לעולם סובייקטיביות, וכאן, שוב, הכישלון היה מהדהד.
2. מה קרה לגדר הפלא, בה הושקעו כ-4 מיליארדי שקלים, שהתבררה ככלום בכלום? גורמים צבאיים רבים, בארץ ובעולם, מסתייגים כבר למעלה ממאה שנה מהתפיסה של קווי הגנה, שנכשלה בכל מקום, וממשיכים להשקיע בהם, מבלי להפיק לקחים ממה שקרה בעבר.
3. הכיצד צה"ל הגיע למקום רק אחרי 6 ואפילו 8 שעות מתחילת האירוע, כאשר בשעות קריטיות אלה התושבים היו מופקרים לגורלם?

השמיכה קצרה. צה"ל עסוק במתיחות המתפתחת בצפון, ובאירועים הבלתי פוסקים ביו"ש, וכאשר מתעלמים ממודיעין עדכני לגבי כוונות החמאס, ומתוך זלזול בכוחו, דוללו הכוחות בדרום, ואלה שנשארו לא היו זמינים במשך מספר שעות קריטיות.

לא זו העת לסיכומים ומסקנות. סוגיות אלה עוד יחקרו כאשר האירוע הקשה הזה יסתיים. כעת צריך לתת לצה"ל את מלוא הגיבוי, כדי שיסיים את המלאכה ביעילות ובהצלחה, ואני סמוך ובטוח שכך יקרה.

מספרי הנפגעים - כ-1,300 הרוגים, ומעל 200 חטופים, הם בלתי נתפסים. הכיצד צה"ל הגדול, הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, ואני לא ציני, קרס מול ארגון קיקיוני כמו החמאס?

סוגיית החטופים זקוקה לטיפול מקצועי וממוקד, מה שאינני רואה שקורה, ודאי לא לגבי החטופים האזרחים. מאז מלחמת העצמאות לא היו מספר גדול כזה של חטופים, בהם אזרחים רבים - קשישים, חלקם חולים שזקוקים לתרופות ולאמצעי עזר, חלקם תינוקות וילדים חסרי ישע, ואחרים שתנאי המעצר קשים עבורם. אין גורם מרכזי אחד ויעיל שמטפל בחטופים האזרחים, ושנמצא בקשר מינימלי עם משפחותיהם. אני אומר זאת בכאב, גם ממידע אישי.

יש מחדל אחר, שהתקשורת נמנעת מלהזכירו, ועליו חבריי ואני מתריעים כבר עשרות שנים: הגנת העורף מירי של טילים, רקטות, פצמ"רים כטב"מים ורחפנים: חיל האוויר, שעובד ביעילות ובמסירות 24/7, אינו פתרון אולטימטיבי, זאת באשר:

1. חיל האוויר לא נתקל ברצועת עזה בנ"מ משמעותי.
2. ח"א לא מסוגל למנוע ירי רקטי מסיבי, שממשיך גם ביום ה-8 למלחמה, למרות שליטה אווירית מוחלטת של ח"א.

מבלי להיכנס למספרים, אני מזועזע מהעובדה שארגון קיקיוני כמו החמאס גרם לא רק לאסון בעוטף ישראל (אני מצטרף ליוזמה לשינוי השם של יישובי עוטף עזה), אלא גם לפינוי המוני של ישובים בדרום. מעבר לפינוי ההכרחי ממה שנותר מהקיבוצים בעוטף ישראל, גם העיר שדרות פונתה, עיר של כ-30,000 תושבים, וזאת בגלל הירי הרקטי, גם תושבים רבים באשקלון התפנו מאותה סיבה, ככה גם באשדוד.

אמצעי היירוט הקיימים, כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ לא הושיעו את תושבי הדרום, והירי הרקטי מהרצועה מגיע גם למרכז הארץ ואפילו צפונה. מה נעשה מול ארגון חזק ומצויד יותר כמו החיזבאללה?

עשרות שנים אני טוען שרק לייזר עוצמתי יכול לתת הגנה נאותה מהכמויות העצומות של איומים מהאוויר, החל בטילים ורקטות וכלה בכטב"מים ורחפנים. חבריי ואני דפקנו בכל דלת, דיברנו עם כל מי שאפשר, התבטאנו בתקשורת. התוצאה: לייזר, בשעה טובה, חדל להיות מילת גנאי, מערכת הביטחון הכירה בחשיבותו, אולם הפתרון שהיא מציעה לצה"ל ושנמצא בפיתוח מתקדם, הוא לייזר בעוצמה נחותה, שיספיק אולי נגד ירי בודד, ולא יושיע מפני מסות האיומים כלפינו שכבר קיימים, ודאי לא כלפי איומים עתידיים, בהם טילים מתמרנים ומדוייקים, טילים מהירים (היפרסונים), ונחילי כטב"מים זעירים מתאבדים.

עד מתי? עד מתי שיטת הסמוך תשלוט במחשבה הביטחונית? עד מתי סיסמאות יחליפו את המציאות? עד מתי לא יפיקו לקחים? עם כל הצער, עם כל הכאב הבלתי נתפס על האסון שפקד אותנו, עימות זה מול החמאס עלול להיות רק פרומו למה שחלילה עלול להתרחש בצפון!

יש להפסיק להתחפר בעבר, ולהתארגן מיידית עם סיום המלחמה, בפרויקט חירום לפיתוח לייזר עוצמתי. טכנית, הדבר באפשרותינו, גם המימון לא יכול להוות מיכשול, גם לו"ז סביר, חסרה רק החלטה מיידית, בלי בירבורים, בלי סיסמאות, בלי שיקולים זרים.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל';

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.