תקציר: כשאי הוודאות שלטת, סוף מחשבה במעשה תחילה. מה שנכון כרגע הוא לתת לכוחות צה"ל את ברכת הדרך לפעולה בהבנה עמוקה שמתוך הישגי הפעולה ותוצאותיה, יתברר בהמשך אופק האפשרויות לגבי הסידור לעתיד שלפי שעה עוד לא נוצר. בינתיים, צריכה ממשלת ישראל לפעול בהכרה שלגבי העתיד כל האפשרויות פתוחות. בתוכן גם אפשרות הכיבוש והשליטה בשטח למשך זמן ארוך.
[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות.
בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
עתיד מדינת ישראל ניצב כרגע על פרשת דרכים: האם תתקיים כמדינה ריבונית המגנה על עצמה בכוח בניה ובנותיה או שתיהפך למקלט יהודי הולך ונחלש, מתקיים בחסות מעצמות. השאלה הגורלית הזו תלויה עכשיו בהחלטות הקבינט במיקוד לחובה להכרעת חמאס ברצועת עזה.
את הדחייה החוזרת בהוצאת המהלך הקרקעי ההתקפי אל לב רצועת עזה, כוחות צה"ל משכילים לנצל לשיפור המוכנות. נייחל שכמו בהמתנה שקדמה למלחמת ששת הימים, ההמתנה תתבטא ברגע המבחן בפריצת סער מוכנה ומוצלחת.
ההיסוס בדרג המדיני קשור, במידה רבה, באי הוודאות, ובמחלוקת לגבי הסדרת החיים ברצועת עזה בסיום המלחמה
בשלב הזה חובת המעשה ותבונת המעשה מחייבים פעולה גם בהעדר יכולת לסימון ברור של אופק ההסדר ביום שאחרי. אמנם יש בניהול המלחמה תהליכי פעולה המחויבים ניהול שיטתי במתכונת הנדסית. אולם, המלחמה ביסוד טבעה היא ממש ההיפך מפעולה הנדסית. במפעל ליצור מכוניות, התוצר הסופי חייב להיות מוגדר לפרטיו בטרם התחלת הייצור. ככה גם בניהול מבצע מיוחד. במלחמה לעומת זאת, כמצב הכרוך מיסודו באי ודאות, הדרך היחידה ליציאה ממבוכת השאלות הבלתי פתורות, היא להתחיל בפעולה.
עם ישראל מלוכד כפי שלא היה עשרות שנים בתודעת ההכרח להביא את הנהגת חמאס בעזה וצבאה לתבוסה מוחצת. מאז התעצמות חמאס ברצועת עזה, עוד לפני שנטל את השלטון בשנת 2007, לא הייתה נחרצות לאומית כזו בציפייה ישראלית ברורה למלחמת חורמה בחמאס. ממשלה שתחמיץ הזדמנות כזו תדרדר את מדינת ישראל למדרון חלקלק של חולשה קיומית סופנית.
כשאי הוודאות שלטת, סוף מחשבה במעשה תחילה. מה שנכון כרגע הוא לתת לכוחות צה"ל את ברכת הדרך לפעולה בהבנה עמוקה שמתוך הישגי הפעולה ותוצאותיה, יתברר בהמשך אופק האפשרויות לגבי הסידור לעתיד שלפי שעה עוד לא נוצר. בינתיים, צריכה ממשלת ישראל לפעול בהכרה שלגבי העתיד כל האפשרויות פתוחות. בתוכן גם אפשרות הכיבוש והשליטה בשטח למשך זמן ארוך.
האיומים הניצבים מולנו
בכל דרך יש לדחות על הסף את האפשרות להענקת רצועת עזה לאבו מאזן ואנשיו, על מגש כסף שהושג בדם בנינו. כל מעשי הטבח שביצעו אנשי חמאס בישראלים אזרחי עוטף עזה, הוא מימוש המסרים המופיעים בספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית. הרש"פ איננה הפתרון היא הבעיה.
גם הרעיון להצבת כוחות בינלאומיים בעזה בסיום הכיבוש מופרך מיסודו. מומלץ ללמוד את לקחי כישלון כוח יוניפי"ל בלבנון באי יכולתו לפקח על יישום החלטות או"ם 1701 שהתקבלו בסיום מלחמת לבנון השנייה. מעל לכל ביטחון מדינת ישראל אינו יכול להיות תלוי ברצונם הטוב של כוחות בינלאומיים, מהלך שישיב את היהודים בארץ ישראל לנתונים לקיום בחסות אחרים.
בוודאי, סכנה גדולה טמונה למדינת ישראל אם אחרי המלחמה תענה לדרישות למימוש 'רעיון שתי המדינות. במהלך כזה, במוקדם או מאוחר, מה שקרה לעוטף עזה עלול לקרות לכפר סבא, רעננה, ותל אביב. מבחינה צבאית אין דרך למדינת ישראל להגן על עצמה מקו כביש 6 מול קלקיליה. יש לחזור ולשנן את שיעור גורל מוצב נחל עוז בבוקר שבת 7 אוקטובר. התצפיתניות גיבורות החייל, זיהו את נחשול ההתקפה מתקדם לעברן ותוך 12 דקות מצאו עצמן בלחימת גבורה על חייהן בתוך המוצב.
הלקח הבסיסי מוכר אך מוכחש: הגנה זקוקה לעומק טריטוריאלי. מי שיסכים לנסיגות נוספות יציב את מדינת ישראל בסכנת הכחדה. מתוך המובן מאליו הזה, ממשלת ישראל הניצבת על פרשת דרכים אסטרטגית שלא הייתה כמוה, נתבעת להחלטה הרואית היסטורית, לאמונה ולתעוזה שאינן פחותות מאלה שביטא בן גוריון בתש"ח.
[לאוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל';
- אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים;
- הרחבת המושג: 'אי ודאות';
- אוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2024), אוסף מאמרים על "סוף מחשבה במעשה תחילה": הכלל הראשון בהתמודדות עם אי הוודאות, ייצור ידע, 9/2/24.
מדוייק לחלוטין.
אני חושש מאד שההנהגה – נתניהו, גלנט וגנץ – עדיין שבויה בקונצפציות ישנות.
חייבים להבין שאם אנחנו לא שולטים שם, ישירות או דרך אנשים המחוייבים לנו במאה אחוז, אנחנו מייצרים את חמאסטן מחדש.
דם חיילינו יישפך לשווא, אם אש"פ/חמאס/האו"ם ישלטו שם.
המוני צאצאי הפליטים מחוייבים להשמדתנו, ואם אנחנו לא נשלוט שם – הם יפעלו שוב. לא נוכל "לכסח את הדשא" באמת. זו אשליה בדיוק כמו ש"חכמי אוסלו" אמרו שברגע שתהיה הקטיושה הראשונה מעזה צה"ל יכבוש את עזה מחדש.