תקציר: בימים קשים אלה, מוקמים חמ״לים ומוקדי פעולה אזרחיים, הפועלים מטעם עצמם בתחומים מגוונים, כמו חמ״ל אחים לנשק לעיבוד מידע על החטופים לעזה ולהשפעה על מדינות אירופה, וגורמי הסברה שונים הפועלים עצמאית בחו"ל. היתירות מעוררת ביקורת על שמערכות אזרחיות נכנסות לוואקום שיוצרת הממשלה. אולם האמת היא ששיטה זו נפוצה מאוד בקרב מדינות שונות, כי דווקא פעולתם, בערוץ אלטרנטיבי חיצוני, משרתת את הממסד הרשמי.

[לאוסף המאמרים על 'יתירות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

בימים קשים אלה, מוקמים חמ״לים ומוקדי פעולה אזרחיים, הפועלים מטעם עצמם בתחומים מגוונים, כמו חמ״ל אחים לנשק לעיבוד מידע על החטופים לעזה ולהשפעה על מדינות אירופה, וגורמי הסברה שונים הפועלים עצמאית בחו"ל.

המציאות המורכבת מחייב מערכות ריבוניות, במקרים רבים, לשימוש במערכות מקבילות חוץ ממסדיות שלעיתים אף נראות כפועלות במגמה מנוגדת למטרות המדינה המוסדית.

היתירות - הנובעת משימוש במערכות מקבילות לאותה תכלית - מעוררת ביקורת על חוסר יעילות, וגם שהמערכות האזרחיות נכנסות לוואקום שיוצרת הממשלה. אולם האמת היא ששיטה זו נפוצה מאוד בקרב מדינות שונות, כי דווקא פעולתם, בערוץ אלטרנטיבי חיצוני, משרתת את הממסד הרשמי. 

• כך למשל, בנושא השבויים, הגופים האזרחיים מסייעים בפעילותם לממשלה באיזון המתח הלא פתור, בין החובה לפעול לשחרור החטופים ובין החובה להתעלם מממדי הסחיטה שמופעלים על הממשלה בתחום זה, ולהצליח להתמקד בניהול המלחמה בחתירה לניצחון. במתח הזה כדאי למדינה להיראות כלפי חוץ כמי שהחליטה לא להתמקד בסוגיה. במקביל, לגמרי נחוץ לה שיש כוחות ש״אינם מטעמה״ שפועלים בתחום במלוא המחויבות.
• בנוסף, מפעילה המדינה מוסדות לאומיים מקבילים, מחוץ למערכת השלטון הרשמית, דוגמת הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, קרן היסוד וקרן קיימת לישראל.
• את האמת הפשוטה הזו מבין גם נאסרללה, שמפעיל בלבנון כוחות פלסטיניים,
• וגם אבו מאזן, שמפעיל את אש"ף במקביל לרשות הפלסטינית.

ואפשר להרחיק בסוגיה זו להיסטוריה:

משך מאות שנים, החל מהמאה ה-17 - בנו הבריטים אימפריה, בשילוב ובסנכרון עם גורמי פעולה שפעלו מטעם עצמם, אך הישגיהם נרתמו לקידום המהלכים הגלויים של המלוכה, או יותר מאוחר השלטון הדמוקרטי. 

כך לדוגמה, פיראטים שפעלו ברחבי האוקיינוס השקט והאטלנטי פעלו בממד הגלוי בניתוק גמור משליטת בית המלוכה, ובכל זאת השלימו ״מתחת לשולחן״ את מה שהשלטון הפועל בגלוי ״מעל השולחן״ מנוע מלממש. לכן, אין להתפלא שעל בסיס לחימת הפיראטים, האנגלים בנו את עליונות הצי הבריטי, כולל אדמירל נלסון שמספרים, שבעברו נטל חלק בפעילות הפיראטים.

אותו הגיון הופעל גם במאמצי חברות כלכליות אזרחיות לסחר בהודו, לחדור לעומק הודו כשהן פועלות מטעם עצמן כחברות פרטיות, אך מונעות מתודעת שליחות אימפריאלית, המשרתת את המטרות האסטרטגיות של השלטון. חברת הודו המזרחית הבריטית (British East India Company) הייתה חברת מניות שקיבלה צ'רטר מלכותי מהמלכה אליזבת הראשונה ב-31 בדצמבר 1600 במטרה לתת זכויות מסחר מועדפות בהודו. הצ'רטר המלכותי העניק לחברה שהוקמה לא מכבר 21 שנות מונופול על כל המסחר עם הודו המזרחית. מחברת מסחר כלכלית הפכה חברת הודו המזרחית הבריטית לשליטה של הודו באמצעות קבלת תפקידים ממשלתיים וצבאיים עד פירוקה ב-1858 בעקבות תוצאות המרד ההודי הגדול (ויקיפדיה: חברת הודו המזרחית הבריטית).

בשנים ראשונות למאה העשרים פעלה מטעם עצמה גרטרוד-בל ברחבי המזרח התיכון בין שבטים בעיראק וחצי האי ערב, וקשריה האישיים עם הידע שצברה נרתמו לעיצוב השליטה הבריטית במזרח התיכון בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

מי שמתקשים להבין את הצורך הזה, הם בעיקר 'סדרני המנהל התקין וכהני החוק והמשפט' בעולם המערבי, שאינם תופסים שהחיים אינם ליניאריים ברובם, שפעמים רבות, בעיות מורכבות מחייבות פתרונות מחוץ למסילה, ושנסיעה מחוץ למסילה היא לפעמים כורח המציאות.

האם המלחמה הנוכחית גורמת לנו להבין זאת, סוף סוף?

נספח: בשבח היתירות - האקרים ישראלים תורמים למאמץ המלחמתי...

[לאוסף המאמרים על 'יתירות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'יתירות'.
• להרחבת המושג: פרדוקס היתירות.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• הרחבת המושג 'יעילות'.
• הרחבת המושג: 'סנכרון'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• ויקיפדיה: חברת הודו המזרחית הבריטית.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014),יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סנכרון, ייצור ידע, 12/4/14.