גרשון הכהן: רק פעולה קרקעית תחולל אופק אסטרטגי לסיום המלחמה

תקציר: במלחמה החדשה בה נתונה עכשיו מדינת ישראל, הדילמה העיקרית נובעת מאי ודאות אסטרטגית לגבי גבולות זירת המלחמה מתימן לעיראק ועד איראן. דווקא מתוך כך, נוצר בשעה זו גודל ההכרח בהנעת ההתקפה הקרקעית לעזה. ניתן לצפות כי מתוך הפעולה ייווצרו תנאים חדשים שיחוללו אופק חדש שעדין לא נוצר, מתוכו ניתן יהיה לגבש החלטות לגבי המשך המלחמה.

[בתמונה: ישראל באי ודאות אסטרטגית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kalhh לאתר Pixabay]
[בתמונה: ישראל באי ודאות אסטרטגית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kalhh לאתר Pixabay]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

הלוגו של ישראל היום
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

בהשוואה למלחמת יום הכיפורים 1973, המלחמה שפרצה ב-7 אוקטובר 2023, סבוכה פי כמה. גם באוקטובר 1973, היו דילמות קשות שנדרשו להחלטות בתנאי אי ודאות. אולם החל מיומה השלישי של המלחמה, ב-8 באוקטובר, נוצרה בהירות לגבי זירת המלחמה שהתמקדה ב"מגרש המשחקים" של סוריה ומצרים, ללא לחימה בזירה הירדנית.

במלחמה החדשה בה נתונה עכשיו מדינת ישראל, הדילמה העיקרית נובעת מאי ודאות אסטרטגית לגבי עצם זירת המלחמה. גם אחרי למעלה משבועיים מפרוץ המלחמה, ההנהגה הישראלית נתונה באי ודאות לגבי גבולות זירת המלחמה מתימן לעיראק ועד איראן. בתוך כך, בוערת הדילמה בכל הקשור להתפתחות המלחמה בזירת הצפון. זו דילמה אסטרטגית מובהקת, מושפעת במידה לא מבוטלת מציפיית הממשל האמריקאי שישראל תפעל בזירת לבנון בריסון, שימנע התדרדרות למלחמה. 

מצד שני, למפקד פיקוד הצפון האלוף אורי גורדין ברורה חובתו להגנה קשיחה על גבול הצפון, ועל מרחב היישובים בהצלחה מוחלטת, כך שאם יידרש, זה יתבצע גם במחיר התדרדרות למלחמה.

[בתמונה: למפקד פיקוד הצפון האלוף אורי גורדין ברורה חובתו להגנה קשיחה על גבול הצפון, ועל מרחב היישובים בהצלחה מוחלטת, כך שאם יידרש, זה יתבצע גם במחיר התדרדרות למלחמה. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: למפקד פיקוד הצפון האלוף אורי גורדין ברורה חובתו להגנה קשיחה על גבול הצפון, ועל מרחב היישובים בהצלחה מוחלטת, כך שאם יידרש, זה יתבצע גם במחיר התדרדרות למלחמה. התמונה היא צילום מסך]

במצב חוסר ודאות, סוף מחשבה במעשה תחילה

דווקא מתוך עומק אי הוודאות האסטרטגית, נוצר בשעה זו גודל ההכרח בהנעת ההתקפה הקרקעית לעזה. ניתן לצפות כי מתוך הפעולה ייווצרו תנאים חדשים שיחוללו אופק חדש שעדין לא נוצר, מתוכו ניתן יהיה לגבש החלטות לגבי המשך המלחמה. חלק מהחסמים למתן אור ירוק לפעולת כוחות היבשה לעזה, נובע מהשאלה ה"רציונלית" המוכרת: "ולאן כל זה מביא אותנו בסופו של יום?"

אי היכולת למתן תשובה וודאית בשאלת מתווה "היום שאחרי" מחוללת למקבלי ההחלטות בדרג המדיני שיתוק מערכתי קלאסי. במלחמה, היקף תנאיי אי הוודאות מחייב לעיתים, דווקא חשיבה הפוכה מחשיבה הנדסית. כלומר, עד שלא נתחיל לפעול לא נדע את הפוטנציאל שמחוללת הפעולה והוא ממש לא ניתן לחיזוי וודאי מראש. מכאן החובה להתחיל לפעול גם בתנאי ידע חסרים. ככה היה בקריעת ים סוף. בעומק השיתוק בו נלכד משה, כשהים לפניו והמצרים אחריו, אלוהים נתן לו עצה מעשית: "דבר אל בני ישראל וייסעו" - בקיצור: תתחילו לפעול. רק עם כניסת בני ישראל לים נוצרו התנאים להיווצרות משהו חדש.

החלטה גורלית כזו, מתוך מצוקת השיקולים המזהירים בפני הליכה אל הבלתי נודע, היא תמצית המצביאות. במלחמת יום הכיפורים, כשאריק שרון תבע מהממונים לצלוח את תעלת סואץ, הוא לא היה מסוגל לתת תשובה משכנעת לשאלה המציקה: "בסדר, ניצלח את התעלה ואז מה?" רק לאחר הצלחת הצליחה והעברת אוגדות משוריינות למערב התעלה, נפתח האופק החדש שהוביל אל כיתור הארמיה השלישית ואל הניצחון.

אורח החשיבה הזה הנראה כביכול בלתי רציונלי, היה נחלתם של מנהיגי היישוב החלוצים, בימים שלפני קום המדינה. בוויכוח בשנת 1920 אם להישאר בתל חי או לנטוש, כאשר זאב ז'בוטינסקי בניתוח רציונלי הסביר במאמר בעיתון הארץ, מדוע נכון לנטוש, ענה לו ברל כצנלסון: "אכן בכל אסטרטגיה קל להוכיח למפרע מפלה, וקשה להבטיח ניצחון... כנראה שאנו עומדים פה בוויכוח ישן, ויכוח שהטענות ההגיוניות אינן מכריעות בו. יש 'מעשיות' שעושה את החשבון למפרע וממליצה לעזוב את תל חי, מטולה, כפר גלעדי, ויש מעשיות אחרת, המתעקשת לעמוד עד לרגע האחרון ואז יש והדבר הבלתי אפשרי נעשה לאפשרי"

גם במקום בו עומדת בשעה זו הנהגת המדינה, הטענות ה"הגיוניות" בעד או נגד המהלך הקרקעי, אינן מכריעות בדילמה הקשה. כאן נדרשת הכרעה מנהיגותית שתיקבע: המהלך לתוך עזה הוא אפשרי, ומעל לכל הוא הכרחי.
[בכרזה: במצבי אי ודאות, סוף מחשבה במעשה תחילה! הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: במצבי אי ודאות, סוף מחשבה במעשה תחילה! הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: רק פעולה קרקעית תחולל אופק אסטרטגי לסיום המלחמה

  1. מסכים.
    רק רצוי שהמעשה בטרם מחשבה יהיה מעשה שניתן לתקנו במהרה.
    וגם רצוי שהמעשה יהיה לאיזו תכלית אסטרטגית מוגדרת, כך שניתן יהיה לתקן לאור אותה תכלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *