תקציר: בבוקר 7 באוקטובר 2023, קרסה האשליה, שמדינת ישראל יכולה לשאוף להתקיים כסוג של דנמרק. עם המלחמה באוקראינה, גם באירופה המערבית נוכחו להכיר שעם כל תקוות השלום, אין לאדם גן עדן עלי אדמות. המלחמה הייתה ונותרה מצב יסוד קיומי. כמו שהייתה שרה לי אמי בילדותי -שיר ערש נגבי: "אין חריש עמוק בלי נשק, נומה בן"

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

בבוקר 7 באוקטובר קרסה תפיסה ביטחונית אסטרטגית ישראלית שהתקבעה בשלושים השנים האחרונות, מאז הסכמי אוסלו. בעוצמה מטלטלת אף יותר, קרסה גם תפיסה תרבותית שנטעה שורשיה בחלום השלום, באשליה שמדינת ישראל יכולה לשאוף להתקיים כסוג של דנמרק. הייתה כאן רעידת אדמה, בעוצמה שמחוללת תזוזת יבשות.  

קונספציית הנסיגות

תמיכתם של בכיריי מערכות הביטחון לשעבר, ברעיון שתי המדינות, הושתתה וממשיכה להיות מושתתת על ההנחה כי גם בנסיגה לקווי 67, מדינת ישראל תוכל להמשיך להגן על ריבונותה ועל ביטחון תושביה בכוחות עצמה. בסמכות "מקצועית", ביקשו במשך עשורים לשכנע כי מבחינה צבאית, צה"ל תמיד יוכל להבטיח את ביטחון ישראל גם לאחר נסיגות.

רב אלוף מיל' דן חלוץ למשל, במאמרו החותר לפתרון שתי המדינות, ביקר את דרישת ממשלת נתניהו ל"גבולות ברי הגנה" והסביר: "צה"ל יוכל להגן על כל קו גבול שיוגדר על ידי הדרג המדיני. ראוי להזכיר שהניצחון הצבאי הגדול ביותר (לאחר מלחמת העצמאות) הושג ב- 1967, מקו הגבול שהיום מוצג על ידי ההנהגה המדינית, כבלתי ניתן להגנה..." (ידיעות אחרונות, 16.1.2015)

לקראת מימוש תכנית התכנסות ביו"ש, באביב 2006, בדיאלוג עם ארי שביט, הציג חיים רמון טענה שבימים אלה נראית הזויה להחריד: "אני מאמין שיהיה שקט, (לאחר נסיגה) אבל נניח שתהיה מלחמה. איזו מן מלחמה זו תהיה? צה"ל עם כל היכולות שלו מול 3000-4000 אנשי חמאס שמצוידים בלא כלום? אם הפלשתינים יוצרים עלי איזשהו איום אני כובש את הגדה המערבית ב-24 שעות. ואיך אני יודע זאת? כי כך עשיתי ב"חומת-מגן"... כבשתי מחדש את השטח ומוטטתי את הרשות הפלסטינית ביממה". (הארץ, 18.6.2006).

בסרטון - מה אמרו הפוליטיקאים לפני ההתנתקות:

בבסיס גישת תומכי הנסיגות, מונחת קונספציה בת ארבע הנחות:

• הנחה ראשונה: ההיפרדות המרחבית ובכללה פינוי התנחלויות, תגדיר גבולות, תצמצם את ממשקי החיכוך, ותחולל מגמת יציבות. יחד עם השגריר מרטין אינדיק, ציטטו את הפתגם: "גדרות טובות עושות שכנים טובים".
• ההנחה השנייה קבעה שאם תתערער היציבות עד כדי איום ביטחוני בלתי נסבל, תשכיל ותוכל ההנהגה המדינית לקבל את ההחלטה הנדרשת ובלי היסוס תשלח את צה"ל למתקפה לסיכול האיום בעומק המרחב ממנו נסוגונו.
• ההנחה השלישית העריכה שעצם נסיגתנו מן השטח, יחד עם הסכמת הקהילה הבינ"ל להכרה בסיום הכיבוש, יעניקו לנו מרחב פעולה לגיטימי.
• והנחה אחרונה: צה"ל בעליונותו המתמדת, יוכל לאתגר זה ולנצח ביממות ספורות.

למעלה מעשור אני מתמודד נגד קונספציה זו במאמץ להציגה כמופרכת ומסוכנת. הגבול הקשיח שנבנה סביב רצועת עזה, לא זו בלבד שלא חולל תפנית חיובית ליציבות אלא להיפך, הוא חולל את התנאים להתעצמות כוחו הצבאי של חמאס כאיום אסטרטגי. במבחן היסטורי - מאז ההתנתקות ב-2005 - הופרכו שוב ושוב גם כל יתר הנחות הקונספציה.

ביקשו להסביר שהמדינה הפלסטינית שתקום גם ביו"ש, תהיה מפורזת. אלא שבמכלול השינויים שהתפתחו בתופעת המלחמה, גם בזירות מלחמה בעולם, ובמיוחד כפי שיכולה ללמד התחמשות החמאס ברצועת עזה, ההבטחה והדרישה לפירוז מתגלה כחלולה.

בכירי מערכות הביטחון תומכי פתרון שתי המדינות, חזרו וטענו כי גם אם יכשל מאמץ הפירוז ותתרחש הסלמה ביטחונית, צה"ל במלוא עליונותו, הטקטית והאופרטיבית, יוכל לתת לכך מענה מבצעי מלא, לסיים את המלחמה בזמן קצר, בלגיטימציה פנימית ובינלאומית. השתנות תופעת המלחמה בעולם - במיוחד במלחמה באוקראינה - מלמדת כי הנחה זו מנותקת מכל מציאות. 

אלה הדבקים בנסיגות, סובלים כרונית מהערכת יתר לעוצמת צה"ל והערכת חסר לעוצמת האויבים. עוצמתו של צה"ל כפי שנתפסת על ידם, גורמת להם להעריך כי צה"ל יוכל תמיד לשוב שנית על הישגיו כמו ביוני 1967. אלא שמלחמת 1967 הייתה למעשה, ההתנגשות הצבאית האחרונה בדפוסי מלחמת העולם השנייה. מאז השתנה כל עולם המלחמה. לבקש שנית ניצחון במתכונת דומה, נראה כמו לבקש שנית קריעת ים סוף.

 (את טענותיי על מופרכות קונספציית הנסיגות, ביססתי בינואר 2019, במחקר ארוך ומקיף שפורסם במרכז בס"א)

קריסת חלום השלום

בנאומו המכונן על קברו של רועי רוטברג בנח"ל עוז, באפריל 1956, אמר הרמטכ"ל משה דיין: "דור התנחלות אנו ובלי כובע הפלדה ולוע התותח, לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית. לילדינו לא יהיו חיים אם לא נחפור מקלטים..."   הנאום הסתיים באמירה: "רועי- האור שבליבו עיוור את עיניו, ולא ראה את ברק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אזניו, ולא שמע את קול הרצח האורב..."

בעיצומה של מלחמת ההתשה, בסיום קורס פו"מ 1969, הביא משה דיין את משנתו הקיומית: "המנוחה והנחלה היו לעמנו שאיפות נכספות ולא מציאות. ואם מידי פעם השגנו אותן, היו אלה רק תחנות ביניים קצרות- שאיפת רוח להמשך המאבק." על הכורח לתודעת מאבק אין סופי הסביר: "התשובה היחידה הבסיסית שביכולתנו לתת לשאלה 'מה יהיה', הינה - נמשיך להיאבק, כבעבר כן גם עכשיו, התשובה לשאלת ה'מה יהיה', חייבת להתרכז בהבטחת כושרנו לעמוד בפניי קשיים, ביכולתנו להתמודד - יותר מאשר בפתרונות מוחלטים וסופיים לבעיותינו. עלינו להכין את עצמנו נפשית ופיסית לתהליך ממושך של מאבק."

דברים אלה שונים במובהק מכל אלה שהושמעו על ידי ההנהגה הישראלית בעשורים האחרונים

בנאום ראש הממשלה בנט באו"ם לדוגמה, בחר להדגיש: "מה שהישראלים רוצים זה חיים טובים לעצמם ולמשפחותיהם ועתיד נכון לילדיהם". 

גם משה דיין שאף לנורמליות, ובכל זאת, הדגיש תמיד את הקיום בתודעת מאבק. את זה ביטא בלי רחמים בצוואה שהקריא לשלושת ילדיו לפני מותו:  "את נחלת האבות עבדו נא כל אחד והחרב מעל מיטתכם, ובערוב יום תורישונה להיות נחלה לבניכם. ועתה ייטול כל אחד תרמילו ומקלו, לחצות ירדניכם בדרכו..." (יעל דיין, אבי ביתו, עמ' 207).

יעל דיין כמייצגת דור שסרב להשלים עם כורח המאבק המתמיד, תארה בספרה את ההסתייגות העמוקה שלה מצוואת אביה: "הייתה לי תחושה של גירוש האדם מגן עדן, קללה יותר מברכה. על כולנו נגזר לעבוד את האדמה ולהילחם וזאת נצווה לילדנו."(שם)

בשבת 7 אוקטובר קרס חלום גן העדן הישראלי

עם המלחמה באוקראינה גם באירופה המערבית נוכחו להכיר שעם כל תקוות השלום, אין לאדם גן עדן עלי אדמות. המלחמה הייתה ונותרה מצב יסוד קיומי. כמו שהייתה שרה לי אמי בילדותי -שיר ערש נגבי: "אין חריש עמוק בלי נשק, נומה בן":

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.
• אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.