תקציר: הציוץ המיותר של ראש הממשלה בהטלת אחריות על ראשי אמ"ן ושב"כ שלא סיפקו לו התרעה למלחמה שפרצה, מחייב הערה במבט עקרוני והיסטורי. בין הנהגת מדינה לבין הנהגת הצבא, מתקיים מתח מובנה מוכר ומתמיד. זה כמעט מצב טבעי, שהוכר כבר בתולדות המלחמות בעולם העתיק...

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

הציוץ המיותר של ראש הממשלה בהטלת אחריות על ראשי אמ"ן ושב"כ שלא סיפקו לו התרעה למלחמה שפרצה (ראו למטה), מחייב הערה במבט עקרוני והיסטורי.

בין הנהגת מדינה לבין הנהגת הצבא, מתקיים מתח מובנה מוכר ומתמיד.  זה כמעט מצב טבעי, שהוכר כבר בתולדות המלחמות בעולם העתיק.  האימפריה הרומית השכילה להציב מערכת מתחים זו על נורמות וכללים להתנהלות מרוסנת.   

ניקולו מקיאבלי, בכתביו, התייחס גם לסוגיה זו, בתיאור האופן בו נהגו הרומאים בשרי צבא שכשלו: "לא זו בלבד שהרומאים היו פחות כפויי טובה מבני רפובליקות אחרות... אלא שגם בעמדם להטיל עונש על מפקדיהם היו מתונים בדינם וזהירים בכבודם, יותר מכל האחרים. קלקל שר צבא בזדון, ענשו אותו במתינות, קלקל בשגגה או מחמת חוסר הדעת, לא חייבו אותו בשום עונש, ואדרבא, היו נותנים לו פרס ומודיעים לו כבוד ויקר. מנהג זה תפסו בידם לאחר שיקול דעת מרובה, שכן סבורים היו שחשיבות גדולה נודעת לכך, ששרי הגייסות יוכלו להתמסר לתוכניותיהם ברוח חופשית ובזריזות ולא תוסח דעתם לגורמים חיצוניים אחרים. כי לא רצו להוסיף קשיים וסכנות על עניין שכל עצמו קשה ומסוכן. ידוע ידעו שאם יעשו כן, לא ימצא אפילו איש אחד שיהיה לאל ידו לעשות חייל בגבורה." (עיונים, ל"א)

לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין, ראוי לספר כיצד בהיותו שר ביטחון וראש ממשלה, הוא השתדל לפעול במודעות ובנאמנות לתובנה זו

בחורף 1974, כאשר הוצגו לממשלה עיקר מסקנות וועדת אגרנט, רבין היה שר העבודה בממשלת גולדה מאיר, והביע התנגדות למסקנות הוועדה. מודרך על ידי הרעיון של אחריות משותפת בין דרג מדיני לדרג צבאי, אמר באותה שעה:

"לעתיד יגיד לעצמו כל רמטכ"ל, אני מניח את כל החומר המצוי ברשותי על שולחן הממשלה, בצרוף המלצתי. עד כה היה ברור מעבר לכל ספק, כי מרגע שהדרג המדיני סמך ידיו על המלצתי, והורה לפעול על פיה, הוא הדרג המדיני נושא עמי באחריות כלפי המצב, וכלפי המתבצע על פיה. כל חלוקה אחרת לסמכויות בין הדרג הצבאי והמדיני, המחייבת את הראשון ומזכה את השני היא בלתי אפשרית וטומנת בחובה סכנות חמורות ביותר. אם אין אחריות משותפת בין שני הדרגים, אני כרמטכ"ל, הואיל וכל האחריות תוטל עלי ועל הצבא, אנהל לבדי את מדיניות החוץ והביטחון של המדינה, משום שאם אין אחריות משותפת לתוצאות, אין גם אחריות משותפת לקבלת החלטות." (פנקס שרות, עמ' 414; ראו תמונה למטה)

כאשר תוך חודשים ספורים הפך יצחק רבין לראש הממשלה, התמודד בסוגיה זו במודעות אישית ועל כך סיפר: "זמן רב היה דרוש לממשלה ולי כראש ממשלה לתקן את הפגם החמור שוועדת אגרנט ניסתה להטיל בחיינו. חשתי כל הזמן בגילויים של חוסר אמון מצד הרמטכ"ל, (מוטה גור) בליבו אמר ולעיתים אף התבטא כך, שאם יקרה משהו הוא יישאר בודד, כנושא אחריות בלעדית. לכן מוטב לו להצהיר הצהרות פומביות... ובלבד שלא ישאל לאחר מעשה: אתה אחראי, היכן היית? מדוע לא הזהרת?" (שם)

המלחמה המתנהלת בימים אלה גורלית מאין כמותה לעם ישראל. ללא ניצחון גלוי וברור קיומה העתידי של המדינה ילך ויתערער. האמון בין הדרגים המדיני והצבאי ובין העם להנהגת הצבא, הכרחי תמיד ובשעה זו יותר מאי פעם הוא תנאי הכרחי לניצחון.  בשעה זו, מבחן האמון ההדדי מחייב את כולם.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2023), יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/11/23.