תקציר: על מנהיגי העולם החופשי, כל עוד הם חפשים להחליט, לפעול ללא שהיות בכל הכוח והעוצמה שבידיהם כדי להגן על העולם האנושי. עליהם לצאת מהבועות שאליהן נכנסו ולהבין כי "זכויות האדם" על מגילותיהן, אמנותיהן, הצהרותיהן ופסיקותיהן נועדו לשמש את אלה שמכבדים אותן. הן לא נועדו להיות נשק להשמדה עצמית. מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת "מראה", 19.9.2014. מסתבר, שהוא עדיין רלבנטי כאילו נכתב היום!

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הגירה ומהגרים, לחצו כאן]

דוד א' פרנקל [ראו תמונה משמאל] הוא ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

עורך כתב עת משפטי, מחבר עשרות מאמרים וספרים רבים, ביניהם הספרים: "תובנות מנהיגות וניהול – הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל" בהוצאת ראובן מס, ירושלים (2022), דיני עמותות בישראל מהדורה שלישית (2021) ודיני השותפות בישראל מהדורה שלישית (2020) בהוצאת פרלשטיין-גינוסר, תל אביב.

מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת "מראה", 19.9.2014. מסתבר, שהוא עדיין רלבנטי כאילו נכתב היום!

*  *  *

כמו בתקופת מסעי הצלב...

האסלאם ועמו המוסלמים נמצאים היום בשלב מסעי הצלב בו הייתה הנצרות בתחילת האלף השני לספירה, במשך תקופה של כ-400 שנה. 

לאחר הפילוג שהיה בנצרות בין הכנסייה האורתודוקסית-המזרחית לבין הכנסייה הרומית-קתולית במאה ה-11, החלו הקתולים ב"מסעי צלב" במטרה לחסל כל דת אחרת לרבות כל פלג אחר בכנסיה הנוצרית. מי שסרב להצטרף אליה, דינו היה מוות. מסעות אלה כללו גם את השאיפה של הקמת ממלכה נוצרית רומית-קתולית במזרח התיכון – ממלכת ירושלים, שתתאחד עם אירופה הקתולית. מסעי הצלב היו גל חסר תקדים של ברבריזם ואלימות, שבאו לביטוי בטבח המוני של מי שלא היה רומי-קתולי, מוסלמים, כיהודים ונוצרים אורתודוקסים ואחרים במזרח התיכון ובאירופה. הייתה זו תקופה של מרחץ דמים וברבריזם לשמו, שהזכירה במידה רבה את הפלישה של ההונים לאירופה במאות הרביעית והחמישית.

במאה ה-13 הקים פרנסיס מאסיזי את מסדר הפרנציסקני. חבריו, לאחר מותו של פרנסיס היו פעילים הרבה במסגרת אינקוויזיציה, שהייתה למעשה המשך של מסעי הצלב להפוך את מערב אירופה לקתולית. במאה ה-15 הביאה האינקוויזיציה לחיסולם הפיזי של אלה שאינם מצטרפים לכנסיה הקתולית או לגירושם. האינקוויזיציה הייתה אחת הדרכים להילחם ברפורמציה שהחלה להתפשט באירופה במחצית השנייה של המאה ה-15, ואיימה על קיומה וייחודה של הכנסייה הקתולית. בסופו של דבר הרפורמציה ניצחה. כתוצאה מהשפעת ההשכלה בארצות אירופה, זנחה הכנסייה הרומית-קתולית את הרעיון של הקמת ממלכה עולמית. התרבות המערבית החלה לשלוט באירופה והשפעתה ניכרה גם בארצות הגובלות עם אירופה או הנמצאות אתה בקשרי מסחר ותרבות.

האסלאם היום נמצא בשלב בו היה העולם הנוצרי בשליש הראשון של האלף השני

בדומה לפיצול שבין הכנסייה האורתודוקסית-מזרחית לבין הכנסייה הרומית-קתולית, כך גם באסלאם נוצר פילוג ופיצול, בין הסונים לשיעים. הקרע ביניהם הולך ומעמיק עד כדי מלחמות דמים. מלחמות אלה הביאו את הארגון הסוני הקיצוני להכריז על הקמת חליפות אסלאמית, דאעש - בשלב ראשון, בשטחים שבשליטתו בעירק ובסוריה - כשהמטרה הקרובה היא שליטה על כל ארצות הלבנט. לאחר מכן כוונתם להשתלט על ארצות אירופה ובטווח רחוק יותר גם על ארצות מעבר לים. להשגת מטרה זו הם נקטו אותה שיטה שננקטה ב"מסעי הצלב" – טבח ורצח של מי שאינו מוכן להצטרף לדת האסלאמית הסונית. בכך, אנו רואים דמיון למלחמות בין הכנסייה הרומית-קתולית לבין הכנסייה האורתודוקסית מזרחית, כאשר במקביל הם גם משמידים, הלכה למעשה, מי שאינו מוסלמי ושאינו מוכן להמיר את דתו. 

אך הם אינם מסתפקים בשיטה גלויה זו. הם נוקטים גם שיטה של 'סוס טרויאני' כבר מספר עשרות שנים, כשהם מנצלים את תמימותם ואולי אף אי פיכחותם של שליטים באירופה ואף מעבר לים.

זכויות אדם אינן נשק להשמדה עצמית

בדרך כלל, מהגרים נוטשים את ארצות המוצא שלהם, בין מרצון ובין בכפייה, כאשר אינם מרוצים מהשלטון הקיים בארצות מוצאם, מהתרבות הקיימת בהן ומכפייה תרבותית ופיזית מהן הם סובלים. הם מהגרים לארצות בהן המשטר שונה, התרבות שונה, ואורח החיים שונה, כדי להשתלב בהן וליהנות מתרבותן ומשטרן. אלא שבמשך כשלושה עשורים אנו עדים לתופעה שונה. בני אדם מהגרים מארצות מוצאם לארצות זרות לא כדי להשתלב בהן, אלא כדי להכריחן להשתנות ולאמץ את התרבות ואורח החיים של הארצות מהן הגיעו.

לאחר גילוי אמריקה, אנו עדים לתופעה הנראית כדומה. מדינות אירופאיות כבשו שטחים רבים ביבשת אמריקה והשליטו בהם את תרבותם בכוח השלטון. הם עשו זאת בגלוי ובמודע. הם לא עשו זאת בהסתר תוך כדי תכנון של "מרידה" מבפנים, כמו המהגרים של היום. אלה בדרך כלל מהגרים אל ארצות אירופה, אך מתנגדים להשתלבות ודוגלים דווקא בהפרדה. הם מנצלים את רעיונות "זכויות האדם", חודרים כמהגרים בלתי חוקיים, מאלצים את המשטרים הדמוקרטיים להעניק להם כל חסות וזכות אפשרית, הן כספית והן הבאת בני משפחה רבים שיצטרפו אליהם, כדי לסייע להם למעשה במאמציהם להשליט את התרבות והמשטר מהם "ברחו" לטענתם.

הממשלות הרבות באירופה בתקופה זו לא ראו את הנולד. הם לא צפו ש"זכויות האדם" תשמשנה כמגן לאלה הבזים להן ומפרים אותן בגלוי. חלק גדול מאותם "מהגרים" הם גדודי הצבא שנשלח ע"י מתכנני מסע הצלב האסלאמי ומארגניו, שיפעל מתוך מדינות המערב, כדי שבבוא היום כל מדינה תותקף מבחוץ ומבפנים, בדומה לסיפור של הסוס הטרויאני. הם מגייסים לוחמים נוספים בתוך המדינות מבין ילדי המהגרים כדי להשליט טרור מבפנים ולהישלח לסייע לטרור מבחוץ, כשהם מנופפים בדרכונים שקיבלו במדינות שחסו עליהם או על הוריהם והעניקו להם אזרחות.

ההגירה המאסיבית לארצות אירופה הביאה עליהן במהלך שנות דור תמורת חברתיות, אתניות ופוליטיות ששינו את דמותן. התופעה דומה להתמרדות המהגרים נגד התושבים המקוריים, פי שזו התרחשה באימפריה הרומית שקרסה עקב הגירת השבטים הברברים לתחומיה עד אשר מספרם היה גדול די כדי למרוד ברומאים. 

משא ומתן עם המהגרים להשגת דו-קיום, אינו מעשי בשלב זה. אי אפשר לנהל מו"מ עם מי שאינו מעוניין בשום מו"מ, חושב בצורה שונה ותרבותו שונה. במצב כזה, כל מו"מ נועד לכישלון ורק מחזק את אלה שאינם מעוניינים בו. הפוליטיקאים המערביים שבויים בקונספציה לפיה כולם, כולל מתנגדיהם, חושבים ופועלים לפי אותה מתכונת מערבית, ודוגלים באותם ערכים, תפיסות ומטרות של המערב. כל עוד לא יהיו מנהיגי "המערב התרבותי" ערים לפער, וימשיכו לשאוף לנהל מו"מ בהנחה שכולם כמותם, העולם כולו נמצא בסכנה.

תיאורטית, השוואה לתהליך שעברה הנצרות במסעי הצלב מובילה למסקנה כי האסלאם זקוק לעוד 400 שנים כדי להגיע ל"רפורמציה" ולחדול לשאוף לאסלאמיזציה של כל העולם. אך נוכח התפתחות הטכנולוגיה "המחריבה וההרסנית" במאה השנים האחרונות, המתנה של 400 שנים בחוסר מעש משמעותה חיסול הציביליזציה או האנושות כולה, עוד בדורנו.

על מנהיגי העולם החופשי, כל עוד הם חפשים להחליט, לפעול ללא שהיות בכל הכוח והעוצמה שבידיהם כדי להגן על העולם האנושי. עליהם לצאת מהבועות שאליהן נכנסו ולהבין כי "זכויות האדם" על מגילותיהן, אמנותיהן, הצהרותיהן ופסיקותיהן נועדו לשמש את אלה שמכבדים אותן. הן לא נועדו להיות נשק להשמדה עצמית.

כשמנהיגי העולם נואמים על כך שיש להם מחויבות, אני נחרד. אברהם לינקולן ווינסטון צ'רצ'יל לא נאמו על מחויבויותיהם. הם פעלו. ועידות וכנסים של מצהירי כוונות ומחויבויות לא יושיעו אותנו. הם רק ירדימו אותנו עד שנשקע בשינה שספק אם נזכה להתעורר ממנה.

ההיסטוריה ממשיכה ללמדנו את מה שעלינו ללמוד מהאמירה: "הבא להרגך השכם להרגו". לא נותר אלא לקוות שהפעם העולם ילמד זאת בזמן וכל עוד המחיר לא יהיה גבוה מדי.

היהיה, או חלמתי חלום?

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הגירה ומהגרים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים על הגירה ומהגרים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האסלאם על אירופה, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), הגירה ומהגרים באתר יצור ידע, ייצור ידע, 19/12/23.