תקציר: 'סייברכונדרים' גולשים לרשת כדי לנחם את צרותיהם. הם יכולים להתפתח להיות אובססיביים, וכמות הזמן שהם מבלים בבדיקת בריאות האינטרנט יכולה להתערב בחיי היום יום. מכיוון שמאמרי אינטרנט מכסים את כל העניין מהמקרים הקיצוניים הקטנים ביותר של בעיות בריאותיות, זה הופך לחלק מאורח חייהם... 

• ד"ר אבי ברוכמן: מרצה בכיר במחלקה לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון. שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
• פרופ' יעקב ברג עוסק בתחום ההתמכרויות לסמים, על כל ההיבטים, מעל 40 שנה. השלים לימודי רפואה בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. בוגר, ומוסמך בפסיכיאטריה בבית ספר ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב. דוקטורט נוסף בתחום השפעת סמים על מערכת העצבים ממכון וייצמן למדע ברחובות, ועוסק בתחום של ההשפעות הניורוביולוגיות של הסמים על מערכות הגוף, ההתנהגות והיבטים טיפוליים. משפטן ועורך דין פעיל, עוסק בהיבטים הנוגעים לנזקי גוף, זכויות חולה ורפואה משפטית. כיום מרצה בתחום רפואה ומשפט, והתמכרויות לסמים במסגרת החוג לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון ומשמש כיושב ראש בית הדין המשמעתי של הועד האולימפי הישראלי.

*  *  *

הקדמה

בריאות מקוונת מוגדרת כשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות עבור שירותי בריאות, בכדי לשפר את היעילות של טיפול רפואי, ולהביא ליותר דיוק והתאמה אישית של התערבויות רפואיות (1). זה כרוך גם בשימוש בטכניקות תקשורת ומידע לטיפול באתגרים הרפואיים העומדים בפני מטופלים או מציאת פתרונות אפשריים לטיפול בבעיות רפואיות ייחודיות.

לפני שנת 1999, המונח בריאות אלקטרונית נועד להגדיר כל מה שקשור למעשה למחשבים ברפואה, ואילו כיום משתמשים במונח זה בצורה רחבה יותר במובן, המכסה בהרחבה את מה שנקרא "רפואת מרשתת" (2). זה כנראה נובע מהשיפור בטכנולוגיות מחשב ובאפשרות לגשת למרשתת בקלות (3). ההתקדמות הטכנולוגית אפשרה גישה נוחה למידע בריאותי זמין במרשתת, אבל הגדילה את האפשרות למצוא מידע שגוי או לא אמין בנושאי בריאות. מכאן, בעיית הזמינות של נתוני מרשתת רפואיים זדוניים הופכים להיות לנושא חיוני (4,5). רוב משתמשי המרשתת אינם בקיאים עם מונחים רפואיים וזה עלול להוביל לפרשנות שגויה של נתונים מקוונים. למשל, נזק שנגרם על ידי תנועות המתנגדות לחיסונים שהופיע במרשתת נגרם בגלל הטעיה בהבנת המושג חיסונים שהובילה את כלל הציבור להפחית משמעותית את החיסונים.

התוצאה הייתה שנצפתה עלייה משמעותית, ובקנה מידה גדול, במחלות שנשמרו בעבר בשליטה הודות לחיסונים (6). זה קרה עקב תעמולה כוזבת וסיפורים שלא שיקפו את המציאות ולכן הטעה את הציבור הרחב. מדענים וחוקרים הדגישו את הצורך של במגוון הרחב של משתמשי במרשתת שמחפשים מידע רפואי ואת חשיבות הצורך להתייחס בביקורת ושיקול דעת לחומר הנקרא המופיע בדפי המרשתת (7,8). כתוצאה הופיעו הוצעו מספר יוזמות להערכת בעיות אמינות במרשתת והמלצות למפתחי אתרים כדי שהמשתמשים יוכלו להבין שאתרי הבריאות הזמינים הם איכותיים (9).

חיפוש מקוון אחר מידע רפואי כדי לאבחן או לטפל בעצמנו או במישהו שאנו מכירים יכול להיות יקר יותר ממה שאנו חושבים. חיפוש מידע רפואי במרשתת הוא במידה מסוימת הימור במקרה הטוב. אנו מכניס תסמין, מחלה, מונח רפואי או שניים, ומוצגים לנו במהירות שלל תוצאות תואמות באופן אקראי. לרוב אנו מעיפים  מבט בתוצאות החיפוש, בפועל התנהגותנו מזכירה מצב בו מוסיפים שניים ושניים, ומגיעים לתוצאה חמש.

רבים מהכותבים באתרי מרשתת שונים או בערוצים המשמשים לתקשורת המונים מכונים "משפיענים" והכוונה היא לבעל יכולת השפעה, היכול לגרום שינוי באדם, בקבוצה, בחברה או במקום.

תמרורי הזהרה  (12, 11, 10)

נוכח העובדה כי המחקרים העלו כי חיפוש מידע בנושא בריאות במרשתת טומן בחובו מגוון רחב של סכנות. להלן מספר תמרורי הזהרה המחייבים תשומת לב רבה מהגולשים במרשתת ומחפשים מידע רפואי:

רוב המשפיענים אינם בעלי הסמכה רפואית

עם TikTok, Instagram ,YouTube וערוצים נוספים הכול כך מקובלים בימינו, למעשה כמעט כל נושא משויך ומכוסה על ידי קבוצה של משפיענים. די לגלול דרך TikTok במשך שעה בערך היום, וסביר להניח שנתקל במספר פוסטים הקשורים לבריאות. הרבה משפיענים אוהבים לחלוק את תזונתם, מזונות שיש להימנע מהם, שגרות אימוניהם והרגלי בריאות אחרים במרשתת, דברים שבכוחם להזיק לקוראים כאשר הם מאמצים "המלצות" אילו.

מכיוון שגולשי הערוצים השונים המשמשים לתקשורת המונים חברתית, רבים מסתכלים על משפיענים, בין אם זה בגלל הצלחתם, הסגנון או המבנה שלהם, ייתכן שהם לא יחשבו פעמיים לפני שהם מקבלים עצות. לדוגמה, אם משפיע בעל כושר טוען כי חיתוך כל הפירות והירקות עזר להם להתגבר על בעיות בריאות, כמה מהעוקבים שלהם עלולים לנסות זאת אם הם מתמודדים עם בעיות דומות.

בגלל מבנה התדמיתי המדהים של המשפיען או משפיענית, אנשים רבים יעקבו אחר עצתם של, בין אם זה לגבי איך לאכול, איך להתאמן, או איך לחיות את חייך באופן כללי. המשפיען טען שהוא עלה במסת השריר הניכרת שלו ללא סטרואידים, מה שהפך את אורח חייו למושך עוד יותר. בנוסף, חשוב לזכור כי לחלקם יש גם עניין מסחרי כמו סחר בתוספי מזון שכל אחד יכול לקנות במרשתת כדי להתאים את הרגלי הבריאות והכושר שלו להמלצות המופיעות במרשתת.

עם זאת, חשוב לזכור כי נגד חלק מהמשפענים, בתחום העלאת  שרירי הגוף, הסתבר כי הם נוטלים סטרואידים בעלויות רבות מדי חודש. אם האמור נכון, הדבר מפריך לחלוטין את טענותיהם על היותם נקיים מסטרואידים. הטעיה זו הגיע לידיעת הציבור לאחר שרבים מהעוקבים שלהם, התחילו לקבל את עצות הבריאותיות מתוך רושם שהעלייה בשריר גופם של המשפיענים הייתה טבעית. סוגיה מסוג זה היא שמקשה מאוד לסמוך על משפיענים מקוונים. לא משנה עד כמה נראה בריאותו של יוצרה מדהימה, חשוב לזכור שהם בדרך כלל מציגים רק את המרכיבים והיסודות הטובים מעוררי עניין, מושכים ומפתים ביותר בחייהם.

אם למרות האמור רוצים להקשיב לעצות הבריאות והכושר של משפיענים, חשוב לוודא שיש לו הסמכה רפואית, באופן שאין בהם דופי בתואר דוקטורט או דומה לו. יש צורך גם לעשות מחקר על דברים ששומעים ברשתות החברתית. לעתים המשפיענים טעונים שדבריהם מגובים במחקר, המגרעת לטענתם היא הבסיס לאמירתם עלולה להיות רק מחקר אחד או שניים קטנים, מחקרים שבוצעו בצורה גרועה או מחקרים עם תוצאות לא חד משמעיות או מפוקפקות. גם אם העצה של משפיענים נכונה, אין דרך לדעת זאת ללא גיבוי רפואי ניכר.

יש להדגיש ולזכור כי בנוף הערוצים השונים המשמשים לתקשורת המונים חברתית של היום, ישנם מיתוסים של בריאות וכושר בכל מקום. נוכח עובדה זו יש להעצים את אמצעי הזהירות מדברי משפיענים בנושאי בריאות.

 לא כל דף מרשתת בנושא בריאות מאושר מבחינה רפואית

נניח שמצאת אתר בנושא דיאטה חדשה שמבטיחה שיפור בעור ושיער. אתה קורא כמה המלצות חיוביות וצופה בסרטון תדמית מגניב, ואתה מכור. האם זו יכולה להיות הדיאטה המושלמת עבורך?

לא כל כך מהר. חשוב לזכור כאן שכמעט כל אחד עם מחשב וחיבור למרשתת יכול ליצור אתר מרשתת. עם אתרים כמו וורדפרס המציעים תבניות אתר אלגנטיות ומסוגננות, לפעמים ללא תשלום, קל מאוד לאדם הממוצע ליצור אתר משלו שנראה מהוקצע ומקצועי. כצרכנים, אנו נוטים להימשך למוצרים אסתטיים יותר, כולל אתרי מרשתת. בעלי עסקים ופושעי סייבר כאחד מודעים לכך.

הרבה אתרי בריאות ואיכות חיים מפוקפקים דורשים תשלום כלשהו כדי שמשתמשים יוכלו לגלות את הסודות לבריאות מושלמת. אם המשתמש מספיק נלהב והאתר מעוצב היטב, ניתן למשוך אותו בקלות בשפה משכנעת.

אם אתר כלשהו מבקש ממך לקנות גישה לקורס בריאות, משטר אימון או תוכנית דיאטה, חשבו פעמיים לפני שאתם משלמים. המרשתת מלא במשאבי בריאות וטיפול עצמי בחינם מגופים מוסמכים. בין אם האתר מבקש תשלום או נותן ייעוץ חינם, היזהר. 
האם בדקת אם לחברה הזו יש גיבוי רפואי כלשהו? האם דומיין האתר הזה נוצר רק בחודשים האחרונים? אלה דברים שאתה צריך לשקול לפני נקיטת פעולה כלשהי.

3. לתסמין אחד יכול להיות 100 סיבות

אז, יש לך כאב ראש, ואתה רוצה לחפש מרשתת כדי לראות מה לא בסדר. אתה לוחץ על תוצאת חיפוש אקראית ומגלה שאולי יש לך אחד ממצבים רפואיים רבים, חלקם מסכני חיים.

דף המרשתת שלהלן הוא אחד שנחתנו בו לאחר חיפוש אחר הגורם לכאב ראש. מה שמראה כמה קל למצוא תוצאות מדאיגות מרשתת. ייתכן שיש לך מיגרנה, אבל התוצאות כוללות מצבים חמורים יותר, כמו גידול במוח.

אם אתה קצת חרד בריאותי או חושש כללי, אתה עשוי להניח את הגרוע מכל. כן, הסימפטומים שלך יכולים לנבוע ממיגרנה, אבל הם עשויים להיות גם הסימנים הראשונים למחלה קשה. רוב הזמן, זה הראשון או משהו מינורי באותה מידה.

אם אתה מודאג לגבי הבריאות שלך, תמיד עדיף להתייעץ עם רופא, לא מרשתת. דיבור פנים אל פנים עם מישהו בעל ניסיון רב ברפואה, סביר להניח שיאפשר לכם לגלות ביתר קלות מה באמת לא בסדר, מה שיחסוך לכם הרבה זמן ואולי הרבה דאגות.

4. ייעוץ מקוון לבריאות הנפש הוא מאוד סובייקטיבי

כמו במקרה של בריאות גופנית, יש אינסוף משאבים על בריאות הנפש מרשתת. חלקם נחקרים היטב ומגובים רפואית, בעוד שאחרים אינם אלא דעות אישיות. אולי נתקלת בסרטון יוטיוב על התמודדות עם חרדה, אבל הפתרון כולל אכילת ערמות של פירות, מחיקת כל חשבונות המדיה החברתית שלך וקניית מפזר שמנים אתריים.

מי יודע - זה עשוי לעזור לאנשים מסוימים, אבל אם העצה אינה מגובה על ידי אנשי מקצוע, נהג בזהירות רבה. עשיית כל דבר דרסטי כדי לשפר את הבריאות הנפשית שלך עשויה לגרום לך להרגיש אפילו יותר גרוע, וזה תמיד חדשות רעות.

עדיף להתייעץ עם רופא או מטפל או ליצור קשר עם גוף מוסמך לבריאות הנפש אם אתה רוצה לדבר על שיפור ההרגשה שלך. יש לנו מדריך לאתרים הטובים ביותר לדבר על הבריאות הנפשית שלך אם תרצה למצוא משאבים שימושיים מרשתת.

כיצד להשתמש בעצות בריאות מקוונות לטובתך

יש אינספור פיסות של מידע שגוי רפואי מרשתת. קחו בחשבון את המוני "תרופות פלא" כביכול שהפכו לוויראליות ברשתות החברתיות במהלך מגיפת COVID-19. המרשתת הוא כעת מקום שימושי ביותר אך מסוכן ביותר, לכן חשוב לדעת כיצד להפיק ממנו תועלת תוך שמירה על בטיחות.

1. אמת את כתובות האתרים

אם אתם קוראים עצות רפואיות באתר שעוד לא שמעתם עליו, עדיף תמיד להריץ את כתובת האתר דרך בודק קישורים. כל שעליך לעשות הוא להדביק את הקישור בתיבת הטקסט המסופקת, ובודק הקישורים אמור להיות מסוגל לאמת אם הוא בטוח.

2. הפעל בדיקת רקע על יוצרים

אז, נתקלת ביוצר מקוון שאתה מעוניין בעצות הבריאות שלו. הם טענו שהם רופאים או שיש להם רמה מסוימת של הכשרה, אז אתה מרגיש שאתה יכול לסמוך עליהם.

לפני שתקבל טיפים מהמשפיע הזה, נסה לחקור אותם קצת. האם יש הוכחות לאישורים הרפואיים שלהם מרשתת? האם הם היו מעורבים במשהו מפוקפק בעבר? לא סביר שהם יפרסמו חסרונות או דגלים אדומים, לכן חשוב לחפש אותם בעצמך.

3. שמור על מחקר בריאות קל

אם אתה כן רוצה להשתמש בייעוץ רפואי מקוון, נסה לוודא שזה לא משהו שיש לו פוטנציאל לגרום לך נזק. השלמת ידע קיים וחיפוש אחר טיפים וטריקים קטנים בדרך כלל אינם מזיקים, אך ביצוע שינויים גדולים יכול להוביל לבעיות בהמשך הקו.

לדוגמה, ניתוק קבוצת מזון גדולה עשוי להשאיר אותך גרוע יותר, אבל לקחת כמה טיפים מסרטון טיפוח העור הוא הרבה פחות חמור. נטילת הרגלי בריאות קטנים שונה בתכלית משינוי כל אורח החיים שלך, אז נסו לא לקבל החלטות דרסטיות מבלי להתייעץ קודם עם איש מקצוע רפואי.

ייעוץ בריאות מקוון הוא משחק מסוכן

למרות שעשויים להיות הרבה משאבי בריאות מועילים מרשתת, יש גם המון טענות לא מבוססות ומידע מזויף. ודא שאתה מגן על בריאותך על ידי אימות כל עצה שתרצה לקבל, ושקול לדבר עם הרופא שלך לפני שתעבור כל מעבר גדול.

סיווג מידע בריאותי במרשתת (13, 14, 15)

שיעור השימוש הכללי במרשתת בפעילויות היומיומיות עולה וגדל ברציפות במהלך השנים. יישמוני בריאות מקוונות התערבו עמוקות בחיי היומיום. במהלך מגפת COVID-19, צרכני המרשתת חוו שינויים מרחיקי לכת. אנשים שהו יותר זמן בביתם, ועקבו אחר כללי הריחוק כדי למנוע את התפשטות המגפה. עקב השהות ממושכת בבית עם חששות מוגברים לגבי בעיות הקשורות לבריאות, אנשים חיפשו יותר ויותר מידע בריאותי במרשתת. צרכנים ביקרו יותר באתרי בריאות מקוונים והגיעו  בקלות למידע, ולאחר מכן שיתפו אותו באמצעות מדיות מקוונות שונות לרבות YouTube, Facebook, Twitter, Google. משתמשי טלפונים ניידים דיווחו שהם לעתים קרובות השתמשו בסוגים שונים של יישומים, כגון תקשורת, צילום ווידאו, ובריאות. הזכות לקבל מידע גדלה הובילה לצורך לספק מידע בריאותי נגיש ומועיל בקלות, מה שלאחר מכן אפשר צרכנים לבצע ניהול עצמי בצורה יעילה יותר.

התוצאה הייתה שצרכנים משתמשים במרשתת החלו לפעול להשגת מידע בתחומים שונים הקשורים לבריאות, כגון השגת מידע בריאותי הנוגע לתסמיני מחלות ולמידה על אפשרויות טיפול ופעילויות המקדמות בתחום הבריאות. מחקרים דיווחו על כך שצרכנים מעורבים יותר בטיפול בניהול עצמי בגילוי מוקדם, מניעה וטיפול במחלה. כל האמור הוביל לשינויים בסוגי שירותי הבריאות, בהתאם למצב הבריאותי, מגילוי מוקדם ומניעת מחלות ועד לטיפול עצמי בפרעות  ובתסמינים. חשוב לזכור כי מידע בריאותי משתנה כל הזמן עם מגמות חברתיות, כולל התפרצות מגיפה, התפתחויות במדעי החיים וטכנולוגיית המידע, הדורשים את שינוי של תוכן או הבמה כדי לענות על דרישות הנמענים. אולם, במצב הנוכחי של שינויים בניצול מידע בריאותי והשפעתו על חיי היומיום אינם נמדדים ייחודית. לפיכך, ספק מידע בריאותי לאומי צריך להיות מסוגל לזהות את הצרכים הנוכחיים של הצרכנים כמו גם את המגמות ולהיות מסוגל לשקף אותם באופן מידי כך שאספקה נכונה של מידע בריאותי יכולה לתרום לקידום בריאות לאומית.

מגוון מחקרים איכותיים בחנו דחף לפעול וכוח הנעה בחיפוש מידע בריאותי, הערכות של קבוצות גיל שונות, מגדרים ומחלות באמצעות מדיה חברתית או טלפונים ניידים. מחקרים אחרים הגדירו באופן איכותי חיפוש מידע בריאותי, התנהגויות וערכו ניתוח מושגים. מחקרים אלו יכולים למדוד גורמים, כגון מאפייני הצרכנים ושביעות רצונם מהשימוש בדף הבית, כמו גם להציע כלים כמותיים במתן מידע בריאותי. עם זאת, למחקרים אלה יש מגבלות בזיהוי שביעות הרצון או הרצונות הייחודיים הקשורים לצרכנים ושינוי חוויות חיפוש מידע בריאותי.

מחקרים התמקדו בשאלות מדוע, מתי והיכן צרכנים משיגים מידע בריאותי, ומה הדרך בה נעשה שימוש במידע. חוקרים בנו תשתית המסייעת בהבנת תופעת חיפוש מידע בריאותי במרשתת. להלן עקרונות הבנת השיטה:

1. תגובה כאשר מתעוררות בעיות

יש אנשים שמחפשים מידע כשבעיות מתרחשות. בדרך כלל לא אכפת להם ממידע בריאותי וגם לא מחפשים כשאין גורם הממריץ אותם לבצע את החיפוש. הם מחפשים מידע בריאותי רק כשהם חולים או זקוקים לעזרה. אנשים בקטגוריה זו מבקרים באתרי מרשתת כדי לקבל מידע בכל פעם שיש להם בעיה והסקרנות חד פעמית, מה שמאפשר להם ללמוד מיומנויות תקשורת בריאות העוזרות להם לתקשר בצורה מדויקת עם הצוות הרפואי. לפיכך, הם שייכים לתתי התחומים של גילוי מחלות, זיהוי תסמינים, אבחון עצמי של שם המחלה וחיפוש אחר מוסד רפואי במהלך טיפול רפואי פעיל בבריאות.

2. מניעה וניהול

אנשים בקבוצת המניעה מחפשים מידע שקל לעקוב אחריו, כמו תרגילים פשוטים שניתן לעשות בבית או במשרד. התנהגות החיפוש שלהם קשורה יותר לאורח חיים בריא, כמו פעילות גופנית מתונה, ולא למחלות. בנוסף, הכוונה היא לסוג הניהול המיושם בחיים האמיתיים על ידי שימוש בסרטונים או בתוצאות חיפוש במרשתת כאשר יש צורך בתחזוקה של ניהול רציף בשל האופי הכרוני של המצב במקום לסיימו בטיפול בתקופה קצרה.

3. חקירת מידע בריאותי

אנשים שחוקרים מידע בריאותי נוטים לחפש במרשתת בניסיון לאתר מאמרים וסרטונים הקשורים לבריאות כדי לקבל מידע מידי. הם נוטים לקרוא מאמר אם הוא נראה מעניין או אפילו אם יש לו קשר מזערי אליהם. אנשים בקטגוריה זו עורכים חיפוש גם אם אין להם תסמינים. לרוב אנשים מקבוצה זו משתייכים לארגונים לקידום הבריאות ומניעת מחלות.

4. מחנכים

אנשים בקטגוריית המחנכים, מחפשים מידע בריאותי כדי לפתור בעיות בריאות עבור אנשים אחרים (למשל, בן זוג, ילד או הורה) מכיוון שהם מגינים על בריאות המשפחה או כי עיסוקם הוא חינוך לבריאות. בפועל לקבוצה זו יש ידע ומידע רב. עם זאת, קבוצה זו מקבלת בהדרגה עזרה כדי להקל על יישום המידע. קבוצה זו שייכת ומשתתפת בייעוץ בתחום מסעות להעצמת הבריאות.

5. אחרי מגפת הקורונה, התגבר העניין בבריאות

לפני מגפת COVID-19, צרכני מרשתת לא ביצעו חיפושים הקשורים לבריאות לעתים קרובות במרשתת, למעט כאשר הם או קרוביהם היו חולים. עם זאת, במהלך מגפת COVID-19, צרכנים ערכו חיפושים הקשורים לבריאות בתדירות גבוהה יותר. במיוחד, כאשר זמן השהייה מחוץ לבית פחת והזמן בבית גדל. צרכנים מצאו שפעילויות רבות הקשורות לבריאות, כגון דיאטה ואימונים ביתיים, יכולות להתבצע בזמן השהות בבית. בנוסף, הם חיפשו מידע המוסבר בקלות על נושאי בריאות, כולל מזון ופעילות גופנית כדי להגביר את החסינות. עם העניין הגובר במחלות זיהומיות, אנשים התחילו להתעניין במידע מפורט, כמו מנגנון של מחלות זיהומיות, פרוגנוזה, שכיחות מחלות וחקירות אפידמיולוגיות, מעבר למידע בריאותי פשוט.

6. העדפת סרטוני YouTube על מאמרים מקוונים

ב-5-6 השנים האחרונות, אנשים השתמשו לעתים קרובות באתרי מרשתת באמצעות מחשבים או מכשירים ניידים על ידי כניסה לאתרים ושימוש ביישומים, כגון פייסבוק ואינסטגרם. עם זאת, במהלך 1-2 השנים האחרונות, צרכנים חיפשו מידע בעיקר באמצעות סרטונים קצרים, כמו אלה שנמצאו ב-YouTube. במקום לקרוא מאמרים הקשורים לבריאות, הם בודקים כדוגמא את החדשות הקשורות למגיפה COVID-19 באמצעות סרטונים ובודקים את שיעורי ההיארעות האזוריים והבינלאומיים המשתנים של המגיפה.

7. הפעלת תכני מידע רפואי

הודעות על אסונות שהונפקו על ידי ממשלות חלק ניתן באמצעות אזעקות "מארג" של מילים, תמליל, שלא היו מופעלות ובשעת המצוקה הן מופעלות. מכיוון שבחלק רב של המקרים עדכון המידע הגיע דרך הודעות מילוליות על בסיס יומי, כשהאזעקות נשמעו, האנשים אמרו שהם חיפשו מאמרים הקשורים לחדשות. בזמן שחיפשו מידע בריאותי, כדוגמא, אנשים במהלך מגפת הקורונה נהגו לבדוק את מספר מקרים החדשים המאושרים ביממה שחלפה באזור שבו הם או בני משפחתם גרים. הם גם מצאו גם עניין בהשפעה החברתית הנגרמת על ידי המגפה, חיסונים ואפילו תופעות משניות למחלה עצמה ולחיסונים.

אתגרים

הקשר לחברות ביטוח בריאות

כדי להיות מכוסה בביטוח בריאות במחיר סביר, צריך להיות בעל אישור רפואי כדי להוכיח זאת. עם זאת, חלק מהנתונים נשמרים במאגרי המידע כצורך ייעוץ בבית החולים. על פי עקרון הסודיות, גם אם מטופל מסכים לקשר חברות ביטוח למידע בריאותי המצוי במסד מאגר המידע במקרים רבים הדבר נאסר בשל חוקים. יתר על כן, גם אם המטופל רוצה לשתף את חברת הביטוח במידע הרפואי השמור במאגר הרפואי התהליך הוא ארוך ומסובך, וכתוצאה מכך אנשים רבים מתקשים להשיג ביטוחי בריאות במחירים סבירים.

סנכרון נתונים אישיים מבדיקות בריאות ומכשירים שונים

מידע בריאותי אינו נוצר במקום אחד אלא בדרכים שונות במספר בתי חולים ומרפאות. אנשים מקווים שבדיקות רפואיות וטכנולוגיות רפואיות, מדיניות המפגשים את המשאבים הללו מבוססים על הסכמת המטופל. מחלקות המתמקדות בבדיקות או טיפולים קבועים מייצגות חלקים שונים של מערכות טיפול בריאות. לכן, הנתונים ממשאבים שונים מפוזרים. כיום, מטופלים משתמשים במכשירים נשאים שמייצרים נתונים שונים הקשורים לבריאות, כגון דופק, צעדים ונתונים הקשורים לשינה. מידע זה משמש כנתונים טובים הקשורים לבריאות, אך יהיה נוח אם ניתן יהיה לחבר את המידע לניהול הבריאות.

מידע רפואי אמין

מהימנות המידע הבריאותי הועלתה ללא הרף. יחד עם הדעות הרבות וכמויות המידע השונות הניתנים במרשתת, הציבור מרגיש שלמאמרים יש יכולת מוגבלת לעזור. המשתמשים במרשתת במקרים רבים מבולבלים ממידע השונה לפי מי שניסח אותו לראשונה (למשל, רופא, עיתונאי או מאמן) או שמגיע ממקורות לא ידועים. בעת מתן מידע הקשור לבריאות במרשתת, הצרכנים ציינו כי נדרשים מאמצים להגברת האמינות של המידע, כגון הכנסת מערכת אישורים הדורשת ציון מדויק של מקור המידע.

השפעות שליליות וחיוביות של מידע בריאות במרשתת על המטופל (16, 17, 18)

השפעות שליליות

ההתרחבות המתמדת של המרשתת הופכת את ויסות אתרים למשימה קשה. לדוגמה, חוקרים ניתחו מאמרים מקוונים בוויקיפדיה של עשרת המצבים בארה"ב. הם גילו ש-90% מהערכים הציגו הצהרות שסותרות את המחקר הרפואי העדכני ביותר. ויקיפדיה הוא האתר החמישי האהוד, המפורסם והמקובל בעולם שציבור נרחב עושה בו שימוש, חרף הזהירות הננקטת יש בו חוסר דיוק. למעשה ממצאי המחקר מעלים כי זה מדגים את הסכנות שבחיפוש מידע בריאותי במרשתת. העובדה שאתר מרשתת מקובל מאוד בקרב הציבור עלול לשמש בטעות כמדד למידת מהימנות ודיוק של המידע, מה שעלול להוביל לאי הבנות ובלבול. כתוצאה מכך, בטיחות החולה עלולה להיות בסכנה. בכוח חיפוש מידע בריאותי מקוון להסלים תופעות הנגזרת מהיפוכונדריה, החמרה של חרדה עקב חיפושים מוגזמים או חוזרים במרשתת אחר מידע הקשור לבריאות. נבנה סולם החומרה של התופעה המכונה סייברכונדריה (CSS) שהוא כלי הערכה שפותח כדי למדוד את קיצוניות הסייברכונדריה בחולים. הסולם מגדיר סייברכונדריה עם חמישה מאפיינים מרכזיים: "קומפולסיה, מצוקה, הגזמה, חיפוש ביטחון וחוסר אמון באנשי מקצוע רפואיים". מחקר משנת 2009 בחן את השפעת חיפוש מידע בריאותי מקוון וגילה ש-40% מהמשתתפים אמרו שההתנהגות שלהם משתנה על סמך המידע הבריאותי שהם מוצאים במרשתת. מתוך 40% אלה, 61% אמרו שהחיפושים שלהם אחר מצבים שעלולים להיות חמורים גדלו, זה יכול להיות קשור ל"קומפולסיה", "מצוקה" ו"הגזמת יתר" המתוארים ב-CSS. יתרה מזאת, מתוך 40%, 62% אמרו שההתקשרות עם הרופא שלהם גדלה, מה שניתן לקשר עם המאפיין "מחפש ביטחון". עם זאת, המחקר לא מצא שהנשאלים איבדו במקצוע הרפואה. למרות זאת, והעובדה שנשאי הסקר לא אובחנו קלינית עם סייברכונדריה, אנו יכולים לראות בבירור כיצד התסמינים המדווחים שלהם יכולים להיות קשורים למצב. החרדה מסייברכונדריה יכולה להתבטא כתסמינים גופניים כמו כאבי ראש, דפיקות לב ובעיות נשימה. יתר על כן, מחקרים הוכיחו כי חרדה הקשורה ללחץ גורמת לשחרור עודף קורטיזול, אשר עלול להחליש את המערכת החיסונית ולגרום לבעיות שינה. תסמינים גופניים אלו עלולים להחמיר את החרדה של המטופל אם הם לא מבינים שהתסמינים הללו נגרמים על ידי המידע שאינו מדויק. מחקר המבוסס על עשרות מיליוני חיפושים בגוגל וסקירה של מספר גדול של מבוגרים. מעלה כי השכיחות של אבחון עצמי גבוהה יחסית, מה שהופך את הנושא לחשוב מאוד לטיפול הרופאים. אבחנה לא מדויקת יכולה להוביל למהלך שגוי של טיפול עצמי או תרופות שעלולות לסכן את בטיחות המטופל. הסיכונים האפשריים כוללים "אבחון עצמי שגוי, עיכובים בפנייה לייעוץ רפואי בעת הצורך, תגובות לוואי נדירות אך חמורות, השפעות גומלין תרופתיות מסוכנות, אופן מתן שגוי, מינון שגוי, בחירה לא נכונה של טיפול, מיסוך של מחלה קשה וסיכון לתלות ושימוש לרעה בתרופות. באשר לתרופות שנבחרות באופן עצמאי במרשתת, מסתבר כי קניית תרופות עלולה גם לסכן את בטיחות החולה מכיוון שתרופות מאתרים לא רשומים עלולות להיות כאלה שפג תוקפן, מדוללות או מזויפות. מומלץ מאוד כי מטופלים צריכים לבקש הדרכה לגבי תרופות מקוונות מאיש מקצוע בתחום הבריאות מכיוון שחשוב לדעת את המינון, תופעות הלוואי האפשריות וכל השפעת גומלין מזיקה עם תרופות אחרות.

השפעות חיוביות

חרף האמור אתרי המרשתת אפשרות, ויכולת לספק למטופלים הרחבת הידע והבנה כיצד אורח חיים מסוים יכול להוביל לבעיות בריאותיות. בנוסף, הם יכולים לעזור לאנשים להבין כיצד לטפל או לנהל מצבים רפואיים ולשפר את בטיחותם. ישנם מקרים שבהם מטופל הרוויח משימוש במרשתת. לדוגמה, מאמר אחד הסביר כיצד רופא איבחן מטופל עם סוג נדיר של סרטן. דוגמה נוספת, לאחר שמטופלת בקשה עותק מהתיעוד הרפואי שלה, המטופלת הצליחה לחקור את המצב בעצמה במרשתת ולקבל חוות דעת שנייה. זאת לאחר שהחלה טיפול כימותרפי, נמצא כי מלכתחילה לא חלתה בסרטן. כימותרפיה יכולה לייצר תופעות לוואי שליליות רבות, כגון אנמיה, מערכת חיסון מוחלשת ובעיות זיכרון לטווח קצר. לכן, מקרה זה הוא דוגמה ברורה לאופן שבו חיפוש מידע בריאותי מקוון יכול לעזור לשמור על בטיחות החולים, כמו גם לשפר את הבנתם לגבי מחלות מסוימות.

כפי שעולה מתוצאות סקרים שבהם מטופלים דיווחו שהם השתמשו במרשתת כדי לחפש מידע על בעיות רפואיות או דאגות הקשורות לבריאות. רבים ציינו כי המידע שמצאו במרשתת שינה את הדרך שבה הם חושבים על בריאותם. השינוי השכיח ביותר היה עניין מוגבר בבריאותם. סקרים אלו משקפים את הרעיון שהמרשתת יכולה לעודד חולים לשנות את הרגלי הבריאות שלהם, שכן למעלה ממחצית ממשתמשי האינטרנט הסכימו כי מידע מקוון שינה את הדרך שבה הם ראו את בריאותם. עם זאת, חשוב לזכור כי גודל המדגם עבור מחקר נסוג זה חייב להיות גדול, לכן, כל המסקנות הסופיות המופקות ממדגמים קטנים יחסית מוגבלות בעוצמתן. במחקרים בקנה מידה גדול יותר המטופלים ציינו כי למדו משהו חדש כשהשתמשו במרשתת כדי לרכוש מידע בריאותי. נתונים אלה, שוב, מבטאים את ההשפעות החיוביות של חיפוש מידע בריאותי במרשתת. צמיחה בידע מאפשרת למטופלים להגיע להתייעצויות מוכנים יותר, עם רעיונות, חששות וציפיות, ובהמשך, הדבר מאפשר להם להיות יותר מעורבים וליצור מערכת יחסים שיתופית איתנה יותר עם הרופא שלהם. קריאת בלוגים או השתתפות בחדרי צ'אט מקוונים יכולים לספק תמיכה, עצות ונוחות למטופלים, מכיוון שחלקם עשויים למצוא מידע מבוסס ניסיון מרגיע יותר ממידע מבוסס קליני. לדוגמה, אנשים בדיכאון ניסו או שקלו דיאטה אופנתית. מצד אחד, דיאטת אופנה עשויה לספק תקווה ונחמה לאנשים שמחפשים לרדת במשקל. עם זאת, חשש עיקרי הוא שדיאטות אופנה וסוגים אחרים של עצות בריאות הניתנות במרשתת עלולים להיות חסרות ראיות קליניות חזקות. כתוצאה מכך, ההשפעות השליליות של חיפוש מידע בריאותי מקוון יכולות להתעורר.

השפעות על יחסי רופא-מטופל (19, 20)

מה שנתפס כיחסי רופא-מטופל האידיאליים התפתח באופן משמעותי במהלך 20 השנים האחרונות. בעבר, הרופא נחשב בעמדת סמכות ודומיננטיות בעוד שהמטופל היה צפוי להיענות בשקט. כיום, מעודדים מערכת יחסים שיתופית יותר. ניתן לנתח מערכת התקשרויות זו כיחסי הורה, מבוגר וילד: ההורה סמכותי ושולט, המבוגר מאוזן והילד מותאם. מכאן שזה אידיאלי לרופא ולמטופל לקיים מערכת יחסים מבוגר-מבוגר. עם זאת, איזון זה עלול להיות מופרע כאשר מטופל השיג מידע בריאותי באינטרנט. המטופל עשוי להיות נחוש בכך שהאבחון העצמי שלו נכון. לכן, הם נוטים לקחת את תפקיד ההורה, ועלולים לדרוש בדיקות או טיפול מיותרים. שינוי סמכות זה עלול לגרום למתח וקונפליקט אם הרופא מנסה להחזיר את האיזון הקודם. רופא המנסה להרתיע מטופל מתרופות עצמיות בצורה מסוכנת יכול גם לגרום לקונפליקט. דעות סותרות עלולות לבזבז זמן יקר במהלך התייעצויות. לפי איגוד הרופאים הבריטי, פגישות לרופא כללי אמורות להימשך כחמש עשרה דקות בלבד. מטופל יכול גם לבזבז זמן יקר זה על ידי שאלות מיותרות לגבי מה שמצא באינטרנט. אם הרופא מרגיש צורך למהר, המטופל יכול להרגיש התעלמות, מה שידרדר עוד יותר את מערכת יחסים. מצד שני, מערכת היחסים בין רופא למטופל עשויה להפיק תועלת מחיפוש מידע בריאותי מקוון. עם צמיחת הידע של המטופל, ניתן ליצור מערכת יחסים שיתופית יותר, אשר מבטאת את האיזון האידיאלי בין מבוגרים. לדוגמה, הספרות מציעה כי ה"דיגיטליזציה" הזו של רופאים תהפוך לתופעה נפוצה יותר ויותר ככל שהאינטרנט, והגישה הגלובלית אליו, ממשיכה להתרחב. חיוני שגם הרופאים וגם המטופלים יכירו בצד המועיל של זה. חיפוש מידע בריאותי באינטרנט מעודד את שחרור המטופלים מתפקידם הכנוע היסטורי, ובכך מעודד מערכת יחסים אידיאלית, שיתופית ושווה בין רופא למטופל.

סיכום ומסקנות  (22, 23)

צריך לזכור שלחיפוש מידע רפואי באינטרנט יש את הכוח ל"קשט" את בריאותו של המחפש, אולם תוצאות החיפוש מכילות בנוסף סכנות בריאותיות. לכן, זה מאוד מתאים להתמודד עם השלכות החיפוש אחר האזהרה המרבית נוכח האמת שלחלק עצום מהאוכלוסייה המחפשת מידע רפואי יש מעט ידע מדעי המסוגל לסייע להבדיל בין מידע רפואי נכון שנבדק באמצעות מומחים ומידע רפואי כביכול המתפרסם דרך שרלטנים.

על מומחי שירותי הבריאות הנוכחיים יש חובה לדעת היטב שניתן לשנות את קבלת ההחלטות ההגיונית של הסובלים, בעיקר על סמך מידע רפואי מקוון נוסף. כאשר אדם שנפגע מחפש מידע רפואי קליני במרשתת, הוא צריך להשלים עם מציאות שהמידע הרפואי שהוא מקבל עשוי להועיל עם התיק האיכותי אבל, בהמון מצבים, יכול להיות מסוכן לבריאותו . לאור תרחיש זה בתוך המרשתת, האדם המושפע המחפש מידע רפואי קליני צריך להכיר באמיתות רבות, כמו המציאות שכולם יכולים להגיש חומר תוכן במרשתת. כאשר מחפשים בגוגל סימנים ותסמינים, מנועי חיפוש כמו google ו-yahoo עושים את האיכות שלהם כדי בשלב חיפוש תוצאות המתאימות לביטויי של המשמשים. אבל מנועי חיפוש כמו גוגל וyahoo  אינם חושבים. לכן, התוצאה עשויות גם להעלות דף אינטרנט קליני טוב המספק מידע יקר. אבל, עלולות גם להעלות מאמר בויקיפדיה, פורום פתוח או בלוג לא ציבורי של מישהו. ההצהרות הללו יכולות להיות מוטעות לחלוטין, וסביר הרבה יותר  שהן אינן מתפרסמות בעזרת שימוש במומחה קליני עם הסמכות על מנת לספק המלצה בנושא.

יתר על כן, ויקיפדיה אינה ספק בעלת מוניטין. ויקיפדיה הוא אומנם האתר ה-6 המפורסם ביותר באינטרנט למידע קליני וזו מציאות מפחידה. כל אחד יכול לכתוב ולערוך מאמרים בוויקיפדיה במידע פרוע במקרה שיבחר בכך. למרות שלוויקיפדיה יש תקנות והוראות בתחום לשיפור המידע, הן בפועל כבר לא מחייבות את המשתתפים להיצמד אליהם. זה אפילו לא דורש מהמשתתפים להציע את השיחה שלהם בפועל, זה אומר שאין חובה על מה שמפורסם. כל סוגי המידע השגויים מתפרסמים בויקיפדיה, וזה מדאיג במיוחד מנקודת מבט קלינית הכתוב כבר לא היה מעודכן במחקר המודרני.

בנוסף, בחפש בגוגל כמעט כל התסמינים יופיעו, ובוודאי יהיו תוצאות שמציעות טיפול כירורגי או מצטרפות לקבוצות עם תסמינים שלמעשה הרבה יותר חמורים. מצבים אלו יכולים לגרום למתח, בעיקר עבור אנשים שכבר מפחדים מבעיות בריאות. המתח הזה מתרחש בקביעות בימינו ונקרא - סייברכונדריה, שמאות אלפים עלולים להיפגע ממנו.

סייברכונדרים גולשים לרשת כדי לנחם את צרותיהם. הם יכולים להתפתח להיות אובססיביים, וכמות הזמן שהם מבלים בבדיקת בריאות האינטרנט יכולה להתערב בחיי היום יום. מכיוון שמאמרי אינטרנט מכסים את כל העניין מהמקרים הקיצוניים הקטנים ביותר של בעיות בריאותיות, זה הופך לחלק מאורח חייהם. עבור אותם בני אדם להעצים את תסמיניהם ולשכנע את עצמם שמצב העניינים שלהם הרבה יותר גרוע ממה שהוא באמת. יתרה מכך, חלק מאתרי המרשתת גובים כסף נוסף מהסובלים. כפי שהוגדר לעיל, חיפוש התסמינים יכולים להפוך את הסובלים לצורה חדשה לגמרי של היפוכונדר. היפוכונדרים לא מזייפים את המתח שלהם. הם ללא ספק חוששים או במצוקה לגבי מצבם הקליני, למרות שהפחדים שלהם אינם הגיוניים. זה גורם בקביעות לנסיעות מיותרות מפעם לפעם למיון, לטיפול בדחיפות או למקום העבודה של הרופא ולבסוף עולה לסובלים ולמפעל הבריאות במשאבים כלכליים, בהערכות וטיפולים קליניים מיותרים. שלוות מחשבות לא יסולא בפז, ושלוות המחשבות האיכותית שעשויים לרכוש נעשית באמצעות עניין קליני המנוהל באופן מקצועי. אדם שיש לו חששות בריאותיים, מומלץ לדבר עם הרופא כדי לא להיות תלוי במרשתת. בנוסף, איתור מידע בריאותי מוגזם בקירוב למצב, הוא מסוגל לגרום למתח מיותר. איתור מידע בריאותי שממזער מצב קליני מורכב עלול לגרום לנזק ממשי.

מקורות

1. Pantic I. Online social networking and mental health. Cyberpsychol Behav Soc Netw 2014; 17: 652–657.
2. Eysenbach G. What is e-health? J Med Internet Res 2001.
3. Shelly GB and Vermaat ME. Discovering Computers 2010: Living in a Digital World, Fundamentals. MA, USA: Cengage Learning, 2010, pp. 13–14.
4. Hesse BW, et al. Trust and sources of health information. Arch Intern Med 2005.
5. Cline RJW. Consumer health information seeking on the internet: the state of the art. Health Educ Res 2001.
6. Benecke O and DeYoung SE. Anti-vaccine decision making and measles resurgence in the United States. Glob Pediatr Heal 2019.
7. Lenaerts G, Bekkering GE, Goossens M, et al. Tools to assess the trustworthiness of evidence-based point-of-care information for health care professionals: systematic review. J Med Internet Res 2020; 22: e15415.
8. AlGhamdi KM and Moussa NA. Internet use by the public to search for health-related information. Int J Med Inform 2012.
9. Diviani N, Van Den Putte B, Giani S, et al. Low health literacy and evaluation of online health information: a systematic review of the literature. J Med Internet Res 2015.
10. 12. Starcevic V. Cyberchondria: challenges of problematic online searches for health related information. Psychother Psychosom. 2017; 86: 129-133.
11. Moreland J, French TL, Cumming GP. The prevalence of online health information seeking among patients in scotland: a cross-sectional exploratory study. JMIR Research  behavioral intervention for depression: a randomized controlled non-inferiority trial. Journal of Affective Disorders. 2014; 152-154: 113-121.
12. White RW, Horvitz E. Experiences with web search on medical concerns and self diagnosis. AMIA Annual Symposium Proceedings. 2009; 696–700.
13. Cohen S, Janicki-Deverts D, Doyle WJ, et al. Chronic stress, glucocorticoid receptor resistance, inflammation, and disease risk. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 2012; 109(16): 5995-5999.
14. Gopi Battineni , Simone Baldoni1, Nalini Chintalapudi, Getu Gamo Sagaro, Graziano Pallotta, Giulio Nittari and Francesco Amenta, Factors affecting the quality and reliability of online health information. Digital Health 6: 1–11, 2020.
15. Hanna Choi and Shinae Ahn, Classifications, Changes, and Challenges of Online Health Information Seekers during COVID-19. Int. J. Environ. Res. Public Health 2021, 18, 9495.
16. Moreland J, French TL, Cumming GP. The prevalence of online health information seeking among patients in scotland: a cross-sectional exploratory study. JMIR Research  behavioral intervention for depression: a randomized controlled non-inferiority trial. Journal of Affective Disorders. 2014; 152-154: 113-121.
17. 10. Hasty RT, Garbalosa RC, Barbato VA, et al. Wikipedia vs peer-reviewed medical literature for information about the 10 most costly medical conditions. The Journal of the American Osteopathic Association. 2014; 114(5): 368-373.
18. 13. McElroy E, Shelvin M. The development and initial validation of the cyberchondria severity scale (CSS). Journal of Anxiety Disorders. 2014; 28(2): 259-265.
19. Iverson SA, Howard KB, Penney BK. Impact of internet use on health-related behaviors and the patient-physician relationship: a survey-based study and review. The Journal of the American Osteopathic Association. 2008; 108(12): 699-711.
20. Cohen S, Janicki-Deverts D, Doyle WJ, et al. Chronic stress, glucocorticoid receptor resistance, inflammation, and disease risk. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 2012; 109(16): 5995-5999.
21. White RW, Horvitz E. Experiences with web search on medical concerns and self diagnosis. AMIA Annual Symposium Proceedings. 2009; 696–700.
22. Barg J., The storyline approach in prevention of initiation substance abuse. The 5th international storyline conference – storyline a key to effective learning and teaching. Reykjavik, Iceland, 2012
23. Barg, J., Doron, S. Drug and food addiction trends on the internet. The 5th international conference and exhibition on addiction research & therapy. Atlanta, USA, 2016.