תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 13 של כרזות שפורסמו במהלך מלחמת שמחת תורה באוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 13 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; על מלחמת שמחת תורה - 'מבצע חרבות ברזל'.
אתם מוזמנים לתרום עוד...
[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה בראש המאמר: 30 תקיפות, 50 פצועים: עד מתי ימשיכו האמריקנים להכיל?
האמריקנים, למרות עוצמתם, נמצאים בנחיתות אסטרטגית מול האיראנים, בשל האיחור הגורלי שלהם (ושלנו) בפיתוח הלייזר. אין היום מענה אפקטיבי לטילים המדויקים של האיראנים שמאיימים גם על בסיסיהם ונושאות המטוסים שלהם. על כן, ה'הכלה' - שהפכה מילה גסה בישראל מאז ה- 7 באוקטובר 2023 - נמצאת אצל האמריקנים בשיאה: האיראנים משפילים אותם ולוחצים עליהם לכפות הפסקת אש על ישראל. עדכני להיום, הותקפו הבסיסים אמריקנים 30 פעם, ונפצעו 50 חיילים.
ונשאלת השאלה, עד מתי? האם זה ייגמר בכניעה לתכתיבי איראן, האם יגררו לפעולה, והמלחמה תתרחב?
* * *
כרזה שנייה: הבל ההסתמכות על מקורות פלסטיניים
הנה גילינו את המובן מאליו: שבמאה ה- 21 העיתונאים הפלסטינים הם חלק מהמערכת ומהדהדים את שרצוי לה (גם ובעיקר פייק...). ביהודה ושומרון ובדרום לבנון זה אחרת? כמובן שלא (גם אצלנו לא, אגב).
מה זה אומר לגבי הסתמכות דובר צה"ל ומערכת הביטחון על הדיווחים הללו? מה לגבי ההסתמכות על מקורות פלסטיניים רשמיים, כמו למשל, הדמוגרפיה ביו"ש?
כרזה שלישית: את מי משרת פרויקט 'עריפת נתניהו'?
אפשר רק להשתומם למראה אלה הממשיכים בעוז את קמפיין עריפת נתניהו בעיצומה של מלחמה, וכדאי רק לשאול בלי קשר לפוליטיקה (שהרי הוא ממילא יעזוב, ומי שסבור אחרת, איננו מבין פוליטיקה):
במלחמת קיום, זו תמונת הניצחון של מי? אנחנו באמת לא מבינים שאנחנו משחקים לידי האויב? האם ברורה לנו משמעות החילופים של קברניט באמצע מלחמה? למה אנחנו עושים זאת לעצמנו? באמת, לא למדנו כלום?
כרזה רביעית: התמשכות הפליטות בישראל, והשלכותיה
האלוף במיל' גרשון הכהן: הנהגת מדינת ישראל ומערכת הביטחון, בוודאי מחויבות לפעול לכינון משטר ביטחון משופר, שיאפשר את שיבת התושבים לבתיהם.
אולם התניית השיבה בהשגת מצב ביטחון, שיהיה כמעט נטול סיכונים, עלולה להותיר את היישובים נטושים לאורך תקופה ארוכה מידי, ללא אופק לשיבה.
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: חובת השיבה אל יישובי הסְפַר שננטשו
כרזה חמישית: גם רעיון וירטואלי הורגים דרך הפרטים הקטנים
במסיבת העיתונאים (המוצלחת לשם שינוי) שקיים בנימין נתניהו עם שר הביטחון גלנט והשר בני גנץ ב- 11 בנובמבר 2023, הוא נשאל אם יאפשר כנסת הרשות הפלסטינית לעזה אחרי כיבושה. אם היה משיב בשלילה, היה מוצא עצמו בעימות חזיתי מול תוכניות הסטייט דפרטמנט, ממשל ביידן ומנהיגים אירופים אחרים.
במקום להיכנס למלכודת, בחר נתניהו נכון באסטרטגיה הישנה והטובה, של להרוג רעיון דרך הפרטים הקטנים - לא משנה מי כן. משנה מה לא: לא גוף שלא גינה את הטבח; לא גוף שמשלם למשפחות מחבלים ע"פ כמות הנרצחים הישראלים; לא גוף שבמפות שלו, ישראל אינה קיימת; לא גוף שקורא כיכרות ע"ש שהידים ומאדיר אותם...
אבל האמת היא שהדיון הזה הוא עיסוק במציאות וירטואלית: החורף בפתח, הזירה הצפונית מתפוצצת, ובניגוד לעזה של מעלה, עזה של מטה כמעט ולא נפגעה, ודרוכה לשלב השני של המלחמה.
כרזה שישית: מבשלים אותנו כמו צפרדע בסיר
ישראלים חושבים קצר, אבל למעצמות כמו איראן מחשבה ארוכת טווח. אנחנו חושבים על מלחמה של שבועות, מקסימום חודשים, שבה הרע מתגלה בהתחלה ואח"כ באה ההתאוששות. האיראנים חושבים על מלחמה של שנים, נוסח מלחמת איראן עיראק, שבה הרע מכל מגיע בסוף: האויב מתרושש, מאבד את נכסיו לאט, ולבסוף, קורס.
בעוד אנחנו עוסקים כבר ביום שאחרי עזה, ב'קמפיין עריפת נתניהו' וב'קמפיין שתי המדינות', המתינו האיראנים שתדעך התנופה הישראלית בעזה, שתעבור נקודת השיא של ההצלחה - The peak of success, ויתחיל שלב הדשדוש. בינתיים הולכים המים בסיר הצפוני ומתחממים ועוד מעט נמצא עצמנו נלחמים בשלוש חזיתות (דרום, צפון ועורף, שאמור לספוג את הפגיעה הגדולה מכולם). בינתיים, ממתינים לרגע הנכון, יהודה ושומרון (לשם הזרימה איראן נשק רב שהוברח בהעלמת עין ירדנית), סוריה, ולבסוף, ערביי ישראל.
האם אנחנו מבינים את התמונה הכללית, או מתבשלים לאיטנו כמו הצפרדע בסיר?
כרזה שביעית: האקדמיה במערב ואתגר האנטישמיות...
האקדמיות במערב, שמנסות 'לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה', 'זורמות' לתוך הנוסחה שבה לא תותר 'אנטישמיות', אבל בהחלט תותר ביקורת לגיטימית על ישראל'... איך יחיו עם זה היהודים, והישראלים לשעבר, בחו"ל? חלקם יזרמו. עבור האחרים, יהיה הדיסוננס הקוגניטיבי בלתי ניתן לגישור.
האם האקדמיה הישראלית תשכיל 'לנקות' את עצמה מהטירלול הפרוגרסיבי, להתנתק מהתלות באוניברסיטאות הללו ולהציע ליהדות העולם אלטרנטיבה ראויה?
כרזה שמינית: דגל ישראל כן. כיתובים ממש לא!
סיפור המעשה: במהלך דיון שהתקיים בוועידת וידאו דרש שופט בית משפט השלום בתל אביב, איתי הרמלין, מסוהרי יחידת נחשון להסיר דגל ישראל וכתובית 'עם ישראל חי' שהוצבו מאחורי חשוד בתמיכה בחמאס. האם צדק?
לגבי הדגל, בפירוש לא, וחייב להיות דגל או סמל. זהו בית המשפט של מדינת ישראל! לגבי כיתובים בנוסח "עם ישראל חי" הוא צדק. שהרי, כרזות עידוד יכולות להיות מובאות על ידי שני הצדדים, ואז, האם נרצה לראות בבתי המשפט כיתובים שונים של מחאות מסוגים שונים?
בדמוקרטיה, צדק צריך גם להיראות, ומה שמותר למדינה מותר לחשוד!
כרזה תשיעית: רק תוהה...
אני רק תוהה, אם כל אלה שדוחפים לפתיחת מלחמה מלאה בצפון, באמת מבינים את משמעותה...
כרזה עשירית: הזורע רוח קוצר סופה
בשדולת הנשים מותחים ביקורת קשה על ארגון הנשים של האו"ם, שממשיך לשתוק לנוכח הטבח (פורשר, 2023).
חלק מאובדן הדרך הקולקטיבי שלנו לפני טבח ה- 7 באוקטובר 2023, היה ההשלמה של ארגוני הנשים שלנו עם תורת המוחלשים של הפרוגרס, לפיה הנשים מצויות בתחתית הפירמידה. כך היה למשל כשהן התעלמו מאונס הסוהרות בשב"ס על ידי מחבלים פלסטינים.
עתה קיבלנו את זה חזרה בפנים. אם כך אנו נוהגם בעצמנו, כיצד נלין על התעלמות ארגוני הנשים הבינלאומיים מהטבח?
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: מחדלי שב"ס ועליבות הלובי הנשי.
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!