תקציר: עצם ההעזה לצאת להתקפה בלב המרקם האורבני הצפוף, בעצימות שלא נודעה דוגמתה, היא כשלעצמה הישג ומסר מהדהד • עשרות שנות היסוס וחרדה נמחקו.

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

ישנם מומחים ופרשנים המתבוננים בהישגי המלחמה בעזה במבט ספקני.

אמנם מכירים בהישגי צה"ל בלחימה לעומק עזה בשילוב חסר תקדים של כוחות היבשה, האוויר והים. אבל מצביעים בדאגה על כך שארגון חמאס על מנהיגיו ולוחמיו עדין לא נשבר.

מדגישים שבשלב זה, עדין לא ברור איך מצרף כל ההישגים, מוביל להישג אסטרטגי ממשי.

ובכל זאת, למרות אי הבהירות ביחס להמשך המלחמה ולמכלול תוצאותיה והשלכותיה לעתיד, מרגע שצה"ל עבר לפני שלושה שבועות למתקפה יבשתית לעומק העיר עזה, נחצה רוביקון של עשרות שנות היסוס וחרדה.  

כך לדוגמא, תואר השיתוק הישראלי בעיני באשר אל אסאד, בראיון משנת 2009: "מדינת ישראל הופכת לחזקה יותר מבחינה צבאית, ככל שעובר הזמן... יש לה יותר יכולת הרס, אך פחות יכולת לבצע את המטרות הצבאיות, וכנגזרת מכך, פחות יכולת לבצע את המטרות המדיניות. לכן, היא עוברת מכישלון לכישלון... היום כבר אין מערכה של ישראל באדמות האחרים. זה עקרון אסטרטגי. היום המערכה של ישראל היא "בפנים". כך שהמפה השתנתה. ישראל לא יודעת כיצד להתמודד עם המפה הזאת." (ראיון ל"אלאספיר", 25 מרץ 2009).

הרתיעה מהפעלת כוחות יבשה אל שטח האויב

חרדת ההנהגה הישראלית בעשורים האחרונים מהפעלת כוחות היבשה אל שטח אויב, מגלמת משבר ארוך שנים בתפיסת הביטחון הישראלית. הוא נבע מאי הוודאות בכניסה למלחמה, הכרוכה על פי טבעה בצעד אל הבלתי נודע. על פרשת הדרכים, בה ניצבת ההחלטה להפעלה התקפית של הכוח היבשתי אל עומק שטח האויב, הדרג המדיני נרתע במשך שנים - עוד מימי מבצע "דין וחשבון" בלבנון 1993 - מנקיטת צעד העלול להסתבך אל אובדן שליטה בהבאת המלחמה לסיום רצוי. כך היה גם במבצע "עופרת יצוקה" בסוף 2008. במחלוקת שנפערה בין ראש הממשלה אולמרט שדחף למהלך הכרעה רחב נגד חמאס, לבין שר הביטחון אהוד ברק שביקש סיום המבצע לפני שהעניינים מסתבכים במבוכת הבוץ העזתי. במחלוקת הזו גברה ידם של שר הביטחון והרמטכ"ל. 

בהיבט הזה, במלחמה הזו, בעצם ההעזה של הנהגת צה"ל וקבינט המלחמה לשלוח את צה"ל להתקפה אל לב המרקם האורבני הצפוף, הממולכד ומבוצר מעל ומתחת לקרקע - בעצימות שלא נודעה דוגמתה, גם לא בלחימה נגד דאע"ש במוסול - היא לכשעצמה הישג ומסר מהדהד בעל משמעות אסטרטגית.  כמו בתהליך עליה לרגל, בו המסע עצמו חשוב לא פחות אם לא יותר מהיעד, כך גם במלחמה הזו, לדרך הנועזת והנחושה בה חותרים כוחות צה"ל בדרכם להשגת מטרות המלחמה, יש משמעות שעומדת בפני עצמה.

מעל לכל, לבחירה במיקוד ההתקפה אל לב נכסי שלטון חמאס בעזה, ישנה משמעות שנובעת מתפקידה המרכזי של העיר עזה באופן בו היא מהווה מעין רחם תרבותי דתי לכל ממדי הקיום של ארגון החמאס.

נכון שגם במלחמות המאה הקודמת, בעיקר מלחמת העולם השנייה, היו ערים שהפכו לזירת לחימה. אולם הלחימה בעיר הייתה אז חלק מחזית המלחמה הכוללת. במלחמה של צה"ל אל לב עזה, העיר עצמה על מלוא הווייתה התרבותית דתית, היא מוקד החזית ומוקד המלחמה. מההיבט הזה, יכולתו של צה"ל לחדור בהצלחה אל ליבת העיר, ולפעול במיקוד מבצעי יעיל בנכסי הליבה בעיר, מציגים הישג מערכתי חסר תקדים. גם אם עוד ארוכה הדרך להשגת מטרות המלחמה, ההישג עד כאן נראה בשלב זה, כפותח אופק להשגתן. 

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון'.
• הרחבת המושג: מטרות מלחמה / מטרות צבאיות.
• הרחבה ל המושג: 'מטרות המלחמה'.
• הרחבת המושג: 'מטרות לאומיות'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות';
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרות לאומיות – כיצד נקדם את האינטרסים הלאומיים! ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.