תקציר: בשנים האחרונות נהפכת העיר למוקד המלחמה, לא רק במרחב הישראלי-פלסטיני, אלא בעולם כולו, והמושג 'קו החזית' (front line) או בקצרה 'החזית' (front), הולך ומאבד את חשיבותו ואת משמעותו המקורית. היום, העיר היא החזית עצמה... ספר חדש לפרופ' יובל פורטוגלי: 'המהפכה העירונית השנייה'.
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
ספר חדש יצא לאחרונה: 'המהפכה העירונית השנייה' ליובל פורטוגלי, והוא נותן מבט מעניין על מלחמת חרבות ברזל בעזה, כמו גם על המלחמה שמנהלת ישראל בחזיתות האחרות, ובכלל.
פרופ' יובל פורטוגלי מציין שתי מהפכות עירוניות:
- המהפכה העירונית הראשונה, שהתרחשה לפני כ 5,500 שנה ובמהלכה נולדה העיר כצורת התיישבות אנושית. כך, לפני כ-3,000 שנה, שבטי ישראל עברו מהפכה מחברה שבטית לחברה עירונית.
- והמהפכה העירונית השנייה שאנחנו מצויים בעיצומה, כאשר בפעם הראשונה בתולדות האדם רוב אוכלוסיית העולם מתגוררת ביישובים עירוניים. לטענתו, אנחנו נמצאים בלבה של מהפכה עירונית שנייה.
מה שרלוונטי במיוחד עתה, הוא תיאורו של פורטוגלי את השפעת העיור על המלחמה, ובכך אתמקד.
המלחמה הישראלית פלסטינית, המתרחשת כאן מאז 1967, היא כולה עירונית
כותב פורטוגלי בע' 359:
"... הצבא הפלסטיני הוא חלק אינטגרלי מן האוכלוסייה העירונית. ההבחנה בין אזרח לאיש צבא הולכת ומתעמעמת. אין קו חזית. המלחמה מתחוללת כולה בתוך הערים הפלסטיניות והישראליות. בעבר, שאב הצבא הפלסטיני את השראתו מגרילה עירונית, וממבשרי המלחמה העירונית - בלפסט וצפון אירלנד, למשל - והוא כיום המומחה הגדול לסוג החדש הזה של המלחמה.
הצבא הישראלי מצדו, הולך ומתאים את עצמו למציאות הצבאית החדשה, בדרכים שונות: הקמת יחידות מיוחדות ונהלי קרב, שמיישמים כלים של מלחמה 'קלאסית', כמו טנקים, מטוסי קרב ומסוקי תקיפה, במציאות המלחמתית העירונית. במלחמה מעין זו לצבאות הגדולים והמוסדיים כמו צה"ל או צבא ארה"ב אין יתרון מובן מאליו על ה'צבאות' העירוניים החדשים. "
בשנים האחרונות נהפכת העיר למוקד המלחמה, לא רק במרחב הישראלי-פלסטיני, אלא בעולם כולו
"... הדוגמאות רבות והבולטות שבהן היא מה שקרוי, בקיצור, 11/9. נוסף על מתקפות הטילים ה'עונתיות' על ישראל ועל ארצות אחרות, שלא נועדו לכבוש שטחים או להגנה על גבולות, אלא רק אך ורק לפגיעה בתושבי הערים. דוגמאות אחרות הן המלחמה האמריקנית בעיראק והטבח המתמשך במלחמת האזרחים בסוריה. המושג 'קו החזית' (front line) או בקצרה 'החזית' (front), הולך ומאבד את חשיבותו ואת משמעותו המקורית.
אמנם, גם בעבר תקפו הצבאות ערים (למשל במלחמת העולם השנייה: שיגור טילי V2 על לונדון ועל ערים נוספות באנגליה, הפצצות בעלות הברית על דרזדן ועל ערי גרמניה האחרות, ועוד), אלא שאז הייתה המטרה להשפיע על המתרחש בחזית, לרכך אותה. היום, העיר היא החזית עצמה. אל הצורות האלו של עיור המלחמה, יש להוסיף את מתקפות/מלחמות הטרור-תרבות של בן לאדן וממשיכיו באל קאעידה ושל דאעש, על החברה המערבית. למלחמה הזאת אין בסיס טריטוריאלי. המיקום הגיאוגרפי של בן לאדן וכוחותיו באפגניסטן, ובהמשך בתימן, כמו גם המיקום של דאעש בסוריה ובעיראק, היה והינו מקרי לחלוטין. למלחמת התרבות הזאת גם אין מטרות לאומיות- טריטוריאלית. היא לא נועדה לשחרר/לתפוס שטחים מסוימים או לשלוט בהם, אלא להשיג מטרות על-טריטוריאליות. המלחמה האכזרית בסוריה כולה, עירונית. היא התנהלה ומתנהלת בערים וקופצת מעיר לעיר."
תחשבו מלחמת חרבות ברזל...
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
- אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל'.