תקציר: ישראל נקלעת לעצירה אופרטיבית בעקבות עסקת החטופים, ומסיימת את החלק הנוכחי של הלחימה, כשמטרות המלחמה מתרחקות ממנה. היא עברה את נקודת השיא של ההצלחה בלי שום הישג מערכתי/אסטרטגי בר קיימא; כלכלתה נשחקת; היא מסובכת במלחמת ההתשה עם איראן שסופה לא נראה לעין; זירת יו"ש והזירה הפנימית מחכות לשעת הכושר; ועוד לא דיברנו על הפיצול והשחיקה הפנימית, שיתחילו עתה לגבות מחיר. האם תשכיל להיחלץ מהמלכוד?
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
יש המציגים את הסכם החטופים עם חמאס כהצלחה. אבל, במזרח התיכון, כשרעשי הסביבה מטשטשים את המציאות, יש שלושה 'כללי אצבע' שמאפשרים להבין את תמונת המצב, כפי שהיא, והיא לא מלבבת:
- האחד הוא מבחן העוצמה: היכולת של גורם אחד לכפות על השני את תנאיו, גם אם לא מתחשק לו ואפילו אם זה מנוגד לאינטרסים שלו. מי מצליח להכתיב למי, בעסקה הזו?
- השני הוא מבחן מטרות המלחמה: כמה קרוב צה"ל עתה להשגת מטרות המלחמה, לפני שיעבור את נקודת השיא של ההצלחה, יתחיל לדשדש ולשלם מחירים על תהליכים פנימיים שיכרסמו בנו.
- והשלישי הוא מבחן הסביבה האסטרטגית: מה אומרים הפרשנים במדינות השכנות והרלוונטיות האחרות. איך האירוע מתקבל שם.
כל שלושת המבחנים הללו אינם מעודדים
- במבחן העוצמה ברור, מי מכתיב למי את תנאיו: די לראות את היחס בין המשוחררים למוחזרים כדי להבין זאת. חמאס, לא מאבד גורמי לחץ. הוא רק נפטר מהנשים והילדים בקרב השבויים, שהזיקו לו מאוד בזירה הבינלאומית, והוא מקבל ברמה האופרטיבית כלי מעולה לשחק בו כדי למסמס את מערך המלחמה הצה"לי. גם הפיצול לכאורה, בינו לבין הג'יהאד האסלאמי, יסייע לו ב'משחק הכפול' העתידי. ברמה התודעתית, ההסכם מבסס את דימויו של יחיא סינואר בעולם הערבי והמוסלמי, כגדול הערבים מאז סאלח א-דין, שממשיך לדרוך על נקודות התורפה של ה'כופרים', להתל בהם ולגרום להם עוד ועוד סבל והשפלה.
- במבחן המומנטום-התנופה, נראה כי צה"ל עבר את נקודת השיא של ההצלחה, בלי שיצליח לבסס שליטה אפקטיבית על כל החלק העליון של צפון עזה, קל וחומר בעולם המנהרות התת קרקעי. 'אפקט הדאחיה' - הקונספציה שבה לכודה ישראל מאז 'מלחמת לבנון השנייה' - פועל עתה נגדה, כאשר הפליטים מצטופפים בדרום, ויקשו מאוד בעתיד על צה"ל להשיג את יעדי המלחמה. במילים אחרות, עצירת הלוחמה מרחיקה מאוד את הסיכוי להשיג את מטרות המלחמה, וגוררת את צה"ל לשלב הדשדוש, שישפיע מאוד גם על העורף ועל העמקת הפיצול הפנימי, שלמרות ההכחשות העצמיות, חי וקיים ובועט.
- גם תוצאות המבחן השלישי הן חד משמעיות: למרות מראות ההרס וההתפארות הישראלית בהצלחות, ישראל נתפסת כצד המובל, הלכוד במלחמת התשה ללא מוצא נראה לעין. הסכמי השלום שלה בסכנת קריסה; היא כבולה ברצועת חנק של פליטות בתוך גבולותיה; כלכלתה נשחקת; נסראללה מהתל בה מצפון, והאיראנים ממשיכים לשקוד על הידוק טבעת האש סביבה; 'היפוך הקנים' של הרשות הפלסטינית ממתין לרגע הנכון, וגם החלק המיליטנטי של ערביי ישראל בעמדת המתנה.
והזדמנויות?
הקלף היחידי שיש כבר בידי ישראל, הוא סיפוח טריטוריה. אין דבר חשוב יותר למוסלמי מהאדמה. על פי אמונתו העולם נחלק לשניים: השטח המוסלמי (דר אל אסלאם) והשטח שבידי הכופרים שחובה על המאמין להילחם ולכבוש (דר אל חרב). אין אסון גדול יותר עבורו מאבדן אדמת הקדש שכבר הייתה מוסלמית.
ישראל הותקפה מדרום ומצפון והיא מנהלת מלחמת מגן, שבה מותר לה לתפוס ולספח שטחים ע"פ הדין הבינלאומי. שימוש בקלף הזה יקנה לה נקודות אסטרטגיות שיכולות להפוך את משוואת העוצמה. התבססות ישראלית בצפון עזה וסיפוח חלק ממנה יהפוך את יחיא סינואר לאיש שאיבד אדמת הקדש, לראשונה מאז 1967. איום בסיפוח דרום לבנון, עד נהר הליטאני יכול לערער את מעמדו של נסראללה ולפגוע בהילה שלו כמשחרר ומגן אדמות לבנון.
אבל ישראל כבר מיהרה להודיע שאין לה כוונות של סיפוח. היא אינה מבינה את כללי המשחק במזרח התיכון ופועלת בה באופן מגושם ותלוש מהמציאות. גם הנהגתה הפוליטית וגם זו הצבאית רחוקות מלהבין מה חשוב, וגם אם היו מבינות, הן חסרות את העורמה הפוליטית להשיג מטרות כאלה.
אולי מהסיבות הלא נכונות...
כדאי לזכור, המציאות במערכת מורכבת אינה מתגבשת כפי שאנחנו מתכננים אותה, אלא נדבכים נדבכים. תהליכים מתפתחים שלב על גבי השלב שקדם לו, וכל שלב משפיע על ההמשך בהתאמה. המשמעות היא אי ודאות! אנחנו יודעים איך אירוע יתחיל, אבל, לא איך יגמר...
לכן, תוצאות הבלתי צפויות וטעויות של מקבלי החלטות - גם בצד הפלסטיני והערבי בכלל - הן חלק מהותי וצפוי. אין לכל דבר סיבה ישירה... והתוצאה אינה נקבעת מראש:
בימים קשים כמו אלו, גם זו נחמה! המלחמה ארוכה וקשה, וקשיים יכולים לא רק לפרק אלא גם לבנות אומה מחדש (ראו את אוקראינה). גם אם היום חלק גדול מידי בעם חסר את ההבנות של כללי השרידות במזרח התיכון, ככל שהמחירים שנשלם יעלו, גובר גם הסיכוי ש'ירד האסימון' ונשכיל להבין ולחיות נכון על האדמה הזו...
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הרחבת המושג: 'מטרות המלחמה'.
- הרחבת המושג: 'עצירה אופרטיבית'.
- הרחבת המושגים: 'הדרג האופרטיבי' – 'אומנות המערכה'.
- אוסף המאמרים על מלחמת התשה.
- אוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון'.
- הרחבה בנושא: 'כללי אצבע'.
- הרחבת המושג: 'עוצמה'.
- הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
- אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.
- הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
- הרחבת המושג: 'אי ודאות'.
- אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
- פנחס יחזקאלי (2014), האם המתקפה הערבית נגדנו עברה את נקודת השיא של ההצלחה, ייצור ידע, 5/8/14.
- פנחס יחזקאלי (2022), עצירה אופרטיבית היא חלק מכל מתקפה, ייצור ידע, 1/3/22.
- פנחס יחזקאלי (2014), הדרג האופרטיבי – אומנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), (כמעט) הכל על מלחמת ההתשה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/5/19.
- פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
- פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.
- פנחס יחזקאלי (2019), כללי אצבע: להחלטה מהירה, פשוטה (ובדר”כ) אפקטיבית!, ייצור ידע, 27/7/19.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
- יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.