תקציר: האליטה הפוסט ציונית שלנו לא למדה כלום ואין לה גם שכל להצטער, כי היא לא שומעת, קוראת או כותבת ערבית, וחושבת באנגלית אמריקנית. היא כמעט השיגה את מטרתה (האמיתית) בשנת המחאה, וזה לא הדמוקרטיה ולא נתניהו (שסילוקו הוא רק אמצעי), אלא חזון מעוות של שתי המדינות, אחת מהן מדינת כל אזרחיה. המלחמה אמנם קלקלה עבורם קצת, אבל גם פתחה אפשרויות חדשות מבטיחות ליישם את החזון, ולכפות אותו על אזרחי ישראל בעזרת לחץ חיצוני.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פתרון שתי המדינות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

לשמוע, לשפשף את האוזניים ולא להאמין. גם טבח ה- 7 באוקטובר 2023 לא גרם ל'אליטת ההון' הפוסט ציונית שלנו - הביטחונית, הכלכלית, החברתית והתרבותית, שמובילה אותנו מאז שנות ה- 90 של המאה הקודמת - לוותר על סיפור החזון המשולב, של מדינה פלסטינית לצד מדינת כל אזרחיה.

יתרה מכך, הם רואים היום במלחמה מנוף השפעה (leverage) להשגת מטרתם. שליחיהם אף עוסקים בהתוויית פני המציאות שאחרי המלחמה.

האליטה הזו היא האליטה השלישית שהגיעה לעמדות השפעה בישראל מאז שנות ה- 90 של המאה העשרים. היא מורכבת ממעגלים של בעלי ממון, בעלי אוריינטציה תרבותית אמריקנית, פרוגרסיבית מובהקת, ונולדה ביחד עם הנס הכלכלי הישראלי, שהפך את ישראל למדינת עשירה ולאומת סטארט-אפ. זו קבוצת העילית, שהובילה בשנה שקדמה למלחמה מאבק חסר פשרות על מעמדה (תנועת המחאה), כנגד קבוצות צומחות אחרות, השואפות להגמוניה [למאמר: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, לחצו כאן].

בניגוד לאליטות קודמות, בעלי ההון ולא הפוליטיקאים מובילים אותה, בעזרת תקשורת ה'מיין סטרים', שבה הם שולטים בעזרת בעלויות צולבות ומימון פרסומות. הפוליטיקאים רק משמשים בעבורה כלים להשגת מטרותיה. היא מעצימה אותם כשהם שימושיים, ומורידה אותם כשהם מפריעים. 

כך סולק אהוד אולמרט כי ניסה לערוך רפורמה בבית המשפט העליון (דרך שרי המשפטים שלו: קודם חיים רמון שסולק בעזרת המשטרה, ופרופ' דני פרידמן אחריו. עתה 'חזר אולמרט בתשובה', הוא הצטרף אליה ומשרת את מטרותיה וזכה עקב כך, לשיקום מעמדו הציבורי. מאז 2015, הקבוצה הזו מנסה לסלק את בנימין נתניהו - ששרת אותה היטב, עד אז - כי הוא מונע את החזון הזה, וגם בונה אלטרנטיבה לשלטונה של האליטה בבניית אליטות מתחרות (ראו בהמשך).

החזון המשולב: שתי המדינות, שתתחברנה לבסוף לאחת

ע"פ החזון הזה, כל עוד תישאר מדינה ציונית באזור, הוא לא ידע מנוח. על כן, השלום יגיע לאזורנו בשני שלבים: הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, והחלפת מדינת ישראל במדינת כל אזרחיה פוסט ציונית. 
ההנחה היא שהכסף עונה על הכל והשלום שייווצר, יאפשר לאליטה שלנו להגדיל את כוחה ולשנות את המזרח התיכון (שדרוג המזרח התיכון החדש של שמעון פרס מ- 1993). 

שלושה אבני דרך התוו להשגת החזון: סילוק נתניהו (שמפריע וימנע); קמפיין שנאת המתנחלים, שיהפוך אותם לדמונים בקרב הישראלים, יבודד אותם בתוכה ויקל על גירושם מיו"ש; והלחץ הבינלאומי (ראו בהמשך).

ומה יקרה אם זה לא יצליח? במקרה הגרוע ביותר, האליטה שלנו תוכל לעלות על מטוס, ולעבור לדירה אחרת במנהטן, בלונדון או ביתר חלקי העולם).

ואיך נתגבר על סרבנות העם לצעוד לעבר החזון שהותווה לו? נביא אותו לשם ע"י קביעת עובדות בשטח. כך מתקיים בעשור וחצי האחרון פרויקט רב ממדים - בשיתוף עמותות ישראליות ובינלאומיות ובסיוע פיננסי נדיב מחו"ל - לערער את האחיזה היהודית ביהודה ושומרון. כך נעשו צעדים רבי משמעות להקטנת צה"ל וסירוסו (קראו את בריק. הוא סיפר הכל...). בתקופת המחאה זכה החזון לתנופה רבה, כשהימין ברוב טיפשותו גרם להם להצליח לגייס המונים להנעת הרעיון (שרבים ממנו לא הבינו בעצם למה גוייסו), בגלל הפחד מהתערערות הדמוקרטיה.

האליטה שלנו רואה ב'מלחמת חרבות ברזל' הזדמנות. הפיכת הסכסוך לאזורי וקוטנו של צה"ל הפך את ישראל לגרורה של ארצות הברית שנאלצת לציית לה. עקב המלחמה, נחרץ גם גורלו הפוליטי של נתניהו, וירידתו מהבמה עתה היא עניין של זמן קצר בלבד.

שלושת אבני הדרך להשגת החזון

אבן הדרך הראשונה בחזון: סילוק נתניהו

את הקשר בין סילוק נתניהו לחזון שתי המדינות, עשו למשל עמי איילון, גלעד שר ואורני פטרושקה, כשפרסמו ב- 31 באוקטובר ב- Foreign Affairs את המאמר, שבו קבעו כי נתניהו חייב ללכת כי הוא מונע את הקמת החזון של "שתי המדינות" (ראו בכרזה למטה).  המשיך אותם גם אהוד אולמרט בראיון ב- BBC כשתאר את הקואליציה כברית שמתבססת על שחיתות וקבוצות משיחיות (ואם זה נראה קצת מוזר שאולמרט מדבר על שחיתות, למי אכפת?).

המערכה לעריפת נתניהו ניטשת בעוז מאז 2015, עת סומן כמכשול ממשי ע"י האליטה (בלי קשר לאם עשה ולמה עשה. עד אז, הוא היה כלי אפקטיבי בידיה להעצמת כוחה). וכפי שכבר נכתב: הוא ראש המדינה השני שסולק על ידה. קדם לו אהוד אולמרט (ראו למעלה).

הרבה דיו נשפך בסוגיה זו ואין טעם להרחיב בה עוד. קמפיין העריפה התעצם בשנת המחאה, כשאנשי הימין בטיפשותם הימרו על 'רפורמה משפטית' קלוקלת, שאפשרה למארגני הקמפיין להפוך את המחאה להמונית בקמפיין 'סוף הדמוקרטיה'.

סילוק נתניהו הפך בעצם לעובדה בטבח ה- 7 באוקטובר 2023. הוא ירד מהבמה הפוליטית (אם ירצה או לא ירצה) ויפנה את כסאו לאחר המלחמה או במהלכה, אם תימשך זמן רב. אבל כדי 'לוודא הריגה', ממשיך 'קמפיין העריפה' - בחו"ל ובתוך ישראל - לתוך המלחמה:

אבן דרך שנייה: קמפיין ה'דה לגיטימציה של המתנחלים'

בעת כתיבת שורות אלה נכנסתי ל'קפילוט' - הבינה המלאכותית של הדפדפן אדג' של מיקרוסופט ושאלתי על הטבח בעוטף עזה. התשובה:

ב-7 באוקטובר 2023, יישובי עוטף עזה נפגעו מתקיפה חמורה. לפי מקורות שונים, התקיפה נעשתה על ידי מתנחלים יהודים1. על פי דיווחים, התקיפה כללה פגיעה במספר רב של בתים ורכוש פרטי1. (הלינקים במקור).

המתנחלים היום הפכו למילה גסה, במרכז הארץ ובעולם. רבים בישראל, בוודאי בעולם משוכנעים כי כל הצרות ביהודה ושומרון נגרמות על ידם. רוב הישראלים אינם מכירים אותם באמת, קל להאמין לכל סיפורי נוער הגבעות וההתעללות בערבים באזור ת"א, ובסיפור שהם גוזלים את הכספים שיועדו לעיירות הפיתוח בפריפריה. למה? גם כי יש גרעין של אמת בתוך הסיפור הזה, וגם בגלל הניכור וההתבדלות המתנשאת של הציונות הדתית, שלא השכילה לוותר על עקרונות ולהתמזג בתוך קבוצת המזרחים שהולכת וצומחת, ויוצרת גם היא אלטרנטיבה לאליטה השלטת.

אבן דרך שלישית: "גם בימים אלה אסור לשכוח מה המטרה"... הקמפיין בחו"ל ליצירת לחץ בינלאומי

ככל שתיחלש ישראל במלחמה הארוכה ותזדקק לגיבוי בינלאומי, ככל שתמשיך התעמולה של הקבוצה הזו להדהד בעולם המערבי, כך יוכשר הרגע ללחץ הבינלאומי שיכפה על ישראל את תנאיו. 
על כן, מאז סוף אוקטובר 2023, חזרה האליטה לקדם את החזון בחו"ל במלוא הקצב. 

ראשונים היו עמי איילון, גלעד שר ואורני פטרושקה (המקורבים לאהוד ברק), שפרסמו מאמר ב- 31 באוקטובר ב- Foreign Affairs (ראו למטה), ובו קבעו כי נתניהו חייב ללכת כי הוא מונע את הקמת החזון של "שתי המדינות" (ראו למעלה). אהוד ברק עצמו הצטרף אליהם (באנגלית) ב- 6 בנובמבר 2023, בראיון ל'טיים': "גם בימים קשים אלה, אסור לשכוח מה המטרה: מדינה פלסטינית (בעזה ויו"ש)":

אחרי ברק תרם את חלקו ראש ממשלה לשעבר אחר, אהוד אולמרט, שטען בראיון ל- BBC כי הפתרון היחידי האפשרי הוא "פתרון שתי המדינות". אחד הדברים המרתקים בראיון היה ההלם של המנחה, שהתקשה להבין את היגיון הדברים אחרי מה שהתרחש בדרום, אבל היגיון מסתבר, איננו חלק מהמשחק...

טפטוף החזון 'בלבוש חדש' גם תוך ישראל: "הרשות הפלסטינית המתחדשת"

הקמפיין הזה שהחל בתנופה רבה בחו"ל בתחילת נובמבר 2023, נפתח במקביל גם בישראל. כיוון שמסרים כגון אלה קשים לעיכול אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2023, מועברים המסרים הללו עדיין 'על אש קטנה' ובתחכום. 

כך למשל, פרסם רביב דרוקר ב- 6 בנובמבר מאמר ב'הארץ' תחת הכותרת: "לישראל רק אופציה אחת: לסייע לשלטון פלסטיני לגיטימי לשלוט ברצועה" (ראו למטה). כיוון שברור לרובנו מיהי הרשות הפלסטינית, הוא עטף את החזון בתרופת פלא: מי לגיטימי יותר מרוצח היהודים המורשע ברגותי, שאותו נוציא מכלאו ונמליך על הרשות הפלסטינית כשלב ראשון בהסדר...

אבל אוי לבושה: הרשות הפלסטינית סרבה ליטול חלק בקמפיין ואבו מאזן אף יצא בהאשמה, על בסיס פרסום ב'הארץ', כי הישראלים במסיבה נפגעו באש המסק"רים הצבאיים ולא באש המחבלים.

בתגובה, יצרה מרב מיכאלי סלוגן חדש: "הרשות הפלסטינית המתחדשת". היא טבעה אותו בציוץ מיום ה- 19 בנוב' 2023 (ראו למטה), וכך כתבה: "לא זו הרשות (של אבו מאזן) שצריכה לשלוט ברצועה ביום שאחרי, אלא הרשות הפלסטינית המתחדשת. צריך להגיע להסדר מדיני שיביא ביטחון אמיתי"...

ואגב, זו לא הפעם הראשונה שהרשות הפלסטינית 'מתחדשת'. גם הנשיא בוש דיבר ועשה "רשות לפסטינית חדשה", שתחליף את יאסר ערפאת באבו מאזן. התוצאות ידועות!

אז לא למדנו כלום, ואין לנו גם שכל להצטער?

אז דינו של גוש כפר סבא נתניה להפוך להיות 'עוטף עזה' החדש? לפחות ע"פ האליטה שלנו, אם נרצה או לא נרצה, כנראה שכן!

נספח: בטח שהוא מוכן... ואתם?

אבו מאזן מוכן לקבל את עזה. ברור... ומה אתכם? גם אתם מוכנים?

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: דיבוק שתי המדינות ו'מדינת כל אזרחיה'.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פתרון שתי המדינות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'מנוף השפעה'.
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית'.
• מאמר: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים על פתרון שתי המדינות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מנוף השפעה: הדרך להשיג הרבה בפחות…, ייצור ידע, 25/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.