תקציר: איך ניתן להסביר את גודל העיוורון הצה"לי? בעולם המערבי - המעצים את כוחם של השכל הישר והתבונה - נתפס העיוורון הזה כמחדל. אבל, תופעת המלחמה מבטאת עוצמות כאוטיות בלתי ניתנות לחיזוי מראש. על כן, נדרשת השתדלות מתמדת, לקיים את חובת ההתרעה.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משיח ומשיחיות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

הפרסומים המצטברים מספרים לנו על התצפיתניות שהתריעו ו'בוטלו' ע"י מפקדיהם, ועל התרעות מודיעיניות של נגדת ביחידה 8200 שפירטה לממונים את התרחיש הנורא של התקפת חמאס, עם התיאור שהדברים הגיעו אל ראש אמ״ן והוא ביטל אותם כחרדת שווא (ראו המאמר למטה). מתוכם עולה השאלה הגדולה, איך ניתן להסביר את גודל העיוורון?

בעולם המערבי - המעצים את כוחם של השכל הישר והתבונה - נתפס העיוורון הזה כמחדל (ראו את כותרת המאמר למטה)...

הוא תופס את העולם כנע על גבי מסילה, ע"פ חוקי טבע קבועים מראש, ולא הוא. תופעת אי הוודאות - והתוצאות הבלתי צפויות הנגזרות ממנה - היא תופעה מרכזית בחיינו, ותרבות המקדשת את השכל מתקשה לתפוס זאת, כל פעם מחדש.  

בקשת האדם להבין 'למה', לא בהכרח מרחיקת לכת עד לשאלות תאולוגיות על דרכי האל בהנהגת העולם. בחור או בחורה שננטשו על ידי בן זוג ממש עסוקים בשאלה '״'אבל, למה?״... זו שאלה שתמיד מבקשת בירור גם אם אין מענה. גם כשבן אדם חלילה נפגע בתאונת דרכים, החקירה המשטרתית עוסקת בפיזיקה של איך קרה. אבל, האדם שנפגע עוסק גם בשאלה: 'למה לעזאזל הייתי שם דווקא בשנייה הזו'. לשאלה הזו אין מענה מדעי והיא עדין שאלה נוקבת.

היכולת הבלתי צפויה של החלש לנצח את החזק

בבסיס הגישה של התנ״ך למלחמה מודגשת היכולת הבלתי צפויה של החלש לנצח את החזק. זו לא רק הבנה תיאולוגית על התערבות האל. זו הבנה פרקטית על תופעת המלחמה כמבטאת עוצמות כאוטיות בלתי ניתנות לחיזוי מראש. בהיבט הזה, מדובר במבט מצביאותי מעשי על מעשה המלחמה, על קוצר ידו של האדם לתכנן ולשלוט במלוא ממדי התהוותה של המלחמה.

כך גם במיתולוגיה היוונית - ואביא דוגמה מסיפור מלחמת טרויה: באירוע של תפנית בשדה הקרב ידם של הטרויאנים הייתה על העליונה, הקטור מפקד צבא טרויה הרג את פטרוקלס אהובו של אכילס ורדף את קואליציית צבא היוונים עד לאוניות בחוף וכמעט שרף להם את האוניות. העובדה שצבא יוון ניגף באותו יום לחימה מול הטרויאנים המעטים מבקשת הסבר.

הסיפור המיתולוגי בא להסביר את התוצאה המפתיעה עם הסבר שמחוץ למתחולל בשדה הקרב הגלוי לעין. הסיפור הוא שבלילה לפני הקרב זאוס ביקש לשכב עם הרה אשתו. היא לא התרצתה. זאוס תמך בצבא יוון, והרה לעומתו תמכה בצבא טרויה. היא התרצתה לבסוף לתביעתו של זאוס בתנאי שלמחרת ידם של הטרויאנים תגבר בשדה הקרב על היוונים. וכך קרה. זה אותו המסר של התנ״ך על תופעת המלחמה, כפי שאומרת חנה בשירתה: ״קשת גיבורים מתים ונחשלים אזרו חייל״, וכך כתוב בקהלת: ״ לא לקלים במרוץ ולא לגיבורים המלחמה״

אפילו משחק כדורגל שהוא אירוע פשוט ביחס למלחמה, מבטא תוצאה בלתי צפויות ובמידה רבה כאוטית. אם משחק כדורגל היה תופעה ליניארית הניתנת לחיזוי על ידי מומחים, אזי המומחים היו זוכים כמעט כל שבת בטוטו.

על כן, נדרשת השתדלות מתמדת, לקיים את חובת ההתרעה

לא בקלות בורא עולם מביא בכל בוקר אור חדש ושמש חדשה, לאיש המדעי המערבי זה נראה מובן מאליו בכוח חוק הטבע, לאיש המאמין כמו המוסלמי והיהודי הלא מודרני, זה בכל יום תוצאה של מאבק חדש ויצירה חדשה. מצב היסוד הקוסמי הוא מצב המאבק - ריבונו של עולם במאבק מתמיד על הבטחת תפקוד היקום בכל בוקר מחדש.

ההכרה בכוחות על שמתערבים במעשה האדם, ונראים לאדם כברכת האלים או כזעם האלים, הוא רעיון בעל תוכן מעשי שמציב לאדם הכרח בהכרת מגבלותיו אל מול מציאות כאוטית שגדולה עליו. זו אינה הכרה שמחלישה את האדם וזורקת אותו אל אפטיה פסיבית אלא הכרה שמעמידה אותו על אדנים של ענווה ביחס למציאות בה הוא פועל.

המאבק הזה מחייב השתדלות. ראו למשל את הברכה הראשונה בברכות השחר - ״הנותן לשכווי בינה להבחין בין יום ולילה…״ התרנגול לא רק מבחין בפוטנציאל האור בטרם מבקיע השחר, הוא גם עושה מעשה וקורא בקול גדול להעיר את השחר. התרנגול מתאמץ עושה את ההשתדלות שלו ובכך מממש חובת ״איתערותא דלתתא״ ההתעוררות מלמטה בעולם הזה שמביאה התעוררות מלמעלה. התרנגול בהשתדלותו מסייע בכל יכולתו. זו תמצית חובת ההשתדלות שמחוללת גאולה.

הגישה הזו מבטאת את תמצית הרעיון המשיחי - שהפך משום מה בישראל למילת גנאי - במבט קוסמי כולל. גם רעיון ה״אל מוקאמה״ (מוקאוומה) של חמאס והאסלאם הרדיקלי, הבנוי על התובנה הזו - על חובת ההשתדלות.

הסוגייה הזו מזמינה עיון גדול

אם אלוהים בורא עולם זקוק בכל בוקר מחדש לקריאת התרנגול במאמץ להביא את האור, זה מציג תשתית תפיסתית לכל מערכת ארגונית: ההנהלה עם כל הידע שלה, תמיד תלויה באנשים ברצפת הייצור. 
ככה גם בארגון הצבאי וזו תמצית תורתו של יצחק שדה.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משיח ומשיחיות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות'.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• אוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים).
• אוסף המאמרים על משיח ומשיחיות;
• הרחבת המושג 'ליניאריות'.
• הרחבת המושג 'חוסר ליניאריות'.
• הרחבת המושג: 'התרעה'.
• הרחבת המושג: חיזוי - ניבוי.
• הרחבת המושג 'ידע'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על אי ודאות והשלכותיה, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 16/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), משיח ומשיחיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/11/19.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), התרעה, ייצור ידע, 20/10/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), חיזוי - ניבוי, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.