גרשון הכהן: היום שאחרי מתהווה מתוך הלחימה

תקציר: מורכבותה יוצאת הדופן של המלחמה, בצד האינטרס האיראני במלחמה ארוכה, גורמים לכך שגם אחרי שיושג חיסול שליטת החמאס ברצועת עזה, המרחב ימשיך להיות מושפע מכלל המגמות האזוריות המתפתחות בהובלת איראן. במערכת מורכבת זו לגמרי מובן, מדוע החשיבה על כתובת אחראית לניהול היום שאחרי כה רחוקה מבהירות והסכמה. היום שאחרי ילך ויתהווה מתוך הלחימה.

[בתמונה: היום שאחרי מתהווה מתוך הלחימה. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של ideogram]
[בתמונה: היום שאחרי מתהווה מתוך הלחימה. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של ideogram]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

הלוגו של ישראל היום
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

תדריך הרמטכ"ל לתקשורת אתמול, ב- 5 בדצמבר 2023, הציג לציבור בשפה עניינית את המגמות המתפתחות בכל זירות הלחימה. באורח דיבורו נטע ביטחון שהמלחמה מתקדמת בכיוון הרצוי.

בהמשך לדבריו, כדאי להסביר לציבור את מורכבותה המיוחדת של מלחמה זו, שבכמה ממדים מהותיים, מורכבת פי כמה ממורכבות המלחמה באוקטובר 1973.  
[בתמונה: היום שאחרי מתהווה מתוך הלחימה. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של ideogram]

הממד הראשון מתבטא במשך המלחמה המתארך

מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בתוך שלושה שבועות בהפסקת אש בשתי הזירות. אמנם ברמת הגולן התמשכה הלחימה במלחמת התשה עד יוני 1974, אבל התוצאה בשדות הקרב עם הפסקת האש בסוף אוקטובר, פתחה אופק בהיר למגמות סיום המלחמה.

לעומת זה במלחמה זו, גם לאחר חודשיים, אופק הסיום ברצועת עזה וגם בגבול הצפון עדין לוט בערפל. בסוף אוקטובר 1973, צבאות האויב הוכו קשה, וכך למנהיגי מצרים וסוריה יחד עם הנהגת בריה"מ היה אינטרס בהבאת המלחמה לסיום. מדינת ישראל הצליחה להגיע להישג צבאי ממשי בעומק אדמת האויב, שאיפשר לה להצטרף להסכמה להפסקת אש. את התלכדות האינטרסים הזו היטיב לנצל מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסנג'ר. 

האתגר בו התמודד קיסינג'ר היה בהיבט זה פשוט ביחס לתנאיה המורכבים פי כמה של מלחמה זו. לעומת הערכת המצב הרוסית בסוף אוקטובר 1973, שהבינה את העניין שלה בסיום המלחמה, בימים אלה, איראן בתור הפטרון העיקרי והגורם המוביל את מערכת השלוחים בלחימה סביב לישראל, אינה נראית כלל כמעוניינת בהבאת המלחמה לסיום. בשלב זה, קשה להעריך כיצד תתנהל איראן בקבלת החלטות להמשך המלחמה, כאשר תלך ותתבהר מגמת הניצחון של צה"ל ברצועת עזה.
[בתמונה: איראן הכינה את המלחמה הזו כמלחמה רב זירתית ארוכה, ואינה נראית כלל כמעוניינת בהבאת המלחמה לסיום. בצילום: מנהיג הרפובליקה האסלאמית תורם את תג זולפיקאר, התג הצבאי הגבוה ביותר באיראן לקאסם סולימאני, התמונה מתוך התקשורת האיראנית]
[בתמונה: איראן הכינה את המלחמה הזו כמלחמה רב זירתית ארוכה, ואינה נראית כלל כמעוניינת בהבאת המלחמה לסיום. בצילום: מנהיג הרפובליקה האסלאמית תורם את תג זולפיקאר, התג הצבאי הגבוה ביותר באיראן לקאסם סולימאני, התמונה מתוך התקשורת האיראנית]

הממד השני מתבטא במטרות המלחמה

מטרות המלחמה שהוגדרו לצה"ל לקראת מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה, לא הייתה כל ציפייה לפירוק השלטון בסוריה או מצרים במגמה לכינון סדר מדינתי אחר. במלחמה זו, הוטל על צה"ל לא רק לכבוש מרחב ולהשמיד אויב, אלא גם להשיג פירוק מערכת שלטונית בשאיפה לכינון סדר חדש.

מטרה זו לכשעצמה עושה את תכנון היום שאחרי לבעיה מורכבת. בעוד שקיימת בהירות ביחס להישג הצבאי הנדרש להשלמת המשימה ברצועת עזה, הדרך להסדרת היום שאחרי כרוכה מיסודה במבוכה אסטרטגית. מול ממשל ארה"ב התובע העברת רצועת עזה לשליטת הרש"פ, מדינת ישראל חייבת להבהיר את מלוא חששותיה. כיצד למשל תצליח הרשות הפלסטינית - שמתגלה שוב ושוב בקוצר ידה למניעת התארגנות טרור בעיר משגשגת כמו ג'נין - במשימה כה מורכבת של שיקום רצועת עזה והפיכתה למרחב מפורז ללא איומים חדשים נגד מדינת ישראל.

במקביל למכלול הקשיים לשיקום אוכלוסייה במרחב שנהרס קשות בלחימה, חייבים לזכור כי כניסת הרש"פ לניהול המרחב מגיעה בליווי חבילת דרישות שמדינת ישראל מתקשה בצדק להסכים להן, דוגמת קידום המעבר הבטוח על אדמת מדינת ישראל, בין עזה להר חברון (שחוצה את מדינת ישראל לשניים), ותביעה לחידוש משא ומתן למדינה פלסטינית בגבולות 1967. 

ראוי להזכיר, שגם אחרי שיושג חיסול שליטת החמאס ברצועת עזה, המרחב ימשיך להיות מושפע מכלל המגמות האזוריות המתפתחות בהובלת איראן. על כן, במערכת מורכבת זו לגמרי מובן, מדוע החשיבה על כתובת אחראית לניהול היום שאחרי כה רחוקה מבהירות והסכמה. על כן, היום שאחרי ילך ויתהווה מתוך הלחימה.

[בתמונה משמאל: דדו וגולדה מאיר: מטרות המלחמה שהוגדרו לצה"ל לקראת מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה, לא הייתה כל ציפייה לפירוק השלטון בסוריה או מצרים במגמה לכינון סדר מדינתי אחר. המקור: לע"מ. שם הצלם אינו מוזכר]
[בתמונה משמאל: דדו וגולדה מאיר: מטרות המלחמה שהוגדרו לצה"ל לקראת מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה, לא הייתה כל ציפייה לפירוק השלטון בסוריה או מצרים במגמה לכינון סדר מדינתי אחר. המקור: לע"מ. שם הצלם אינו מוזכר]

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: היום שאחרי מתהווה מתוך הלחימה

  1. Pingback: 'היום שאחרי' באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *