תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 16 של כרזות שפורסמו במהלך מלחמת שמחת תורה באוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…
[לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 16 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; על מלחמת שמחת תורה - 'מבצע חרבות ברזל'.
אתם מוזמנים לתרום עוד...
[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה של האלוף גיורא איילנד, על 'חיבוק הדוב' האמריקני במלחמה: "ישמרני האל מידידי"...
האלוף גיורא איילנד על המגבלות שמטילה ארצות הברית על הלחימה, ועל השפעתן על הניצחון: "ישמרני האל מידידי. עם אויבי כבר אסתדר בעצמי"...
* * *
כרזה שנייה: הכל פוליטי. גם השימוש בפיגועים!
ב- 30 בנובמבר בוצע פיגוע בתחנת האוטובוס ביציאה מירושלים. יובל דורון קסטלמן ז"ל, תושב מבשרת ציון בן 38, נטרל את המחבלים, ונורה בשוגג. חיילים שהגיעו למקום סברו בטעות שהוא מחבל והרגוהו. טרגדיה קשה, ומה שהתרחש אחריה לא מוסיף לאיש מאיתנו כבוד:
- אמצעי התקשורת שכחו את קורבנות הפיגוע והתרכזו בסוגיית חלוקת הנשק ובטרגדיית הפגיעה ביובל ז"ל.
- יש המנצלים את האירוע כדי לבקר את מדיניות חלוקת הנשק של בן גביר - למרות שנשקו של יובל ז"ל לא הגיע מבן גביר, אלא הרבה לפני כן, ולמרות שהאירוע בהחלט מצדיק את המדיניות. שוב אזרח חמוש היה זה שחיסל מחבלים ומנע אסון גדול בהרבה.
- אנשים שמעולם לא היו בזירת קרב כאוטית, מנתחים את האירוע בלי להבין כאוס מהו. לידיעתם: כאוס קיים בכל זירת לחימה (גם כשאין לחיילים פאות...). יש המעריכים את כמות המתים מ'אש ידידותית' במלחמה ב- 50% מהנפגעים...
מסתבר שהלם ה- 7 באוקטובר 2023 פג. חזרנו לעצמנו!
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: 'אש ידידותית' – חלק בלתי נפרד מהמלחמה
* * *
כרזה שלישית של גל גדות: "העולם אכזב את נשות ה- 7 באוקטובר"...
גל גדות על תגובת העולם בכלל וארגוני הנשים בכלל לפרעות ה- 7 באוקטובר 2023: "העולם אכזב את נשות ה- 7 באוקטובר. נשים עדיין מוחזקות כבנות ערובה בידי האנסים האלה, והעולם נמנע מלקרוא למצב הזה בשם היחיד שהולם אותו: מצב חירום שדורש תגובה נחושה"! (ישראל היום, 5/12,23, ע' 25).
כרזה רביעית: אהוד אולמרט מספר לטורקים מי המחבלים, שרוצחים ושוחטים במזרח התיכון:
איש חכם אמר לי פעם שהדרגה הנמוכה ביותר של ניוון היא חוסר היכולת להבחין, בין אויב לידיד. הנה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מתראיין לערוץ הטורקי Trt world (מדינת אויב לכל דבר, זוכרים?) ואומר כך על הממשלה הריבונית של ישראל: "את מה שאני חושב על בן גביר וחבריו הבהרתי בישראל, לא בטורקיה. בישראל. מולם. בצורה הקיצונית ביותר. קראתי להם אויבים. אני אומר שהם שוחטים, שהם הורגים, הם רוצחים, הם מחבלים, אני אומר את זה על השרים שלי בממשלה הישראלית. אני לא צריך שתזכירו לי מי הם.".
אולמרט יודע היטב מה השלכותיו של כישלון במלחמה הזו על עם ישראל ומדינת ישראל. וכדאי שגם נשאל את עצמנו מי נתן לעבריין מורשע לגיטימציה להופיע בערוצי התקשורת שלנו אחרי שהשתחרר מהכלא, ובעיקר למה!
כרזה חמישית: למי, מסתבר, יש מונופול על הכאב?
כשאמר ח"כ אלמוג כהן למשפחות החטופים "אין לכם מונופול על הכאב" רעשה הארץ. והנה, מסתבר שיש כאלה שבטוחים שדווקא יש להם:
בתוכניתו של רביב דרוקר ב- 5 בדצמבר 2023 בערוץ 13, הטיח מיקי רוזנטל בסא"ל (מיל') אליהו ליברמן, שבנו חטוף ברצועת עזה, ובניו האחרים נלחמים עתה ברצועה: אתה מקריב את הבן שלך בעמדה הזאת, אתה מודע לזה?
השיב לו ליבמן: "אני חושב שאתה צריך לדבר ברגישות לאבא של ילד חטוף כרגע בעזה. טיפה רגישות, איפה החמלה? אני לא מקריב את הבן שלי. הבן שלי הוא הכי חשוב לי בעולם. יחד עם זאת, מדינת ישראל גם חשובה לי הכי בעולם. אנחנו לא מקריבים שום דבר, וכדאי להיות זהירים לאבא של ילד חטוף. לא רק כלפי צד אחד באג'נדה כזאת אפשר לנהוג בחמלה, ואז פתאום מישהו מציג עמדה שהיא לא באג'נדה שלך..."
מיקי רוזנטל לא מתנצל אבל נזעק לשמע המילה 'אג'נדה' (מעניין למה...): "זו לא שאלה של אג'נדה", השיב.
וליבמן המשיך אתה מדבר להקריב. אין לך רגישות? אתה מדבר אלי כאילו אנחנו מכירים או משהו. הבן שלי חטוף בעזה 60 יום. אנחנו לא ישנים בלילה. אישתי בוכה בלילות. אל תדבר ככה.
מעניין מה היה מתרחש בתקשורת אם מישהו מערוץ 14 היה מטיח את השורה הזו במשפחה של חטוף. ואגב, איש מיושבי הפאנל לא נזף ברוזנטל. רק רביב דרוקר, שהבין את המשמעות, רק ניסה לרכך, ולנסח מחדש.
כרזה שישית: גדעון סער אומר בקול את מה שכולם יודעים
גדעון סער על הקמפיין לעריפת נתניהו: "אני לא מסכים לכל דבר שקורה… יש התקפות שקיימות. הן לא קשורות לתפקוד. הן קשורות לדעה שיש כלפי ראש הממשלה בלי קשר לתפקוד בזמן לחימה".
פעילי שמאל לא מעטים כבר כותבים על החשש שעשיית היתר בסוגיית נתניהו תניב את ההיפך הגמור ותביא "לאבדן ההתנגדות שיש לנתניהו בימין". הם צודקים!
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: 'עשיית יתר' – המלכודת של החרוצים, האובססיביים (וההיסטריים)
כרזה שביעית: פוסט אופטימי?
ממש אהבתי את הפוסט של מוחמד מג'אדלה: "צפיתי בנצרת בסרט הזוועות ביחד עם ראשי רשויות, אנשי דת, נשות ואנשי תקשורת מהחברה הערבית. ״הסרט הזה מייצג את ההפך המוחלט מכל מה שערבי או מוסלמי מאמין בו. מתביישים שהאנשים האלה רצחו בשם הדת שלנו ומדברים את השפה שלנו", אמר אחד ראשי הרשויות... אבל אז קלקל יינון מגל את האידיליה והקשה: "למה הוא לא אומר את זה בשמו?"
באמת למה?? האם זה לא יהיה מוגזם לומר, שאחרי ה- 7 באוקטובר 2023, פיתחנו - במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט - רגישות לכפל לשון?
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: 'תקייה' – העמדת הפנים, שבה משטים המוסלמים במערב.
- לפוסט המקורי של מוחמד מג'אדלה באקס (טוויטר), לחצו כאן.
כרזה שמינית של משה סלע: "דין נצרים כדין תל אביב"...
משה סלע: נצרים הוקמה ב-1972, על-ידי ממשלת גולדה מאיר. ב- 2002, בעיצומו של המאבק המזויין בפלסטינים הכריז ראש הממשלה דאז, אריק שרון: "דין נצרים כדין תל אביב".
שרון פינה את נצרים בהתנתקות בקיץ 2005, אבל יחיא סינואר שמע, הטמיע ומקיים...
כרזה תשיעית: הפכנו בני ערובה לפוליטיקה הפנימית האמריקנית
הדרג המדיני ו'מומחי הביטחון' שלנו העבירו את כל הייצור הביטחוני הישראלי הדרוש לנו לאמריקה, תוך ניוון חלק מהמוצרים המקוריים שלנו, והפכו אותנו בני ערובה, לא רק למדיניות החוץ האמריקנית, אלא גם לפוליטיקה הפנימית שלה (אם לא הבנתם עדיין, האסטרטגיה במלחמה הזו אינה נתונה בידי ישראל וקבינט המלחמה נשלט בידי האמריקנים; בין היתר, בקצב אספקת חומרי הלחימה).
הנה אחת ההשלכות של התלות הזו: כיוון שהנשיא ביידן נתקל בהתנגדות להעברת סיוע לאוקראינה, הוא כרך את הסיוע הישראלי והאוקראיני יחד. התוצאה: הסנאט לא אישר את חבילת הסיוע לישראל, והממשל (ואנחנו) ניאלץ להתפשר.
אתם חושבים שיחקרו גם את זה בבדיקה ה'מקיפה', שאחרי המלחמה?
כרזה עשירית: זה האדמה, טמבל!
האדמה היא הדבר החשוב ביותר באסלאם. שטחים שכבר נשלטו בעבר ע"י האסלאם ונלקחו ממנו ע"י הכופרים - כמו ארץ ישראל - נמצא בסדר העדיפות הגדול ביותר לג'יהאד. איך לדעתכם היה חמאס מגיב לאיום שאם ניאלץ לפלוש תילקח ממנו טריטוריה לעד? איך היה מגיב לכך חיזבאללה?
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: שוב מזניחים את החשוב (הטריטוריה) לטובת 'קונספציית הדחייה' (ההרס)
[לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!