תקציר: עיון מעמיק במכלול הסיבות להתארכות המלחמה, על צורתם והגיונם של האיומים המתפתחים נגד מדינת ישראל, חיוני לגיבוש תפיסת ביטחון ישראלית חדשה. במאמץ הזה, נדרשת - בין היתר - היפרדות מקונספציית הנסיגות, שעדין מוחזקת על ידי בכירים לשעבר במערכות הביטחון, כשהם ממשיכים לספר כי צה"ל בעליונותו המוחצת, יוכל תמיד לשוב אל דפוסי הניצחון ממלחמת ששת הימים.

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 10/11/23. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

להנהגה המדינית והצבאית היה ברור שהולכים למלחמה ארוכה ואף הכריזו על כך מראשית המלחמה. אבל הציבור ועמו גם וותיקי מלחמות ישראל, מתקשים להבין מה השתנה שעושה את המלחמה לארוכה מכל מה שהוכר כאן מאז מלחמת העצמאות.

כאשר גיבש בן גוריון את תפיסת הביטחון הישראלית, הכיר בחולשתה הבסיסית של מדינת ישראל בכל הקשור ליכולת העמידה במלחמה ארוכה. בהתאם ציפה מצה"ל להכרעת מלחמה בזמן קצר, ופיתח את כוח המחץ ההתקפי בציווי להעביר את המלחמה מהר ככל הניתן לאדמת האויב.  

התלות הישראלית בסיום מלחמה בזמן קצר, הובנה לעומק בתפיסת הביטחון שהתגבשה בארגוני חיזבאללה וחמאס בהכוונת איראן

במודעות אסטרטגית גיבשו תפיסת מלחמה הפועלת לשלילת יכולת הכרעה ישראלית בזמן קצר. תפיסתם הוצבה על שני רכיבים מערכתיים: 

• הרכיב הראשון הוא מערך רקטות הפרוס בכמות גדולה במלוא עומק המרחב ומאפשר המשך ירי יעיל אל העורף הישראלי, לזמן ממושך, גם לאחר חדירת צה"ל לחלקים נרחבים בשטח האויב. 
• הרכיב השני מבוסס על הגנה צפופה רווית מכשולים ומטענים, מעל ומתחת לפני הקרקע, בלב המרחב הבנוי בערים ובכפרים.

בתנאים אלה העברת המלחמה במהירות לשטח האויב הפכה למשימה מורכבת. מול מתקפת צה"ל, נבנתה שיטת הגנה אחרת מזו שהוכרה במלחמות התנועה במדבר. שם, כמו במלחמות סיני וששת הימים, לאחר פריצת קו ההגנה הראשון חדרו הכוחות המשוריינים של צה"ל אל מרחבי התמרון, במיצוי כוח התנועה והמחץ והשיגו הכרעה מהירה.

לכך הצטרפו שינויים מהותיים נוספים בהתארגנות האויב ללחימה, בהם גם בשיטת הפיקוד והשליטה. ההתארגנות ללחימה בחיזבאללה ובחמאס נוטה לביזור, באופן שמאפשר לכל גרעין לחימה מקומי המשך לחימה עצמאית גם בהעדר הוראות. במלחמות העבר לעומת זאת, לפגיעה במרכזי הפיקוד והשליטה הייתה השפעה ישירה על מיטוט האויב.

חיילי חמאס נלחמים על הבית

כבר שנים שהלחימה הולכת ומתמקדת בערים. אבל בעיקר בחמאס, היא מתבטאת בהתארגנות מובהקת על בסיס בני המקום. במבצע סיני, 1956, כוח משוריין קטן יחסית, (גדוד שריון מחטיבה 37), שהוביל אחריו חטיבת חי"ר מילואים באוטובוסים (חטיבת מילואים 11), כבש לבדו את כל רצועת עזה במהלך מהיר. מרגע כניעת המפקד המצרי לאלוף פיקוד הדרום אסף שמחוני, החיילים המצרים שלא היו בני המקום, נטשו את המרחב או נכנעו ונפלו בשבי. כך היה גם במלחמת ששת הימים. הם הגיעו ממצרים ממרחבי הדלתא והנילוס ותפקדו למעשה ככוח משלוח. האזרחים העזתיים שהסתגרו בבתיהם, כמעט שלא היו חמושים ובוודאי לא היו מאורגנים ללחימה. 

במלחמה המתנהלת עתה ברצועת עזה, הכוח הצבאי מאורגן בגדודים וחטיבות על בסיס בני המקום. גדוד סג'עיה על לוחמיו ומפקדיו, מבוסס על בני סג'עיה וחטיבת חאן יונס מבוססת על בני חאן יונס. כך בכל אזורי הרצועה. גם בשדרת הפיקוד, מוקנית חשיבות לזיקת המקום. ברגע שכוחות צה"ל חודרים לעומק המרחב, הלוחם החאמסי, אולי ינטוש את עמדתו, אבל יחמוק ויעלם במרחב שהוא ביתו. בעיתוי המזדמן, יוכל להגיח עם נשקו לפעול ולהעלם שנית, בתוככי האוכלוסייה. בכך טמון ההסבר מדוע פעולה לטיהור רצועת עזה או מערכי חיזבאללה בדרום לבנון, דורשת סדר כוחות רחב ואורכת זמן ממושך.

שינוי משמעותי נוסף טמון בתודעה הדתית ג'יהאדית המניעה את הכוחות שנבנו בעשורים האחרונים ללחימה נגד מדינת ישראל. במבט על תבוסת צבאות ערב ביוני 1967, הסביר שיח' אל קארדווי : "השיבה אל האמונה והנפת דגל הג'יהאד חיוניים בכל מערכה, אך חיוניים במיוחד נגד הציונות העולמית, וזאת משום שהציונים מחמשים את חייליהם באמונה דתית, בחלומות דתיים"

ברוח זו, הוביל עבדאללה עזאם בן כפר ליד ג'נין, את לחימת המוג'האדין באפגניסטאן. בהשראתה - יומיים לאחר פרוץ האינתיפאדה בדצמבר 1987 - הוקמה תנועת חמאס. במגמה הזו, גם מול חיזבאללה, צה"ל פוגש לוחמים אסלאמיים מאמינים, והם מציבים אתגר שלא הוכר בעבר.

עיון מעמיק במכלול הסיבות להתארכות המלחמה, על צורתם והגיונם של האיומים המתפתחים נגד מדינת ישראל, חיוני לגיבוש תפיסת ביטחון ישראלית חדשה. במאמץ הזה, נדרשת - בין היתר - היפרדות מקונספציית הנסיגות, שעדין מוחזקת על ידי בכירים לשעבר במערכות הביטחון, כשהם ממשיכים לספר כי צה"ל בעליונותו המוחצת, יוכל תמיד לשוב אל דפוסי הניצחון ממלחמת ששת הימים. כאילו בעליונותו הטכנולוגית צה"ל יכול כביכול - לוותר על הצורך בעומק טריטוריאלי ולנצח בזמן קצר גם מקווי 67.  אלא שבינתיים, לא צה"ל נחלש מאז יוני 67, האויבים השתנו, התפתחו יצירתית והתחזקו מאוד. לברור תובנה זו משמעות קיומית לעתיד מדינת ישראל.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת רעיון ההתנגדות (האל-מוּקאוומה) כביטוי אמונה.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• גרשון הכהן (2023), רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, ייצור ידע, 10/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.