תקציר: בעוד תשומת הלב הבינלאומית מתמקדת במלחמת רוסיה-אוקראינה ובמלחמה בעזה, מבצע מוחמד חמדאן דגאלו (המכונה חמתי), מפקד מיליציית הג'נג'וויד הידועה לשמצה - ששמה שונה ל"כוח התמיכה המהירה" (RSF), שוב רצח עם בדאר-פור, והעולם שותק. הסיבה פשוטה: הסכסוך אינו מתאים לנרטיב האנטי-קולוניאלי של השמאל. בדיוק כמו שפמיניסטיות שותקות כשנשים יהודיות נאנסות, פרוגרסיבים לא מצליחים לעמוד לצד אפריקאים שחורים כשהם נטבחים ע"י שחורים...

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

ד"ר חיים קורן הוא מרצה באוניברסיטת רייכמן. שימש כשגריר ישראל הראשון לדרום סודאן; כשגריר לשעבר במצרים; והדריך במכללה לביטחון לאומי של צה"ל מטעם משרד החוץ.

זהו מאמר שלישי בנושא סודן. המאמרים הקודמים:

• חיים קורן: סודאן גועשת.
• חיים קורן: סודאן וישראל – אתגרים והזדמנויות

*  *  *

באפריל 2019 שטפו מחאות ומהומות את סודאן שהפילו את השליט בשיר, לאחר 30 שנות שלטון והביאו למעצרו. לוטננט גנרל עבד אל-פתאח בורהאן, מפקד הכוחות המזוינים של סודאן (SAF), שילב ידיים עם מוחמד חמדאן דגאלו (המכונה חמתי), מפקד מיליציית הג'נג'וויד הידועה לשמצה - ששמה שונה ל"כוח התמיכה המהירה" (RSF) - ויחד תפסו את השלטון בהפיכה צבאית. עם הצטרפות עבדאללה חמדוכ-פוליטיקאי אזרחי כראש ממשלה, הפכה זו להנהגת טריאומווירט קצרת ימים [למאמרו של ד"ר חיים קורן מ- 2021 בהקשר זה: "סודאן גועשת", לחצו כאן].

ניסיון הפיכה נוסף, ומלחמה עקובה מדם

ב-15 באפריל 2023 ביצע סגן הנשיא, חמתי ניסיון הפיכה צבאית כדי לסלק את הנשיא בורהאן, שהובילה לפרוץ מלחמה עקובה מדם בין אנשי המיליציה שלו (RSF) למפגינים. מאות נהרגו והלחימה ממשיכה להתפשט ומובילה את סודאן אל עברי פי פחת.

בורהאן מאשים את חמתי בחתרנות ובמעשי אכזריות נגד האוכלוסייה האזרחית, כמו גם בהתקפות מרדניות על כוחות SAF.  מאבקי הכוח בין בורהאן לחמתי משקפים הן את הרקע השונה שלהם, והן את מורכבות התרבות הפוליטית בסודאן. מורשת בשיר מונעת על ידי שאיפתם של השבטים להגמוניה. חמתי רצה לשלב את ה-RSF באופן מלא בצבא סודאן SAF – רעיון שעלול לשבש את מבנה הצבא ולהוסיף לקשיים עמם מתמודדת החברה הסודאנית.

בשיר, בן שבט הג'עליין, שלט במדינה במשך 3 עשורים, באמצעות אכיפת החוק האסלאמי הנוקשה, יחד עם מפלגת הקונגרס הלאומי של חסן תוראבי כמו גם באמצעות שימוש ברוטלי בכוח צבאי לדיכוי התנגדות. תוראבי היה זה שהוביל את האידיאולוגיה נגד האפריקאים הלא-ערבים של דאר פור, לכאורה על ידי מצע האסלאם הקיצוני, אך בפועל על ידי מניעים גזעניים. תוראבי הכשיר את התוואי האידיאולוגי לרצח עם.

בורהאן, שהתקדם בסולם הדרגות של הצבא הוא בן לשבט השאיקייה. חמתי הוא בן שבט הרזאייקאת הערבי (בו היה חמתי רועה גמלים) המצוי בדרום מערב דאר פור. מיליציית ה-RSF בפיקוד חמתי היא שלוחה של המיליציה הערבית האלימה ומטילת המורא-שנקראה בעבר "הג'נג'וויד". לפיכך, מאבק הכוחות הוא גם עניין שבטי: כמו בשיר, גם לבורהאן (כנציגי שבטים ערביים-מוסלמים מצפון סודאן) יש שאיפות להנהגת סודאן ממוקדה-בח'רטום. הסודאנים-המוסלמים ממוצא אפריקאי במערב סודאן (כמו בני שבט הפור ושבטים אחרים) הופלו לרעה והודרו מאז העצמאות מתפקידים ומרכזי כוח, ע"י האליטה הערבית-מוסלמית השולטת בסודאן. שיוכו של חמתי לשבט ערבי שמיקומו בדאר פור אשר "עשה שירות" לאנשי האליטות הערביות משבטי הצפון (כמו בשיר) הניעו אותו לשבור את ההיררכיה בין ההנהגה הארצית לשבטו, כדי לתפוס את השלטון המדינתי בעצמו.

באוקטובר 2023 ביצע הג'נג'וויד הערבי מעשי רצח עם (כפי שביצע בעבר בשירות בשיר ותוראבי). התעורר גל חדש של טבח בני השבטים השחורים בדאר פור על ידי מיליציית RSF של חמתי. האירועים התפשטו לדאר פור ובאוקטובר 2023 נהרגו אלפי בני אדם, רבים נפצעו וחלקם הצליחו להימלט מהאזור. בדיווחים על טבח גדול בדאר פור ב-9/11/23 על ידי RSF, נמנו מאות אזרחים. חלק מארגוני הסיוע תיארו זאת כ"טיהור אתני". הג'נג'וויד  רצח בין 350,000 ל-500,000 גברים נשים וטף בדאר פור בין השנים 2003 ל-2005. רצח העם הזה נמשך לסירוגין (עם התחדשות מעת לעת) עד עכשיו.

רקע

סולטנות דאר פור במערב סודאן, נוספה לסודאן רק בשנת 1916 לאחר שעלי דינאר, הסולטאן האחרון של דאר פור, הובס על ידי כוחות בריטיים. מאז עצמאות סודאן (1956) נשמרה מסגרת טריטוריאלית זו עד 9 ביולי 2011 – עת זכתה דרום סודאן לעצמאות. זו הושגה לאחר היפרדות מסודאן, שלוותה בתהליך ארוך וקשה. גבולות סודאן עוצבו בצורה שגרמה לאוכלוסיות השונות בו, לנהוג לעתים, באופן אלים ולוחמני. פסיפס פוליטי, דתי וכלכלי צמח מתוך המתח שבין גבולות וזהויות.  אחת מנגזרותיו הובילה לרצח העם בדאר פור שהחל ב- 2003.

האידיאולוג שהוביל את הקו המפלה והמדיר כנגד האוכלוסייה האפריקנית בחבל דאר פור היה חסן אל תוראבי. מרצה למשפטים באוניברסיטת ח'רטום, אינלקטואל אסלאמי (ואחד ממובילי הקו האידיאולוגי-ג'האדי בקרב ההוגים הרדיקאלים בעולם האסלאם בשנות השמונים) שצורף לפוליטיקה הסודאנית ע"י הנשיא ג'עפר אל נמיירי בשנות השמונים של המאה העשרים-ומאז סחף את סודאן להקצנת מצעה הדתי. וביתר שאת, מאז שתמך בעליית עומר אל בשיר לשלטון בהפיכה צבאית ב-1989 והביא אותה להיות מדינה ג'יהאדיסטית תומכת טרור.

ביולי 2008 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג צו מעצר נגד עומר אל-בשיר וכמה משרי ממשלתו בגין פשעים נגד האנושות. ביולי 2012 הוצא צו מעצר שני בגין פשע רצח העם – רצח עם של אזרחים לא ערבים שבוצע בדאר פור. בין 350,000 ל-500,000 איש נרצחו על ידי הג'נג'וויד בין השנים 2003 ל-2005.

בנוסף לחלוקה גזעית (שמיים וחמיים) ולדתיים (מוסלמים, נוצרים ואנימיסטים), קיימת שונות רבה בתוך הקבוצות האתניות עצמן. המוסלמים נחלקים לקבוצות הטוענות למוצא ערבי ולקבוצות אפריקאיות לא ערביות. תהליך האסלאמיזציה של דאר פור החל בסוף המאה ה-16. הבחנה ברורה נעשית בין "הצפון הערבי-מוסלמי" (שבמרכזו בח'רטום) לבין "הדרום הנוצרי האפריקני (החמי/שחור) (וחלק מהאנימיסטים)" (הממוקם בדרום סודאן). במערב (דאר פור) הפיצול הוא "צפון ערבי-מוסלמי" מול אפריקאים-מוסלמים (לא ערבים). זהו, אם כן, סכסוך על בסיס גזעני - ולא סכסוך דתי.

מלחמת ח'רטום בדאר פור ובאזורי הגבול מבטאת את ליבת השסעים בחברה הסודאנית: ערבים מול אפריקאים, מרכז מול פריפריה, ומוסלמים מול נוצרים וכן מול דתות אפריקאיות מסורתיות.

ההתייחסות בעולם למצב הנוכחי בסודאן

נכון לעכשיו, המלחמה מתפשטת לדאר פור בעוד חמתי ומיליצית RSF בהנהגתו, מנצלים את "ערפל המלחמה" כדי לשוב לבצע רצח עם בדאר פור. בעוד תשומת הלב הבינלאומית מתמקדת במלחמת רוסיה-אוקראינה ובמלחמה בעזה, פעילותם מתחזקת. מאבק הכוחות בין חמתי לבורהאן טרם הסתיים והוא מקיף את סודאן. אנשי חמתי משתתפים בטבח בדאר פור. עם זאת, הגל הפרו-חמאסי, המשולב באנטישמיות גואה (אשר חוברת במערב לשמאל קיצוני ולימין פשיסטי) עלול לגרום להתעלמות מחלקו של חמתי בטבח. מצמרר לחשוב כיצד רצח עם שב ומתרחש באותו מקום.

אדם מוחמד ברימה מדאר פור (שנמלט לישראל והתגורר בה משנת 2008) - נרצח על ידי הטרוריסטים מחמאס בעיר שדרות במהלך הטבח ב-7 באוקטובר (יחד עם שכניו היהודים). חבריו מקהילת דאר פור בישראל אמרו: "מה שחמאס עשה דומה לדברים שקרו בדאר פור. חמאס הוא ג'נג'וויד". 

הג'נוסייד בדאר פור (2005-2003) התאפיין במניעה שיטתית של כניסת עיתונאים ע"י שלטונות סודאן לשטח כדי לא לאפשר להעביר מידע לעולם על המתרחש וכן ניסיונות למנוע העברת מזון וסיוע בינ"ל לקורבנות. בשל ריחוק החבל ממרכזי יישוב והימצאותו על ספר המדבר-היה קל לסגרו ולבודדו מהעולם.

התקשורת ערבית הייתה ולא התאמצה לדווח (ותמכה למעשה, בטובחים), לתקשורת הבינ"ל לא הייתה גישה למקום ואף הפגינה חוסר עניין ואדישות למתרחש. הרשתות החברתיות לא היו מפותחות לפני שלשה עשורים כמו היום וגם לא היה שימוש כה אינטנסיבי בשיווק מסרים (במידה רבה של חדשות מזויפות – Fake News), בצד התערבות כה מובהקת של מדינות וחברות ענק בתפעול 'בוטים', יכולות חדירה, שימוש בבינה מלאכותית, ללא מגבלות גלובאליות או רגולטוריות, אמצעים, הנפוצים כיום מאד. שיטות אלו שוכללו ע"י הרוסים (כולל במעורבות במערכות בחירות באנגליה, צרפת וארה"ב) וכן ע"י הסינים והאיראנים.

חרף הפשעים - המבוצעים היום ע"י אותם גורמים למול אותם קורבנות - אין כמעט סיקור תקשורתי, לבד ממקרים בודדים של תקשורת מקומית שמצליחים להעביר מעט מידע. חמתי ואנשיו מודעים לכך שהעניין הבינ"ל נתון לחזית רוסיה-אוקראינה ומה- 7/10/23 למלחמת "חרבות ברזל". ניצול זה נסמך על הניסיון הרוסי הרב שנרכש בשטח זה כדי להעלים מידע, לערוך בו מניפולציות ולחמוק מתשומת הלב התקשורתית. הצלחתם נובעת גם מאובססיית התמקדות התקשורת בזירות האחרות ולהזניח ביודעין את הזירה הסודאנית כמו ב-2005-2003 כשהיה ברור כי מתבצע ג'נוסייד.

ב- 24 בנובמבר 2023, פרסמה הכתבת טאשה ח'ירידין בעיתון הקנדי, National Post כתבה שכותרתה: "אפריקאים נטבחים, אך באין יהודים להאשים, השמאל מושך בכתפיו": אדם עומד מנגד בזמן ששריפה משתוללת באזור שוק בעלי חיים באל-פאשר, בירת מדינת צפון דאר פור בסודאן, ב-1/9/23 בעקבות הפגזות של כוחות התמיכה המהירה הצבאיים למחצה (RSF) (צילום: -/AFP via Getty Images): Africans are being slaughtered, but with no Jews to blame, the left shrugs.

"יש מקום בעולם הזה שבו טרוריסטים יורים בראשם של תינוקות, אונסים נשים באופן המוני כדי "להעניש ולהטיל אימה" על אוכלוסיות, ושורפים קהילות שלמות עד היסוד. שבו נשים ונערות נלקחו כבנות ערובה ומוחזקות ב"תנאי עבדות". כאשר קבוצה אתנית נמצאת על הכוונת בשל גזעה על ידי טרוריסטים ערבים הנחושים לגרש אותם ממולדתם. "האם המקום הזה הוא ישראל? האם המטרות הן יהודיות?

לא השבוע. המקום הוא סודאן, והמטרות הן אפריקאים שחורים, משבט המסאליט. מופע האימים הזה מתרחש כבר שבעה חודשים, בלי הרבה יותר מציוץ ממנהיגי העולם, פעילי זכויות אדם והשמאל הפרוגרסיבי. בלי צעדות, בלי השתוללויות באוניברסיטאות, בלי השחתת עסקים ערביים. לא לקרוא למוסלמים קולוניאליסטים, רוצחי תינוקות או כל מיני כינויים אחרים שנזרקים בימים אלה נגד ישראל והיהודים. אין הפגנות של Black Lives Matter או קבוצות בעלות ברית אחרות המגנות הרג של אנשים בגלל צבע עורם, מדי יום, על ידי קבוצה דתית הנחושה להשמידם.

מאז יולי נהרגו בסודאן יותר מ-9,000 בני אדם ו-5.6 מיליון נעקרו מבתיהם בשל הלחימה בין כוחות התמיכה המהירה הסמי-צבאיים הערביים (RSF) לבין צבא סודאן. ה-RSF סייעו להפיל את הממשלה הקודמת בהפיכה ב-2021 ואינם רוצים לחזור לדמוקרטיה אלקטורלית או להשתלב בכוחות המזוינים של סודאן. רק לפני שבועיים הם רצחו יותר מ-1,000 מסאליטים ב-72 שעות במחנה הפליטים ארדמאטה. וזה מבטיח רק להחמיר: המומחית של האו"ם לרצח עם,  אליס וואירימו נדריטו, מזהירה מפני "מעגל אלימות שלא מוצא סוף".

העולם כבר ראה את הסרט הזה בעבר. בין 2003 ל-2008 נרצחו 300,000 מסאליטים ו-2.5 מיליון נעקרו מבתיהם על ידי הג'נג'וויד, כוח מיליציה ערבי. נשיא סודאן לשעבר, עומר אל-באשיר, שיחרר את הטרוריסטים הללו כדי למחוץ את קבוצות המורדים מדאר פור שהתקוממו נגד הזנחת האוכלוסייה השחורה באפריקה. על פי הדיווחים, ה-RSF של היום ומנהיגו, מוחמד חמדאן דגאלו, מגיעים מקבוצה זו של לוחמי ג'נג'וויד.

והטקטיקה שלהם אכזרית. חוקרים מהמרכז לחוסן מידע אימתו סרטונים של אנשי מיליציה אוספים ומצליפים באנשי מסאליט בארדמאטה. באחד הסרטונים נראים גברים מוכים ברובים על ידי לובשי מדים, חלקם עונדים את סמל ה-RSF, שכינו את קורבנותיהם "בני כלבים". על פי הדיווחים, כוחות ה-RSF תוקפים גברים ונערים, כדי לקחת את אדמותיהם ולהשמיד אותם כקבוצה ילידית של דאר פור: "הם הרגו כל אדם שהם פגשו בשכונה שלי", אמר תושב ארדמאטה. "התפללתי כששמעתי קול פיצוץ. פגז הרג את החברים שלי וכמעט קטע לי את הרגליים". הניצולים נצטוו לקבור את המתים. בכל הנוגע לשחיתות, נראה כי ה-RSF נחושים לתת לחמאס לרוץ על כספם.

עם זאת, עד כה אף מנהיג עולמי מרכזי לא גינה את האלימות, קרא להפסקת אש או ניסה לתווך לסיום הסכסוך. האיחוד האירופי אמנם גינה את "מסע הטיהור האתני במטרה לחסל את הקהילה המסאליטית הלא-ערבית ממערב דאר פור", אבל זה פחות או יותר. מדוע הקהילה העולמית מעלימה עין מהסכסוך הזה? ברמת הממשלה, יש גיאופוליטיקה: יש מעט שיקולים אסטרטגיים או משאבים על כף המאזניים באזור עבור שחקנים מרכזיים כמו ארה"ב, רוסיה או סין. יש גם את זיכרון רצח העם בסודאן ב-2003 ומבצע שמירת השלום הממושך של האו"ם; בשבוע שעבר ביקש הממשל הצבאי של סודאן לבטל את המשימה ההומניטרית, אם כי לטענתו הוא נותר "מחויב למעורבות קונסטרוקטיבית עם האו"ם".

אבל ברמת "החברה האזרחית", הסיבה פשוטה: הסכסוך אינו מתאים לנרטיב האנטי-קולוניאלי של השמאל. המדכאים אינם לבנים או קרובים ללבנים. אי אפשר להאשים את המשבר הזה בקפיטליזם, בארה"ב או ביהודים. אין לשמאל מה להרוויח פוליטית מקריאה לקהילה שהיא חלק מהקואליציה שלו. אז בדיוק כמו שפמיניסטיות שותקות כשנשים יהודיות נאנסות, פרוגרסיבים לא מצליחים לעמוד לצד אפריקאים שחורים כשהם נטבחים".

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• מאמרו של ד"ר חיים קורן מ- 2021 בהקשר זה: "סודאן גועשת".
• הרחבת המושג 'חתרנות'.
• הרחבה בנושא 'חדשות מזויפות – Fake News'.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• חיים קורן (2021), סודאן גועשת, ייצור ידע, 26/10/21.
• פנחס יחזקאלי (2014), פנחס יחזקאלי: חתרנות – לגרור מדינה יריבה לכאוס, ייצור ידע, 26/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), חדשות מזויפות – Fake News, ייצור ידע, 19/2/17.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.