תקציר: לא נכות בכושר ההחלטה של הקבינט יצרה את המתחים בהם מתנהלת המלחמה. אלא המציאות הסבוכה במורכבות האתגר שהציבה לעם ישראל. לנוכח המשבר, הנהגתה הלאומית של מדינת ישראל יחד עם מערכת הביטחון, מחויבות לגיבושה של תפיסת ביטחון לאומי חדשה. לשם כך נדרש גם סיפור לאומי חדש ומנהיגות שתגבש אותו.

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 10/11/23. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תרבות אסטרטגית', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

מיום הגדרתן, מטרות המלחמה - כפי שנקבעו על ידי קבינט המלחמה - היו נתונות במתח גלוי:  בין מאמץ המלחמה ההתקפית למיטוט שלטון החמאס לבין מאמץ לשחרור החטופים. 

בעומק המתח הזה, טמון הסבר לגודל הצער, התסכול והטלטלה הלאומית, על התוצאה הנוראה של הירי בשוגג בשלושת החטופים בסג'עיה, רגע לפני שהגיעו אל חירותם.

עוצמת הדרמה הגלומה באירוע הזה, הפכה אותו לסמל תמציתי של סיפור הבלהות, שהחל ב-7 באוקטובר. 

לא נכות בכושר ההחלטה של הקבינט יצרה את המתחים בהם מתנהלת המלחמה. אלא המציאות הסבוכה במורכבות האתגר שהציבה לעם ישראל

מבחינה לוגית מתחים נראים כסתירה שיש לפתור אותה. מבחינת חיי האדם גם בחיי היום יום של כל אדם יחיד, מתחים לא פתורים הם מצב מוכר. הם המכוננים את זהותו הייחודית של אדם ועושים את חייו לסיפור.

בימי המאבק לשחרור גלעד שליט כתב הפילוסוף ברנאר אנרי לוי: "צו קטגורי שעליו אין עוררין, בין הפרט למדינה יש לבחור תמיד בפרט. בין סבלו של היחיד לטלטלת הישות הגדולה, יש לתת תמיד העדפה ליחיד". (הארץ, 2.7.2010) מבט ריאלי על מכלול חובותיה של מדינה, כלפי הפרט והכלל, מגלה עד כמה צו קטגורי זה בלתי ניתן ליישום. 

ובכל זאת, עם כל המורכבות ודווקא בגללה, העם מצפה מההנהגה לסיפור שיגבש הזדהות ואמון. זה מה שעשה וינסטון צ'רציל בשעתו הקשה בימיה הראשונים של המתקפה הגרמנית על בריטניה, זה מה שעשה את דוד בן גוריון למנהיג לאומי עוד בשנים שלפני הקמת המדינה. הוא דאג לספר את סיפור המתחים הבלתי פתורים.

האדריכל הבריטי כריסטופר רן, (C. Wren ) בונה קתדרלת סנט-פול, סיפר על שלושה פועלי בנין עומדים על פיגום ועובדים. שואלים כל אחד מהם מה הוא עושה: הראשון עונה, "אני מניח לבנים שורה על שורה". השני עונה, "אני בונה קיר", השלישי עונה: "אני בונה קתדרלה". האדריכל יספר שסביב הקתדרלה נבנית עיר. בממדי המעשה הטכני על הפיגום, כולם עסוקים באותה הפעולה, הסיפור השונה של כל אחד קובע את המשמעות וגודל ההתמסרות. 

מראשית הציונות, הסיפור של החברה הישראלית צמח מתוך מתח בסיסי לא פתור:

• מצד אחד, תקווה והבטחה גדולה: "פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות, פה נחיה ופה ניצור חיי זוהר חיי דרור...".
• מצד שני, הקיום היהודי בארץ התקיים במאבק מתמיד מול איום של אויבים.

עוד לפני קום המדינה הצליחה הנהגת היישוב לבסס ליהודים סוג של תחושת ביטחון שלא הייתה להם בגולה. מאז, למרות איומים ומלחמות קשות, הצליחה מדינת ישראל לאזן במתח המתמיד בין מדינה נורמלית שואפת שגשוג ויציבות לבין הכורח לחיים בהתמודדות ביטחונית מתמדת. את האיזון הזה טלטלה המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר.

את האיום על הישגי האיזון הישראלי, ביקשה ההנהגה האיראנית להשיג בבניית מערכת האויבים הסובבת את ישראל מכל עבריה עד לים האדום. הם מתכננים למעשה, להשליך את מדינת ישראל למלחמה מתמשכת כמצב כרוני שיכרסם בה עד קריסתה.  כאן מתחיל הסיפור שצריכה ההנהגה והחברה הישראלית לספר לעצמה על הדרך לניצחון במלחמה החדשה שפרצה בסתיו.

הדרך לשיקום האיזון הקיומי הישראלי, תלויה כמובן בהישגים הצבאיים של צה"ל בשדה הקרב, אבל היא נדרשת גם לשיקום תרבותי, במכלול רחב של סוגיות יסוד תרבותיות חברתיות וכלכליות.

עוד שנים ארוכות תעסוק החברה הישראלית במהלומת ה-7 באוקטובר, כיצד קרה ולמה קרה. בינתיים נמשכת מלחמה קשה והיא דורשת לעסוק קודם כל במה שקורה, בכל מה שיש לעשות על מנת להיחלץ מסערת המלחמה בניווט אל חוף מבטחים.  

פרשת דרכים גורלית

עוד לפני סיום המלחמה, כבר עכשיו, בכל הבירור על מה שקרה ועל כל מה שדורש שינוי ותיקון, שאלת היסוד מתמקדת בהיקף השינוי הנדרש. היא מציבה את החברה הישראלית ואת מדינת ישראל על כל מוסדותיה, על פרשת דרכים גורלית לעתידה:

• הדרך האחת מזמינה חקירה ובחינה יסודית בכל מה שכשל במגמה לחזור בתיקונים נדרשים אל אותה מסילה תרבותית תפיסתית מוכרת.  
• הדרך השנייה מכוונת לחקירה מקיפה בכלל הממדים, בתביעה לגיבוש מסלול חדש וסיפור לאומי חדש ועדכני למול עוצמת האתגר הקיומי. השאלה היא לאיזה משתי הדרכים נכון לפנות?

לבקש לשוב אל המסילה המוכרת בתיקונים הטכניים הנדרשים, נראה כבריחה מגודל התיקון הדרוש. לנוכח המשבר, הנהגתה הלאומית של מדינת ישראל יחד עם מערכת הביטחון, מחויבות לגיבושה של תפיסת ביטחון לאומי חדשה. לשם כך נדרש גם סיפור לאומי חדש ומנהיגות שתגבש אותו.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תרבות אסטרטגית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• הרחבת המושג: 'מטרות המלחמה'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• אוסף המאמרים על 'תרבות אסטרטגית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• תפנחס יחזקאלי (2022), תרבות אסטרטגית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 11/9/22.