תקציר: חמאס עושה שימוש מגוון במערכת המנהרות העצומה בעזה, מהברחת נשק ושיגור פיגועים, ועד ירי רקטות וחדירה לשטח ישראל. אולם ברור לגמרי מעומק ההשקעה שלו בתווך התת קרקעי, שהוא הוכן כדי להגן על הכוח הלוחם וההנהגה החמאסית, בשעת המבחן כשתבוא. בכך הצליח להקנות לרצועת עזה עומק אסטרטגי, שהגאוגרפיה לא העניקה לה...

[לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה בסוגיית העומק האסטרטגי. למאמרים האחרים לחצו:

• פנחס יחזקאלי: עומק אסטרטגי – המרחב בין האויב למרכזי הליבה החיוניים.
• פנחס יחזקאלי: "לישראל אין שום עומק אסטרטגי". האמנם?
• גרשון הכהן: מטרופולין ירושלים כעומק אסטרטגי.

*  *  *

 המונח "עומק אסטרטגי" מתייחס בדרך כלל לתפיסה צבאית הקשורה להיבטים הגיאוגרפיים וההגנתיים של ביטחון המדינה: למרחק בין גבולות המדינה לבין אזורי הליבה החיוניים שעליהם היא מבקשת להגן. 

מדינה ללא עומק אסטרטגי תתקשה מאוד להגן על אותם אזורים ותשתיות חיוניים. כזו היא, לכאורה, מדינת חמאס בעזה.

חמאס (גם חזבאללה, וגם הארגונים השונים ביהודה ושומרון, אבל זה כבר נושא למאמרים אחרים...) עושה שימוש מגוון במנהרותיו בעזה, מהברחת נשק ושיגור פיגועים, ועד ירי רקטות וחדירה לשטח ישראל.

אולם, מעומק ההשקעה שלו בתווך התת קרקעי ברור, שהוא הוכן כדי להגן על הכוח הלוחם וההנהגה החמאסית, בשעת המבחן כשתבוא. באופן כזה הוא הצליח בתבונה רבה לייצר לעצמו עומק אסטרטגי מלאכותי, שבו אנשיו מוגנים. ממנו הם טוענים את משגרי הרקטות, ממנו הם יוצאים לתקיפות גרילה נגד צה"ל, בו הם מחבאים את החטופים הישראלים - הנכס הגדול ביותר שלהם - ואליו הם שבים להסתתר ולאזור כוח.

הם לא לבד. מינהור ולוחמה תת-קרקעית היא אסטרטגיה צבאית, המופעלת על ידי מדינות וארגונים כדי ליצור מסלולים מאובטחים ומוסתרים להגנה, להתקפה, לתחבורה, לתקשורת ולאחסון. בכך הם שואפים להגן על נכסים, כוח אדם ותשתית קריטיים מפני איומים פוטנציאליים, כגון התקפות צבאיות, ריגול או אסונות טבע.

השימוש במנהרות להגברת עומק אסטרטגי

להלן מספר דרכים שבהן מנהרות תורמות להעמקת עומק אסטרטגי:

אבטחה והסתרה: מנהרות מספקות אמצעי תחבורה ותקשורת נסתר ומאובטח, המגן על נכסים מפני מעקב אווירי וקרקעי.
על ידי הסתרת מתקנים צבאיים, מרכזי פיקוד ומתקני אחסון מתחת לאדמה, מדינות יכולות להפחית את הפגיעות של תשתית קריטית להתקפות אויב.

לוגיסטיקה וניידות: מנהרות מאפשרות תנועה יעילה של חיילים, ציוד ואספקה מבלי להיחשף לאיומים פוטנציאליים על פני השטח. פריסה מהירה דרך מנהרות משפרת את הניידות הכוללת של כוחות צבא ומסייעת לגמישות אסטרטגית [להרחבה על גמישות אסטרטגית, לחצו כאן].

הגנה מפני התקפות אוויריות: מנהרות מגנות על נכסים מפני הפצצות אוויריות ופגיעות טילים, שכן הן נסתרות מהעין וקשה למקד אותן בצורה מדויקת. לכלי טיס ולוויינים יש יכולות מוגבלות באיתור ושילוב מטרות מתחת לאדמה.

יתירות אסטרטגית: מנהרות מספקות יתירות בתשתית קריטית, ומבטיחות שגם אם התקנות עיליות נפגעות, פעולות חיוניות יכולות להמשיך ממתקנים תת-קרקעיים. יתירות זו חשובה במיוחד לתחזוקת רשתות תקשורת, מרכזי פיקוד ובקרה ויכולות תגובת חירום [להרחבה בנושא יתירות אסטרטגית, לחצו כאן].

הפתעה אסטרטגית: מנהרות מאפשרות תנועת כוחות ונכסים באופן דיסקרטי, ומאפשרות הפתעה אסטרטגית במהלך פעולות צבאיות. הפתעה היא מרכיב בעל ערך בלוחמה, המספקת את היתרון של תפיסת יריבים על כנה ושיבוש תוכניותיהם.

הגנה מפני אסונות טבע: מנהרות יכולות להציע הגנה מפני אסונות טבע כגון רעידות אדמה, שיטפונות או אירועי מזג אוויר קיצוניים, מה שמבטיח את המשכיות הפעילות בתנאים מאתגרים. ניתן להעביר תשתית קריטית למתקנים תת קרקעיים כדי למתן את ההשפעה של אסונות טבע.

אחסון משאבים והגנה: מנהרות מספקות סביבה מאובטחת לאחסון משאבים חיוניים כגון דלק, תחמושת ואספקת מזון.
על ידי אחסון משאבים מתחת לאדמה, מדינות יכולות להפחית את הסיכון לאובדן אספקה קריטית במקרה של התקפה או שיבושים אחרים.

תשתית תקשורת: מנהרות יכולות לאכלס תשתית תקשורת, לרבות כבלים סיבים אופטיים, מה שמבטיח את האמינות והאבטחה של רשתות תקשורת. קווי תקשורת מוגנים חיוניים לשמירה על יכולות פיקוד ובקרה במהלך פעולות צבאיות.
חשוב לציין שבעוד שמנהרות משפרות עומק אסטרטגי, הן גם מציבות אתגרים במונחים של בנייה, תחזוקה ופגיעות פוטנציאליות אם יתגלו על ידי היריב. בנוסף, השימוש במנהרות למטרות צבאיות עשוי להעלות שיקולים גיאופוליטיים ואתיים.

[לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה בנושא יתירות אסטרטגית.
• הרחבה על גמישות אסטרטגית.
• הרחבה על: 'הפתעה אסטרטגית'.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), לוחמה תת קרקעית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 26/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), פנחס יחזקאלי: עומק אסטרטגי – המרחב בין האויב למרכזי הליבה החיוניים, ייצור ידע, 22/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), פרדוקס היתירות – לא יעיל אבל אפקטיבי. אוגדת עזה כמקרה בוחן, ייצור ידע, 1/9/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), פנחס יחזקאלי: גמישות אסטרטגית – אג'יליות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הפתעה, ייצור ידע, 12/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.