תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 18 של כרזות שפורסמו במהלך מלחמת שמחת תורה באוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 18 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; על מלחמת שמחת תורה - 'מבצע חרבות ברזל'.
אתם מוזמנים לתרום עוד...
[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה בראש העמוד: ומה אם תקפוץ הצפרדע מתוך הסיר?
15 שנים הכינו האיראנים בשקט את המלחמה הזו. לאט לאט, הם מעלים לאט את הטמפרטורה ומרגילים את הצפרדע למים החמים שבסיר, והם בטוחים שהאמריקנים המנוונים יעשו הכול לא להילחם, בטח לא בשנת בחירות.
אבל כשמגבירים עוד ועוד את האש, פותחים פתח לתוצאות בלתי צפויות (תב"צים), ולעשיית יתר עלול להיות מחיר. מה יהיה אם תקפוץ הצפרדע מתוך האש?
המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע:
- פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2017), עשיית יתר - המלכודת של החרוצים (וההיסטרים)…, ייצור ידע, 18/12/17.
* * *
כרזה שנייה של האלוף גרשון הכהן: החלטת מועצת הביטחון 1701? באמת?
בדומה לחמאס, גם מערך הכוחות של חיזבאללה הפרוס בקדמת הגבול, בנוי על אנשי המקום. בכפר עייתא א-שעב לדוגמה הסמוך לגבול מול אדמית-שומרה, ערוכים כמה מאות פעילי חיזבאללה מבני הכפר.
רצוי לבחון בהיבט זה את היתכנות הציפייה להרחקתם מצפון לליטאני, מתוקף החלטת מועצת הביטחון 1701.
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: תמו המלחמות הקצרות.
כרזה שלישית: סכסוך הנדל"ן של עמוס עוז
אחד מנביאי הקונספציה, עמוס עוז ז"ל (שיום פטירתו חל ב- 28 בדצמבר), קבע ב- 13 בדצמבר 2008, בנאום שנשא בטקס קבלת הפרס הספרותי הגרמני ע"ש היינריך היינה בדיסלדורף: "אם נצליח לרסן את הפנאטים משני הצדדים, המזינים את הסכסוך במזרח התיכון, נמצא את עצמנו מיישבים סכסוך נדל"ן ולא נלחמים מלחמת קודש"!
לא משנה מה יגידו המוסלמים (בערבית...), עדיין יש בינינו רבים מידי, שמעדיפים למסגר את המציאות, להדחיק את מלחמת הדת, ולהשתעשע בחלומות נדל"ן...
המאמרים הרלוונטיים:
- פנחס יחזקאלי: זה לא סכסוך נדל"ן על טריטוריה. זו מלחמת דת טמבל!
- אראל סג"ל (2023), מטפסים על עץ גבוה מידי, ישראל היום, ישראל השבוע, 8/12/23, ע' 27.
כרזה רביעית: אם נושאת המטוסים פורד באה להגן עלינו, אז למה היא עוזבת?
כדאי שנפסיק להאמין לסוכני ההשפעה האמריקנים בקרבנו, שהיא נשלחה להגן עלינו (...don't) ולהבין שכל מדינה (חוץ מישראל לפעמים...) - קל וחומר המעצמה הגדולה בעולם - פועלת על בסיס האינטרסים הלאומיים שלה, ושלה בלבד.
נושאת המטוסים פורד לא הגיעה לאזור להגן עלינו אלא למנוע תקיפה מונעת ישראלית בלבנון, שהייתה מקטינה בחצי את מידת ההרס והפגיעות מהטילים המדויקים (וגם הסטטיסטיים) של חיזבאללה בעורף הישראלי, אבל הייתה פותחת מלחמה אזורית שאליה עלולה ארה"ב להישאב בשנת בחירות.
עתה, כמו ערב מלחמת ששת הימים, מבינים כבר האמריקנים כי ישראל - שגבולה הצפוני הפך לרצועת הביטחון של לבנון - תיאלץ להילחם בכל מקרה. האיראנים כבר הוכיחו שאין להם בעיה לתקוף מטרות אמריקניות. אם נושאת המטוסים תישאר במקומה היא עלולה להיפגע. אם תגיב ארצות הברית על הפגיעה, היא תיסחף למלחמה אזורית, ממנה ניסתה להימנע. אם תכיל ולא תגיב, יתבזה ביידן ויפסיד את הבחירות כמו ג'ימי קרטר ב- 1980, אחרי כישלון מבצע החילוץ של בני הערובה האמריקנים באיראן, בליל ה- 24–25 באפריל אותה שנה.
כרזה חמישית של אראל סג"ל: איך זה יתכן?
"... איך זה יתכן שמתקפת חמאס ריסקה את כל קונספציית השמאל, ודווקא השמאל, במקום להתנצל תוקף? איך יתכן שהמילה 'משיחיים' הפכה לקללה, ומי שמאז הסכם אוסלו הזהירו מפני הבאות נמצאים בעמדות מגננה? איך זה יתכן, שמי שבמסגרת ויכוח פוליטי פגעו במתכוון במערכת הביטחון באמצעות סרבנות המונית, במקום לבקש סליחה, מרשים לעצמם להתקיף? ...".
- המקור: אראל סגל (2024), במעמד צד אחד, ישראל היום, ישראל השבוע, 5/1/23, ע' 27.
כרזה שישית: אני רק שאלה לעמוס הוכשטיין ולמערכת הביטחון...
מערכת הביטחון חוברת לאמריקנים ולשליחם עמוס הוכשטיין, בהתוויית הסכם נוסף עם חיזבאללה (לבנון), שיהיה בו וויתור על נכסים תמורת הסכם נייר שהפרתו היא רק עניין של זמן.
ואני התם שואל:
- אם חיזבאללה ולבנון לא עמדו עד היום בשום הסכם עימם, מה הטעם לחתום על הסכם נוסף?
- אם לא עמדו בו כשהיו חלשים בהרבה מהיום, מה גורם לנו לחשוב שיקיימו אותו היום, בשיא עוצמתם הצבאית?
- ואחרי הניסיון המר שהיה לישראל במתן נכסים מוחשיים עבור הסכמי נייר, האם לא הגיע הזמן להתבגר?
כרזה שביעית: אם מפקד הצבא ממנה את הוועדה שתבדוק אותו...
אז תגידו, האם הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ טעה, כשלא מינה ועדת בדיקה למלחמת לבנון השנייה?
כרזה שמינית של המזרחן ד"ר אפרים הררה: משל הארטישוק של חביב בורגיבה
המזרחן ד"ר אפרים הררה על ההבדלים שבין אבו מאזן לחמאס: "מחמוד עבאס מיישם את האמרה המפורסמת שמיוחסת לנשיא תוניסיה לשעבר, חביב בורגיבה: "את ישראל צריך לאכול כמו ארטישוק: עלה עלה, עד שמגיעים ללב". זו תורת השלבים המפורסמת. חמאס סבורים שהדרך אחרת. זה הכל.".
- המקור: נעמה גרינבאום (2024), דע את האויב, מקור ראשון, שבת, 5/1/24.
כרזה תשיעית: מה מלמדת אותנו הפארסה בדיון הקבינט?
מה מלמד אותנו פיצוץ ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני ב- 4 בינואר 2024, שהתכנס כדי לדון בסוגיית "היום שאחרי"? השרים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', מירי רגב ודודי אמסלם, תקפו את הרמטכ"ל הרצי הלוי, על רקע החלטתו להקים צוות שיחקור את המלחמה, לרבות מחדל 7 באוקטובר, ההכנות לתמרון והלחימה בתוך הרצועה. מנגד, שר הביטחון יואב גלנט ושרי המחנה הממלכתי יצאו להגנתו.
בראש ובראשונה למדנו על התבהמות הפוליטיקה שלנו, וירידת רמת אנשיה. אם הימין חפץ חיים, כדאי שיתנער מהפריימריז - ומההבלים שקיומו הופך מפלגה ל"דמוקרטית" - ויפה דקה אחת קודם (אפשר לראות את תוצאותיו גם בניוון מפלגת העבודה מצידה השני של המפה הפוליטית).
בנוסף, למדנו כי הריצה למנות רמטכ"ל דקה לפני הבחירות היא מקח טעות שתוצאותיו קשות. מתן האופציה לקברניט לבחור רמטכ"ל מעלה בהרבה את הסיכוי להרמוניה ביניהם, היעדרה מסוכנת עד מאוד לביטחון הלאומי!
כרזה עשירית של האלוף גרשון הכהן: "אנחנו המורים של חיילי אוקטובר, שנת 23"...
בשנת 1993, הייתי מפקד חטיבה 7. יחד עם המפקדים והחיילים הצעירים שלחמו אז ברצועת הביטחון בלבנון, התלבטנו עם אווירת השיר ששרה אז להקת חיל החינוך: "אנחנו הילדים של חורף שנת 73... הבטחתם יונה עלה של זית...".
את התגלותה של רוח לאומית חדשה, הפליאו לבטא המורים מתיכון כפר סבא בשירם שנכתב כחודשיים מפרוץ המלחמה: "אנחנו המורים של חיילי אוקטובר שנת 23... כשהגיעה אותה השבת, יצאתם להגן בגופכם על כל תושבי המדינה, יצאתם מיד גם בלי צו 8 ...".
במילותיו ובאותה מנגינת שיר הכמיהה לשלום מימי אוסלו, השיר שכתבו המורים, מכונן את רוח התקופה החדשה, מצדיע לרוח ההקרבה של לוחמי צה"ל כיום, ומפעים בתקווה גדולה לעתיד עם ישראל.
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!