תקציר: סוגיית העבודה הפלסטינית בישראל - ובתוכה תופעת השב"חים - תקועה עמוק בגרונה של ישראל, לא לבלוע ולא להקיא. הן ישראל והן הרשות הפלסטינית 'מכורים' לה, אבל במצב הנוכחי, האינטרס להיחלץ ממנה - אם זה בכלל אפשרי - הוא בעיקר ישראלי. על רקע זה, תמוה חוסר המעש הישראלי בהקטנת הביקושים לעבודה זולה. עד אז, אין מנוס מהגדלה של העובדים המורשים, כדי לצמצם את תופעת השב"חים מחד גיסא, ומאידך גיסא, להגדיל את יכולת ההתאוששות הישראלית במקרים של פיגועים

[לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו פה] [לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה.

שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני העוסק בסוגיית העבודה הפלסטינית בישראל. למאמר האחר, לחצו כאן:

• גרשון הכהן: השבת הפועלים מיו"ש – הכרח אסטרטגי.

*  *  *

שוב פיגוע המתבצע ע"י שב"חים: שני קרובי משפחה מאזור חברון, ששהו בישראל בלי היתר, גנבו מכוניות ברעננה, והחלו לדרוס עוברים ושבים. בפיגוע, נהרגה עדנה בלושטיין ז"ל, בת 79, ו-17 נפצעו, בהם 3 באורח קשה.

אחד המחבלים עבד בחודש האחרון במכון שטיפה בעיר, ולדברי מעסיקו הוא הציג עצמו כתושב רהט.

הפיגוע הקשה הזה הציף בפעם המי יודע כמה - ובוודאי לא האחרונה - את תופעת העבודה של פלסטינים בישראל. מדובר, בשני שווקים שונים, הקשורים ביניהם: שוק העובדים המורשים, ושוק השב"חים שהוא, אם תרצו, 'השוק השחור' לעובדים מורשים.  

הסוגייה הזו תקועה עמוק בגרונה של ישראל, לא לבלוע ולא להקיא. במצב הנוכחי, הן ישראל והן הרשות הפלסטינית 'מכורים' לה, אבל האינטרס להיחלץ ממנה ברגע זה - אם זה בכלל אפשרי - הוא בעיקר ישראלי.

התמכרות...

ההתמכרות לכוח העבודה הזול והזמין הזה החלה מיד לאחר מלחמת ששת הימים במדיניות השילוב (הנכונה... אבל זה נושא למאמר אחר) שהוביל שר הביטחון דאז, משה דיין.

המספרים הרשמיים מדברים על כ-150 אלף פועלים פלסטינים שעובדים בישראל, מתוכם כ-40 אלף בשטחי יהודה ושומרון והיתר בלב הארץ. אבל המספרים הללו גדלים בהרבה אם נצרף אליהם את השוהים הבלתי חוקיים (שב"חים). כיוון ששוק השב"חים הוא 'שוק שחור', בלתי אפשרי להשיג מספרים מהימנים על גודל התופעה. ההערכה היא שכ- 20% מכוח העבודה הפלסטיני מושקע בישראל בענפים כמו: בניין, חקלאות, מלונאות, מסעדות, מוסדות סיעודיים, תעשייה ושירותים אחרים.

כאמור, מדינת ישראל מכורה לעבודה פלסטינית: היעדרות העובדים הפלסטינים פוגעת בתוצר, בהיקף של 3.1 מיליארד ש"ח בכל חודש בענפי הבינוי, החקלאות והתעשייה (חדשות הכנסת, 10/1/24).

גם הרשות הפלסטינית מכורה לעבודה בישראל, שמהווה מקור חשוב להכנסתן של משפחות רבות. השכר בישראל הוא גבוה בהרבה ביחס לשכר בכלכלה הפלסטינית (עדנאן ואטקס (2021).

נזקי התופעה, בטווח הארוך, גדולים, הן לישראל והן לרשות הפלסטינית:

• ב'מדינת ההיי-טק' הישראלית, שוק הבנייה הישראלי 'דורך במקום', וטרם הטמיע טכנולוגיות חדשות. לכן, ישראלים כמעט ואינם נכנסים אליו.
• שוק העבודה הזה איננו יציב, וכל אירוע ביטחוני משפיע עליו מיד.
• יש לו השלכות גם בתחום הפשיעה וגם בתחום הטרור. נוכחנו בהן היטב למשל, ב- 7 באוקטובר 2023, כשהתברר שאת המידע על יישובי העוטף אספו פועלים שנכנסו לעבודה בישראל מרצועת עזה.
• נוצרה תופעת-לוואי בעייתית של סחר בלתי חוקי בהיתרי עבודה: ע"פ ה- INSS, בשנת 2019, כ-43,000 עובדים רכשו אישורי עבודה בכ־2,300 שקל לחודש, וההכנסות בשנת 2019 הסתכמו ב-1.2 מיליארד שקל, וארגון העבודה הבינלאומי העריך את הרווח מהסחר בהיתרים בניכוי הוצאות מעסיקים (ביטוח לאומי, פנסיה וכו') ב-427 מיליון שקל. ספסרי ההיתרים הם, בדרך כלל, פלסטינים הפועלים ביהודה ושומרון, שיכולים לחבר בין עובדים למעסיקים רשמיים בעלות שמוטלת על העובד (עדנאן ואטקס (2021).
• תופעת לוואי נוספת היא, חשיפת עובדים לניצול ולהתעמרות בידי מעסיקיהם.
• גם הכלכלה הפלסטינית נפגעת בטווח הארוך, בשל זניחת ענפים כלכליים מקומיים, שלא יכלו להתחרות ברמות השכר של המשק הישראלי: (ויקיפדיה: עובדים פלסטינים בישראל).

בעיה ללא פתרון

בין 1967 לאינתיפאדה הראשונה הייתה תנועת העובדים הפלסטינים חופשית, ללא הגבלות, לתוככי ישראל. ב- 1989, ככל שהעמיקה האינתיפאדה הראשונה ושינתה פניה למעשי טרור, החלו גם ההגבלות על עבודת הפועלים בישראל, ובמקביל צמח גם 'שוק השב"חים'.

התופעה הזו התרחבה עם הקמת 'גדר ההפרדה'. הרעיון לבנות גדר ביטחון הוא חלק מקונספציית ה'וילה בג'ונגל', שנטבעה על ידי אהוד ברק. הרעיון החל להבשיל עם פרוץ גל פיגועי ההתאבדות שהחל לאחר הסכם אוסלו. הייתה זו ממשלת רבין, שהחלה בשנת 1995 לגלגל את הרעיון. הבנת ראש הממשלה יצחק רבין כי בניית הגדר תגרור עמה משמעויות מדיניות ארוכות טווח שיקבעו, הלכה למעשה גבול, היא זו שגרמה לרבין לדחות את הרעיון. אלא שבניגוד לרבין, היו בסביבתו מי שראו בבעיה הביטחונית פתרון לקידום מהלך אחר - כדרך פשוטה, זריזה ויעילה, לביסוס ההיפרדות מהפלסטינים ולמסירת יהודה ושומרון בקביעת מגמה בשטח, ללא תלות בדיון ציבורי ישראלי וללא תלות בהסכם ומו"מ (הכהן, 2020).

חקירה מערכתית חטופה מגלה כמה מופרך רעיון ה'וילה בג'ונגל'

די לבצע חקירה מערכתית חטופה, משמע, לבחון את רעיון ה'וילה בג'ונגל' לאור חוקי המערכות המורכבות, כדי להבין עד כמה הרעיון נאיבי, ליניארי ומטופש [להרחבת המושג: 'חקירה מערכתית', לחצו כאן].

תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו, שלא ניתן למנוע מעבר של חומר, מידע ואנרגיה בין מערכות מורכבות. אנו מכירים גם את פרדוקס השליטה (The Paradox of control), הגורס כי ככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת, החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה. לכן, מי שמבקש סדר מקבל סדר לכאורה; רק מי שמאמץ את האקראיות יכול להשיג מידה אמיתית של סדר ושליטה... את התוצאה של הקונספציה הזו הרי ראינו כבר ב- 7 באוקטובר 2023, כשהחומה סייעה לאויב להסתיר את כוונותיו, לאורך זמן, מאחוריה, עד שפרץ מתוכה לתוכנו, בעיתוי הנוח לו).

האלוף גרשון הכהן טוען בצדק, כי גדר ההפרדה נבנתה בהונאה פוליטית, בניצול חרדת הטרור, ניגשו לפרויקט בשאיפה לקביעה חד צדדית של גבול מדיני, אך אין לה שום ערך בעצירת שב"חים. גדר כמכשול קרקעי, מועילה ללא ספק במכלול המאמץ הטקטי להגנה. השאלה על חיוניות הגדר מתעוררת במקום בו הגדר הופכת מכלי טקטי למגמה אסטרטגיה. יתרה מכך, גדר שאינה נשלטת לאורכה בסדר כוחות רחב בפעילות רציפה, אינה יכולה לחסום דרכם של אלה החפצים לעבור דרכה. לצה"ל ולמשטרת ישראל לא היה אף פעם סדר הכוחות הדרוש לכך (הכהן, 2020). 

צריך גם לשאול, מה הטעם להגביל תושבי שטחים, כאשר ניתן להעסיק עובדים פלסטיניים ממזרח ירושלים, בלי צורך באישור ביטחוני כלשהו. הם לא זקוקים לבדיקת שב"כ, ולא נדרשים לאבטחה במקום העבודה. לגבי פועלים מיו"ש לעומת זאת, ניתן לתבוע מיון ראשוני על בסיס גיל ותנאים נוספים וכן בדיקת שב"כ. גם ניתן להתנות עבודתם בליווי אבטחה צמודה במקום עבודתם (הכהן, 2023).

משמעויות ומסקנות

סוגיית העבודה הפלסטינית בישראל היא פועל יוצא של ביקוש קשיח ישראלי לעבודה זולה, בצד היצע פלסטיני גדול שחסר רצון לשנות, ואלטרנטיבות אחרות.

למרות רתיעתם המובנת של האוכלוסייה הישראלית והפוליטיקאים אחרי ה- 7 באוקטובר 2023, הצורך הוא צורך אובייקטיבי, והמציאות חזקה יותר מכל דבר אחר. כל מניעה של עבודה מסודרת רק תגביר בהתאמה את תופעת השב"חים, ותקטין את יכולת השליטה, הרעועה ממילא על התופעה.

למרות שבטווח הארוך העבודה הפלסטינית בישראל מזיקה לשני הצדדים, הרי שבטווח הקצר, יש רק לישראל אינטרס לצמצמה, כי היא משרתת את האינטרס הפלסטיני בטווח הקצר: לרשות הפלסטינית יש אינטרס מובנה, מסיבות רבות, שפלסטינים יפגינו נוכחות בתוך ישראל, וגם עבור ארגוני הטרור והפשיעה זהו צורך מהותי. 

על רקע זה, תמוה חוסר המעש הישראלי בהקטנת הביקושים לעבודה זולה - באמצעות תיעוש וטכנולוגיה, בעיקר בשוק הבנייה. עד שלא יקטן הביקוש לעבודה פלסטינית בישראל, לא תפחת התופעה, ולא תיווצרנה אלטרנטיבות ברשות הפלסטינית.

בינתיים, אין מנוס מהגדלה של העובדים המורשים, כדי לצמצם את תופעת השב"חים מחד גיסא, ומאידך גיסא, להגדיל את יכולת ההתאוששות הישראלית במקרים של פיגועים, דרך המשך חימוש האוכלוסייה, אימונה וגיבויה, גם במקרים של טעויות, ודרך השתת ענישה חמורה על שב"חים, ובעיקר על מעסיקיהם.

נספח: לחסום עבודה פלסטינית? שלא יעבדו עליכם!

במסגרת התוכניות 'ליום שאחרי' (במקום להילחם במונופולים, כמו שהבטיח...), מגבש לו השר ברקת מחנה, ותוקף את החלטות נתניהו וגלנט על הכנסת פועלים פלסטינים.

אבל הרי רוב העם נגד. אז למה זה פופוליזם? כי המשק הישראלי, כמו הפלסטיני, מכור לעבודת פועלים פלסטינים. עד שניגמל, הם תקועים לנו בגרון, לא לבלוע ולא להקיא, ולא ראינו כותרת כמו "נגמול את המשקים הישראלי והפלסטיני", כי זה מסר מורכב ותוכנית ארוכת טווח, בעוד המטרה להשיג רווח פוליטי במסר ליניארי שקרי, שאין דרך ליישמו עד שהגמילה לא תטופל!

אז, שלא יעבדו עליכם...

• המאמר הרלוונטי באתר 'ייצור ידע': פנחס יחזקאלי: מלכוד העבודה הפלסטינית בישראל – לא לבלוע ולא להקיא.

[לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו פה]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'השבת הפועלים מיו"ש – הכרח אסטרטגי'.
• אוסף המאמרים על תסביך גדרות ההפרדה הישראליות והשלכותיו באתר ייצור ידע.
• אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.
• הרחבת המושג 'ליניאריות'.
• הרחבת המושג 'חוסר ליניאריות'.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות'.
• אוסף המאמרים על חשיבה מערכתית.
• הרחבת המושג: 'חקירה מערכתית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• גרשון הכהן (2023), השבת הפועלים מיו"ש – הכרח אסטרטגי, ייצור ידע, 18/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), תסביך גדרות ההפרדה הישראליות והשלכותיו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/8/20.
• ופאק עדנאן, חגי אטקס (2021), הרפורמה במשטר ההיתרים של עובדים פלסטינים בישראל - הערכה ראשונית, המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, 11/11/21.
• חדשות הכנסת (2024), במהלך דיון על כניסת פועלים פלסטינים לישראל התברר: בעוד אין אישור לכניסת פועלים מהרש״פ לחקלאות בישראל, יש אישור לכניסת עובדים ליהודה ושומרון, 10/1/24.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• ויקיפדיה: עובדים פלסטינים בישראל.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.