תקציר: הדיווח על הצעה לעסקת חטופים שבין תנאיה כלולה תביעה לנסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה וסיום מוחלט של המלחמה, מציגה לישראל הצעה שכולה תבוסה. היא סוללת את הדרך להישרדות ארגון החמאס ולסיום המלחמה בלא יותר מעוד סבב לחימה.

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

הדיווח על הצעה לעסקת חטופים שבין תנאיה כלולה תביעה לנסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה וסיום מוחלט של המלחמה, מציגה לישראל הצעה שכולה תבוסה. היא סוללת את הדרך להישרדות ארגון החמאס ולסיום המלחמה בלא יותר מעוד סבב לחימה.

לא נכות בכושר ההחלטה של הקבינט יצרה את המתחים בהם מתנהלת המלחמה, בין שתי מטרות מלחמה מוגדרות היטב, שלא בקלות ניתן ליישב ביניהן: חתירה לחיסול חמאס בלחימה, יחד עם מאמץ ממשי לשחרור החטופים.

אלא שהמציאות הסבוכה במלוא מורכבותה, לא אפשרה דרך אחרת מלבד התחייבות מקבילה לשתי המטרות.

יצירת נקודת איזון בין שני מתחים

מערכת מורכבת היא מטבעה מרובת מתחים וסתירות, שלכאורה לא ניתן לגשר ביניהם. היכולת להכיל את המתחים, מתוך יצירתה הדינאמית של נקודת איזון, קרויה סנכרון (Synchronization). כך נוצרת שלימות ניגודית או שלימות הניגודים.

הכרעת קבינט המלחמה להכיל יחד את שתי מטרות המלחמה, מבטאת גישה בה צידד בן גוריון בכל צמתי החלטה הסבוכים בדילמות בהן התמודד בשנים שלפני הקמת המדינה ולאחריה. זו הייתה דרך הפשרה המפא"יניקית הזכורה לטוב, גישה שביקשה לנווט באיזון בין מתחים אסטרטגיים  בלתי פתורים. 

במקום הכרעה חדה והחלטית בסדר עדיפויות של "או או" הכווינה דרך הפשרה אל השילוב המורכב של "גם וגם". זה היה מאמץ מודע להימנע מאימוץ בלעדי של  אחת מקרני הדילמה, באופן המוביל  עד לקצה. בגישה זו איזן בן גוריון בתחילת מלחמת העולם השנייה את המתח בין חובת התנועה הציונית להתנגדות לספר הלבן שגזרה ממשלת לונדון על המפעל הציוני, לבין תמיכה מלאה בממלכה הבריטית במלחמתה בגרמניה. באיזון אופייני הוחלט: "נילחם בספר הלבן כאילו אין מלחמה בגרמניה, ונשתתף עם הבריטים במלחמה כאילו אין ספר לבן".

זו מתכונת האיזון שהדריכה עד כאן את קבינט המלחמה בתמיכה פה אחד במאמץ המלחמתי תוך בחינה נאמנה של כל דרך אפשרית לקידום שחרור החטופים. במגמה אחראית ומאוזנת זו, נמנע עד כה קבינט המלחמה מהכרעה החלטית לכאן או לכאן.  נשיא רוסיה פוטין לדוגמה היה מתעלם מהדילמה. יש להניח, שהיה דבק בניהול המלחמה בדרישה נוקשה להוריד משולחנו כל דיון בעניין שחרור החטופים. החלטה כזו אינה אפשרית במדינת ישראל ויש לברך על כך. מהצד השני גם הציפייה להתמקדות רק בשחרור החטופים בכל מחיר, גם במחיר סיום המלחמה בתנאיי תבוסה, אינה אפשרית. להערכתי, גם רא"ל מיל' גדי איזנקוט שהדגיש את הנחיצות הקריטית למיקוד בשחרור החטופים, ידחה עסקה הנראית כדוחפת את מדינת ישראל לתבוסה במלחמה.   

בימי המאבק לשחרור גלעד שליט כתב הפילוסוף ברנאר אנרי לוי: "צו קטגורי שעליו אין עוררין, בין הפרט למדינה יש לבחור תמיד בפרט. בין סבלו של היחיד לטלטלת הישות הגדולה, יש לתת תמיד העדפה ליחיד" (הארץ, 2.7.2010). מבט ריאלי על מכלול חובותיה של מדינה, כלפי הפרט והכלל, מגלה עד כמה צו קטגורי זה בלתי ניתן ליישום. ציוויו  זה של אנרי לוי ראוי לשמש למדינה כמצפן ערכי, אך יישומו מחייב ריסון מחושב. כמו בניווט לילה, הליכה לא זהירה רק עם כיוון המצפן עלולה להסתיים בנפילה לתהום.

באיזון המורכב בין מטרות המלחמה, השאיפה לשחרור החטופים היא חובה קדושה, אבל חלילה להנהגת המדינה להילכד בהצעה הנראית על פניה כתכתיב כניעה. 

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג 'דינאמיות'.
• הרחבת המושג: 'סנכרון'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הגדרת המושג: מטרות המלחמה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סנכרון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.

.