תקציר: אמנון יקר, תודה בשם מי שהיה רוצה להיות כאן ולא יכול ובשם מי שצריך להיות כאן ולא יודע. תודה בשם עמוס בר-נס זכרו לברכה אשר פעלת לחנינתו ולשחרורו מהכלא ובהמשך לפתיחת משפט חוזר בעניינו, ובשם ניצולים רבים של מערכת המשפט שאינם מודעים לכך שהם חייבים לך את חירותם. דברים שאמרתי מול ארונו של פרופ' אמנון רובינשטיין...

[לאוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, לחצו כאן]

ד"ר יוסף זהר, הינו הינו מרצה בחוג לקרימינולוגיה, באקדמית גליל מערבי ועמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי.

מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.

מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'.

* * *

דברים שאמרתי מול ארונו של פרופ' אמנון רובינשטיין:

ביום ראשון ה 21.01.2024, נערך באוניברסיטת רייכמן טקס פרידה מפרופ' אמנון רובינשטיין אשר נפטר מספר ימים לפני כן. כשעברתי מול ארונו, נעמדתי ואמרתי את הדברים הבאים בלי קול:

אמנון יקר, תודה בשם מי שהיה רוצה להיות כאן ולא יכול ובשם מי שצריך להיות כאן ולא יודע. תודה בשם עמוס בר-נס זכרו לברכה אשר פעלת לחנינתו ולשחרורו מהכלא ובהמשך לפתיחת משפט חוזר בעניינו, ובשם ניצולים רבים של מערכת המשפט שאינם מודעים לכך שהם חייבים לך את חירותם. היית אולי ראשון חברי הכנסת שפעל נגד שיטות החקירה של משטרת ישראל, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אשר יזמת, הוביל לתקדימים אשר הפכו את מערכת המשפט הפלילי לקצת יותר זהירה בשיטות החקירה ולקצת יותר בטוחה מפני הרשעות שווא.

את פרופ' רובינשטיין, ראשון החותמים על העצומה להפחתת מעמד ההודאה, הכרתי פנים אל מול פנים במשרדו הצנוע בצריף מתחת האקליפטוס הענק בסמוך לבניין הפקולטה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, כשהגעתי כנציג התנועה להפחתת מעמד ההודאה.  לאחר סידרת דיונים משותפים בצוות שכלל אותו, את פרופ' בועז סנג'רו, את חה"כ ד"ר מרינה סולודקין ז"ל, את מייסדת התנועה, אדריכלית מיכל ריזל ואותי, גובש בשלהי שנת 2010 נוסח מוצע כתוספת של סעיף קטן ג' לסעיף 12 בפקודת הראיות:

"לא יורשע אדם על פי סעיף זה, אלא אם כן נמצאת בחומר הראיות ראייה עצמאית בדרגת סיוע, הקושרת את הנאשם לביצוע העבירה, או - במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו – תוספת ראייתית חיצונית לנאשם התומכת בהודאה, ובלבד שיוכח כי לא הייתה בידי המשטרה טרם מתן ההודאה".

בעקבות זאת, אמנון הנפלא הוציא לשר המשפטים דאז, פרופ' יעקב נאמן ז"ל, מכתב אישי. המכתב הוביל, לא בלי מאמצים נוספים, לכך שנאמן דאג שיזמינו אותנו לאחת הישיבות של ועדת סדר הדין הפלילי המייעצת לשר המשפטים, כאשר החלה לדון במעמד ההודאה בפלילים. בישיבה, העלנו בפני חברי הוועדה לסדר דין פלילי בקשה לדון בהצעה, כך שבכל מקרה תידרש, נוסף על הודאה, גם ראיה מאמתת בדרגת "סיוע".

ב 2015, לאחר כשלוש שנות דיונים, סיימה הוועדה את עבודתה בשאלה אילו ראיות מאמתות להודאה יש לקבוע בחוק. ההצעה שניסחה הוועדה לסדר דין פלילי, מבקשת לקבוע שברירת המחדל של התוספת הראייתית להודאה תהיה ראיה "מאמתת" בלבד (ראיה מאמתת הינה בעלת משקל נמוך, "דבר מה נוסף", שמשקלו אופיין בפסיקה כ"קל כנוצה"), ורק כאשר הנאשם משתייך לאחת מהאוכלוסיות החלשות, "חולי נפש, בעלי פיגור שכלי וקטינים", או כאשר ננקטו כלפי הנאשם אמצעי לחץ פסולים, תידרש תוספת ראייתית משמעותית יותר, "המסבכת את הנאשם בביצוע העבירה". התוצאה היא שבשאר המקרים, כאשר נחקר מודה בחקירה, הוא עלול להיות מורשע גם אם אין ראיות המבססות את הודאתו ואשמתו.

לאחר פטירתה של חה"כ מרינה סולודקין, חה"כ קארין אלהרר המשיכה להוביל בכנסת את יוזמת החקיקה הפרטית לתיקון סעיף 12 לפקודת הראיות (דרישת הסיוע להודאה). בינואר 2016 הצעת החוק שהגישה עם חה"כ דב חנין נפלה על חודה של הצבעה.

בהמשך אותה השנה הוצאנו גילוי דעת כנגד המשקל המופרז שמייחסת מערכת המשפט הישראלית להודאות נחקרים ונאשמים, בחתימתם של 42 אקדמאים, בהם פרופסורים ודוקטורים למשפטים ולקרימינולוגיה. גילוי הדעת המתריע כי התיקון שהם מקדמים לפקודת הראיות לא ימנע הרשעה של חפים מפשע, הוגש לשרת המשפטים איילת שקד וליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ב 1 במרץ 2016.

בשנת הלימודים תשפ"א נוסד במכללה האקדמית גליל מערבי המכון לבטיחות במשפט הפלילי, ברוח חזונו של פרופ' בועז סנג'רו ובהובלתו. המכון פועל ליצירת מנגנונים של בטיחות מפני הרשעות-שווא. בנוסף למניעת הרשעת חפים מפשע, המכון פועל לשיפור מערכת המשפט במטרה להפוך אותה ליעילה ולמדויקת יותר באכיפת החוק הפלילי. המכון מפתח שיטות עבודה בטיחותיות במשפט הפלילי עבור כל המשתתפים במערכת המשפט הפלילי: חוקרי משטרה, מומחים, תובעים, סניגורים ושופטים.

ב 8 למרץ 2022 עברה בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, המבקשת לעגן זכויות של חשודים ונאשמים בפלילים, ועל פי סעיף 7 לחוק, "לעגן את הזכות להימנע מהפללה עצמית, אשר זוכה כבר עתה להכרה בחקיקה הישראלית ובעיקר בפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בחוק סדר הדין הפלילי ובפקודת הראיות, בספרות ובפסיקה הישראלית וברוח הדין הבין-לאומי, ולקבוע אותה כזכות חוקתית."

בהערות ששלחנו מטעם המכון לבטיחות במשפט הפלילי למשרד המשפטים, בנוגע להצעת החוק, המלצנו, בין השאר, גם על שינויים שיבטיחו שבכל מקרה של הודאה השופט יקבל מהנאשם הסבר מפורט לסיבת הודאתו ויוודא את קיומן של ראיות המאמתות את ההודאה.

בתחילת 2023 פרסם המכון דו"ח המסכם את שתי שנות הפעילות הראשונות של המכון; מפרט את מטרות המכון ואת דרכי פעולתו; נותן הסבר בסיסי בנושא הבטיחות במשפט הפלילי; מציג קונספט חדשני של "צוות בטיחות במשפט הפלילי", שהוקם ופועל לראשונה בישראל (בהשתתפות שתי פרקליטות מחוז, שתי סניגוריות ציבוריות מחוזיות, שתי ראשי חטיבות תביעה מחוזיות של המשטרה, שני קציני חקירות, סניגור פרטי, מנהל המכון לרפואה משפטית, וארבעה אנשי אקדמיה); מסכם את שמונת אירועי הבטיחות הראשונים שנדונו על ידי צוות הבטיחות בשנים תשפ"א - תשפ"ב, מציג את הערות המכון לתזכיר הצעת חוק יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי, אשר הועברו למשרד המשפטים, ועוד.

הגיעה הזמן לשוב ולהיאבק על דרישת חובה בחוק לראייה המלמדת כי אכן הנאשם עבר את העבירה ולא להסתמך על הודאתו בחקירה. כפי שהסביר כבוד השופט צרפתי ב 30.03.2023 בפסק הדין המזכה במשפטו החוזר של רומן זדורוב:

אחד הטעמים לאיסור גורף זה במשפט העברי, האוסר שימוש בהודאת הנאשם בפלילים, מעוגן, לרבות כפי המוזכר בציטוטי חברי בחוות דעתו, באותו חשש מפני נטייה אנושית, עליה הרחבתי לעיל, העלולה להביא את השופט היושב בדין "להסתנוור" וליתן משקל לא נכון, ולמצער עודף, להודאת הנאשם שלפניו. האמור אף עלול להקשות על השופט לקיים תהליך של בחינת ראיות נקי ואובייקטיבי, תוך מתן משקל ראוי לכל ראיה המובאת לפניו. חשש זה לגיבוש מסקנות "מוקדם" ומוטה, קיים על פי המשפט העברי, גם כלפי הרשות החוקרת, העלולה לבחון, שלא כדבעי, את מכלול הראית שלפניה ו/או שלא לעמול כנדרש לאיתור ראיות מלאות ולזנוח את חובתה בנדון."

חובה זו תהפוך את המערכת לעמידה יותר בפני ניצול לרעה על ידי גורמים בעלי מניעים פוליטיים, עסקיים ואחרים, תשפר את מקצועיות החוקרים ואת סינון התיקים המגיעים לבתי המשפט, תחזק את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ותקטין את הסכנה האיומה של הרשעת חפים מפשע בישראל.

אמנון יקר, נוח על משכבך בשלום, אנחנו מתחייבים להמשיך להיאבק למחיקת החרפה של מעמד ההודאה בישראל ולהפוך את מערכת המשפט הפלילי לבטוחה יותר.

[לאוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הודאות שווא והרשעות שווא באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 7/9/21.