תקציר: יש לברך ולעודד את היוזמה להקמה מחודשת בצה"ל של גרעיני הנח"ל - נוער חלוצי לוחם. לנוכח טלטלת המלחמה שפגעה קשה בהתיישבות בקווי העימות, לא רק בממד הפיזי, מדינת ישראל נדרשת למאמץ חלוצי מחודש ועדכני לחידוש תנופת התיישבות במרחבי הספר. 

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י וסיכויי תחייתה, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

יש לברך ולעודד את היוזמה להקמה מחודשת בצה"ל של גרעיני הנח"ל - נוער חלוצי לוחם. גם לאחר שמאמצי הלחימה של צה"ל בגבול הצפון וברצועת עזה יביאו לשיפור בתנאיי הביטחון, לא בקלות ניתן יהיה להשיב לקווי העימות תנופת שגשוג ופיתוח אזרחיים. חידוש פעולת מערכת החינוך במרחב קו העימות, הוא תנאי מפתח לשיבת התושבים, ובינתיים יש בסוגיה סיבות מעכבות שאין להתעלם מהן. 

במצב זה השיבה צריכה להתחיל באופן הדרגתי, כפי שהיה נהוג מראשית מפעל ההתיישבות לפני למעלה ממאה שנים. זה היה אחד מתפקידי ארגון השומר, להעלות על הקרקע קבוצת חלוצים צעירים שבהדרגה יכשירו את התנאים לקליטת משפחות להקמת יישוב של מתיישבים רגילים. בשנים שלפני קום המדינה ומיד בסיום מלחמת העצמאות, נשאו משימה זו אנשי הפלמ"ח. בתוך חמש שנים הקים הפלמ"ח או תגבר 52 יישובים. עם הקמת מדינת ישראל תפקיד זה יועד לנח"ל. בתוך כעשר שנים הוקמו על ידי הנח"ל מעל עשרה יישובים במרחבי הגבול, הידועים שבהם נח"ל עוז, ניר עוז, יוטבתה, האון ותל קציר.

בנוסף להקמת יישובים חדשים, מחלקות נח"ל שפעלו במסגרת שרות צבאי ביישובי הגבול, השתלבו בעבודת המשק ובמקביל העניקו תוספת משמעותית לכוח ההגנה ביישוב. כחברי תנועות הנוער בעלי זיקה רעיונית ליישוב אליו נשלחו, השתלבותם במרקם החברתי ביישובים, העניקה ליישובים חיזוק שלא ניתן למימוש עם מחלקת חיילים רגילה המוצבת ביישוב רק ככוח אבטחה. ביישובים כמו חניתה, מנרה, מטולה, מרגליות, בגבול הצפון, או יישובים כנח"ל עוז וכרם שלום בנגב המערבי, מחלקות נח"ל יכולות להעניק באופן מידי את השלב הראשון ביצירת התנאים להשבת החיים האזרחים ליישוב.

התיישבות וביטחון חד הם!

על תפקיד זה של הנח"ל הסביר דוד בן גוריון: "נחוץ לנו צבא ודרושה לנו התיישבות חקלאית. לביטחוננו דרושים אלה ואלה... עלינו ליישב מקומות אפופי סכנות, התיישבות כזו נעשית רק מתוך אהבה גדולה, כי החיים בהתיישבות זו קשים ומסוכנים. בעזרת הצבא אנו יכולים ליישב נקודות התורפה המסוכנות ביותר בארץ. אבל לשם כך עלינו להכשיר את הנוער וללמדו שני דברים: חרב ואת... כי יחידים אינם הולכים למקומות אלה. וצר לי להגיד שגם הקיבוצים והמושבים אינם נדחקים יותר מידי ליישובים כאלה. כל פעם שאני בא לגליל אני עומד בוש ונכלם...יש בתים והם ריקים. ואין איש הולך להתיישב במקום נפלא וקשה זה. נח"ל ילך לשם, כי נח"ל הוא נוער העומד לפקודת העם... ובלוויית הנח"ל אולי יבואו גם אחרים. זה הכרח חיוני לביטחון." (הדברים נאמרו בשנת 1952, יחוד ויעוד עמ' 183)

בדיון על התיישבות וביטחון שנערך לזכרו של הרמטכ"ל דוד אלעזר בשנת 1980, הזהיר אל"מ מיל' מאיר פעיל שיש "להבחין בתנאים ההיסטוריים המשתנים, הקשורים ביחסיי הגומלין בין התיישבות וביטחון, למען לא נמצא עצמנו מתרפקים על דגמי עבר שאבד עליהם הכלח". אזהרה זו ראויה לתשומת לב. בוודאי לא ניתן להעתיק ולמחזר את דפוסי הפעולה מהעבר, ללא התאמות נדרשות לימינו.

ובכל זאת, לנוכח טלטלת המלחמה שפגעה קשה בהתיישבות בקווי העימות, לא רק בממד הפיזי, מדינת ישראל נדרשת למאמץ חלוצי מחודש ועדכני לחידוש תנופת התיישבות במרחבי הספר. 

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י וסיכויי תחייתה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על מות ההתיישבות היהודית בא"י והסיכוי לתחייתה, באתר יצור ידע, ייצור ידע, 3/6/23.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על מות ההתיישבות היהודית בא"י והסיכוי לתחייתה, באתר יצור ידע, ייצור ידע, 3/6/23.