תקציר: בתקופה קשה כל כך של אבדן, קשה לי שלא להרהר בשירה של שמרית אור, 'לילה בהיר', שהולחן על ידי משה וילנסקי. השיר עוסק בגעגועיו של אוהב, שנפשו יוצאת לנשוא אהבתו, החוזרת אליו בחלומו בלילות של ירח מלא... כל כך רלוונטי למציאות ימינו! זהו שיר מצמרר, כתוב היטב, מולחן לתלפיות, אבל חסר מזל. הוא לא זכה, משום מה, להצלחה המגיעה לו.
[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה.
שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
בתקופה קשה כל כך של אבדן, קשה לי שלא להרהר בשירה של שמרית אור, 'לילה בהיר', שהולחן על ידי משה וילנסקי. שיר משובח, כתוב היטב, מולחן לתלפיות, אבל חסר מזל. הוא לא זכה, משום מה, להצלחה המגיעה לו.
השיר נכתב עבור יהורם גאון לפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1969. יהורם גאון ביצע בתחרות לא פחות משלושה שירים: "בלדה לחובש", "עץ האלון" ו"לילה בהיר". הראשון זכה להצלחה מסחררת בעקבות מלחמת ששת הימים. השני הצליח וזכה במקום השני, והשלישי - היפה והמרגש מכולם, לטעמי, נשכח. למרות זאת, הוא מעביר בי צמרמורת, בכל פעם שאני שומע אותו.
זהו שיר על אבדן של אהובה, שכל כך רלוונטי למציאות ימינו. לא מצאתי התייחסויות של שמרית אור לנסיבות כתיבת השיר, כך שגרסתי טובה כמו של כל אחד אחר. לדעתי מדובר בבת ולא אשה אהובה, אם כי הכל בהקשר, והכל בעיני המתבונן.
הבת (?) הזו נגלית למספר (בחלום?) בלילות של ירח מלא. הירח המלא נתפס בתרבות האנושית כסמל לרגשות ולזיכרונות. האור הבהיר שלו מאיר את הלילה, ומזכיר לנו את האנשים שאהבנו ואינם יותר. זה יכול להיות מכיוון שהירח המלא מאיר את הלילה באותה הדרך שבה אהובים מאירים את חיינו. בנוסף, הירח משתנה, כמו זיכרונותינו, אך תמיד חוזר למלואו, כמו שאנחנו חוזרים אליהם. זה מסמל את שלימות הניגודים של הזיכרון והשכחה, שהוא חלק מהחיים של כל אחד מאיתנו.
בשירה של שמרית אור, כשעולה אותו ירח מלא, חומקת אותה בת (?) אהובה לביתו של העורג אליה. היא פותחת את דלתו, נתלית על צווארו, נושקת אותו, והם מבלים לילה שלם יחד: בשתיקה אך בפנים מאירות היא מקשיבה לו כשהוא אוחז בידה ומספר לה את הקורות אותו מאז פגישתם האחרונה... עד שהשחר עולה. אז, היא נושקת את עיניו לפרידה, נפרדת וחומקת החוצה, משאירה אותו עם געגועיו בהמתנה ללילה הרחוק הבא של ירח מלא.
לילה בהיר
מילים: שמרית אור; לחן: משה וילנסקי
בלילה בהיר כשהסהר מלא ואין איש מסביב, רק הרוח שורק, כשהאוח יושב על העץ וחורק - אז לפתע פתאום היא נגלית. בלילה הזה אני שח לה דברים ואוחז בידי את ידה הקטנה, היא שוחקת תמיד, היא צופה בלבנה ועיניה - אורות זוהרים. היא באה ואין איש יודע מאן, בידה הקטנה היא פותחת דלתי. היא נתלית על צואר, היא נושקת אותי ועורה הוא כה צח ולבן. ואז כשבוקע לפתע היום האור מתגנב בחשאי אל ביתי, היא נושקת עיני ופותחת דלתי וחומקת החוצה פתאום. בלילות אחרים כשהסהר עולה אבל אין הוא שלם כמו בלילה הזה אז יושב אנוכי בחדרי והוזה על לילות עם ירח מלא.
והנה הביצוע המרגש עד דמעות של יהורם גאון:
[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם.
- אוסף המאמרים על מורכבות האהבה.
- אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.