תקציר: לנוכח תקיפות הטילים האחרונות על קריית שמונה וצפת, רצוי לנתח את האופן המיוחד שעושה את נאסרללה לאיום כל כך מסוכן לקיום מדינת ישראל. הוא מסוכן לא רק בתוקף עוצמתו הצבאית, עם היקף טילים ורקטות ארוכות טווח שיש רק למעצמות. הוא מסוכן בעיקר מתוך תחכום התנהלותו האסטרטגית.

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

בדפוסיי הלחימה שהתקבעו בצפון כבר בחודש הראשון למלחמה, התקפת הטילים ב- 14 בפברואר 2024 על צפת (ראו הכתבה למטה), היא עליית מדרגה קטנה בתוך מסגרת המגבלות שנאסרללה ממשיך לשמר בניהוג המלחמה על סף המלחמה הכוללת.

לנוכח תקיפות הטילים האחרונות על קריית שמונה וצפת, רצוי לנתח את האופן המיוחד שעושה את נאסרללה לאיום כל כך מסוכן לקיום מדינת ישראל. הוא מסוכן לא רק בתוקף עוצמתו הצבאית, עם היקף טילים ורקטות ארוכות טווח שיש רק למעצמות. הוא מסוכן בעיקר מתוך תחכום התנהלותו האסטרטגית.

מהימים הראשונים לאחר נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000, ארגון חיזבאללה אימץ זהות אסטרטגית חדשה שמחויבת להשפעה אזורית ולא רק לשלמות לבנון. כך ניצל נאסראלה את המחלוקת על סימון הגבול ב"חוות שבעא", כאמתלה לחידוש הלחימה בישראל על בסיס המגמה ה'מוצדקת' לשחרור המולדת. בנוסף הבהיר כי בגבעות חוות שבעא, נלחמים אנשיו על שערי ירושלים. מאז מימש בהתמדה את חובתו להתערב בסבבי הלחימה עם הפלסטיניים, כפי שהתערב בתקיפת מוצבי גבול הלבנון בימי מבצע חומת מגן באפריל 2002.

במלחמה שפרצה ב-7 אוקטובר ביוזמת חמאס- הגם שיתכן ופרצה ללא תיאום מוקדם עמו - הצליח נאסרללה בהכוונת איראן, לנצל היטב את המצב החדש לקידום מהלך נוסף בכינון זהותו כמרכיב כוח בעל השפעה אזורית. בניצול האינטרס האמריקאי להימנע מאובדן שליטה עד כדי מלחמה אזורית, ניווט נאסרללה לגיבוש משוואת הלחימה המוגבלת, שלפי שעה אינה מביאה את לבנון כולה לאיום המלחמה. בהשקעה מוגבלת הצליח להפוך את מרחב הצפון הישראלי לזירת לחימה פעילה, להפוך את יישובי קו העימות לנטושים תוך עקירת כשבעים אלף ישראלים מביתם. בתוך כך, בניצול המפתח הנתון בידיו להשבת השקט לזירה הצפונית, הציב למתווכי המאמץ המדיני האמריקאי והצרפתי תביעות טריטוריאליות חסרות תקדים מישראל. מלבד המחלוקת המוכרת על חוות שבעא והכפר רג'ר, שהיא תוצאת מלחמת 67, הציב מחלוקת על כעשרה שטחים בגבולות שביתת נשק של ישראל שנקבעו בסיום מלחמת העצמאות. גם ההצעה הצרפתית לפירוז קידמת הגבול, עטופה בהכרזה על משא ומתן לתיקוני הגבול שתובע נאסרללה.

זו אמנות הסחיטה שהובאה בידי נאסרללה לשכלול. בכל דרך, גם אם יאות לסוג של הסדר מדיני, גם אם לא יפגוש וויתורים ישראליים בסוגיית השטחים שבמחלוקת, בעצם הבאתם למודעות בינלאומית הוא כבר סימן את העילה לחידוש הלחימה בעיתוי הבא שיתאים לו.

במצב הכולל שהתהווה מראשית המלחמה, יותר משמבקש נאסרללה בלחימת אנשיו למלא חובתו בסיוע לאחים החמאסיים ברצועת עזה, הוא מתנהל במגמת ניצול הזדמנות לעיצוב מדרגה חדשה בזהותו של חיזבאללה ככוח אזורי, כחלוץ מוביל במלחמה האיראנית להגמוניה אזורית ולחיסול מדינת ישראל.

לפי שעה לא ניתן לדעת כיצד תסתיים המלחמה בצפון, אם בהסדר מדיני כפי שמצפים הממשל האמריקאים והצרפתים, או במלחמה כוללת ומקיפה. לגבי מצב חיזבאללה בסיום מתקפה מלאה של צה"ל קשה להעריך מראש את היקף הפגיעה בכושר התפקוד של הארגון. לגבי מצב האיום על מדינת ישראל במסגרת הסדר מדיני, חייבים להניח כי באמצעות נשק חדיש יוכל חיזבאללה להמשיך לאיים על מדינת ישראל גם אם יורחק עד מצפון לביירות.

מההנחה הזו צריכה להיבחן תפיסת הביטחון הישראלית המעודכנת.     

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.