תקציר: אויבי ישראל בכל הזירות מתכוננים למלחמה לאין קץ. הם יודעים כי חיילי צה"ל יכולים לנצח בקרבות מקומיים, אבל במתווה הכוחות האזורי העומד לרשותם - מזירות הגבול עד לעומק עיראק - הם בוטחים ביכולתם, למנוע ממדינת ישראל את היכולת להביא את המלחמה לידי סיום רצוי, שמשיב לה את הכבוד הריבוני ואת הביטחון הקיומי. לכן, נדרש סיפור חדש של מאמץ לאומי לקיום משגשג, הנתון ללא פתרון תחת איום מלחמה פעיל ומתמיד. הסתגלות זו משמעה, שמדינת ישראל נדרשת להתחיל מחדש את סיפור הקמתה ועצמאותה.

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 16/2/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

גם הסתבכות המצב בזירת הצפון, אינה מאפילה על משמעות המבצע המוצלח ברפיח לשחרור שני חטופים. הוא הביא גאולה רק לשניים מהחטופים ואינו מבטיח בשורה לכל היתר שעדין נמקים בידי חמאס [ראו בהקשר זה את מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'הפעולה לשחרור החטופים – נקודת תפנית של כבוד לאומי'].

אלא שאת ממדי ההשפעה של הצלחת המבצע על התפתחות המלחמה, אין יכולת למדוד במבט הנדסי.

"גם מסע של אלף מיל מתחיל בצעד אחד קטן"... כך תאר מאו צה טונג את החובה להתחיל במסע גם אם בשלב ראשון רואים לא יותר מצעד אחד קטן. אבל משהתחיל המסע, הישגיו המצטברים ניתנים למדידה הנדסית פיזיקלית. 

לא כך הדבר בתופעות הרוח

הקפיצה מתהום הדכדוך אל רוממות הרוח ותודעת העוצמה הלאומית, אינה ניתנת למדידה כמותית. כמו שמשחקי המונדיאל מלבים רוחות לאומיות, שעוצמתן מבטאות משמעות שמעבר לעצם משחק הכדורגל במגרש, גם תופעת המלחמה בעוצמותיה הגדולות פי כמה, אינה רק אוסף של קרבות.

מלחמה בממדיה הגלויים והסמויים, היא אירוע לאומי רב עוצמה. מתבטאות בו עוצמות חברתיות רוחניות, רגעי משבר ורגעי התעלות של הצלחה, שמכוננות לדורות זיכרון לאומי היסטורי. במבט הזה יש לתאר ולהבין את חשיבות המבצע ברפיח כמטיל קרן אור של כבוד-לאומי ונוסך תקווה ואמונה בתודעת הקיום הישראלית שקרסה בבוקר שבעה באוקטובר [לאוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, לחצו כאן].

תנופת עידוד לרוח העם, אינה רק ענין של מצב נפשי, בכוחה לחולל מציאות ממשית בדרך אל הניצחון במלחמה. כך פעל במלחמה באוקראינה הניצחון בימים הראשונים, בקרב שנוהל בידי ההגנה האזרחית נגד הצנחנים הרוסים בשדה התעופה אנטונוב בפאתי קייב.

מצב כרוני של מלחמה מתמשכת

השלכת ההתבוננות במלחמה אל המבט הרוחני, אל עוצמות התודעה הלאומית, הכרחית לכינון המבט בו מתקבלות ההחלטות במכלול ממדיה המעשיים של המלחמה. מאז בוקר שמחת תורה, ישראל נלחמת מלחמה אזורית מוכוונת על ידי איראן שחותרת ללכוד את ישראל במצב כרוני של מלחמה מתמשכת. מדובר למעשה באיום מלחמה אין סופי בכל הזירות.

כך הדגיש נעים קאסם, סגן מזכ"ל חיזבאללה שהזהיר את ישראל מפני מתקפה לאדמת לבנון ואיים שזו תהיה מלחמה "עם התחלה וללא סוף." בשותפות לחובת ג'יהאד אסלאמית, אויבי ישראל בכל הזירות מתכוננים למלחמה לאין קץ. הם יודעים כי חיילי צה"ל יכולים לנצח בקרבות מקומיים, אבל במתווה הכוחות האזורי העומד לרשותם, מזירות הגבול עד לעומק עיראק, הם בוטחים ביכולתם, למנוע ממדינת ישראל את היכולת להביא את המלחמה לידי סיום רצוי, כזה שמשיב לה את הכבוד הריבוני ואת הביטחון הקיומי.

למרות שמדינת ישראל נלחמת כבר עשורים עם חיזבאללה וחמאס, המחויבים כתנועות ה'מוּקאוומה' לחזון המאבק המתמיד, גם מערכת הביטחון וגם החברה הישראלית רחוקים מהסתגלות תפיסתית למה שכרוך בכך. 

בהמשגת המצב הזה תלוי הדיון הפנימי ביננו כחברה וגם הדיון עם הממשל האמריקאי, בסוגיית 'היום שאחרי'. כל מתווה הנשיא ביידן  לסדר אזורי חדש, כפי שביטא תומס פרידמן במאמרו, מתעלם בעקביות מעוצמת החזון האיראני למלחמה אינסופית במדינת ישראל. גם אם תסכים ישראל למתווה האמריקאי, תפקיד כפי שמצפים ממנה את גורל עזה בידי ממשלת מומחים מוכוונת רשות פלסטינית, גם אם תענה לתביעה הסעודית למדינה פלסטינית מלאה כתנאי לנורמליזציה, הסידור החדש הזה, לא מתחיל אפילו לחסום את איומי המלחמה האזורית האיראנית. חיזבאללה וכוחות מליציוניים אזוריים, ימשיכו להתעצם, ובתוך כך לכרסם, ביצירתיות ובהתמדה, במעמדה הריבוני של מדינת ישראל.

תפיסת הביטחון שייסד דוד בן גוריון בסיום מלחמת העצמאות, הושתתה על הבנה ברורה שאיום המלחמה רובץ תדיר לפתחה של מדינת ישראל. אולם בהתייחסות לתפיסות המלחמה של המאה הקודמת, מדינת ישראל השכילה להיאחז בתקופות הרגיעה שנוצרו בין המלחמות ולנצל אותן למאמצי פיתוח, קליטת עליה ושגשוג. לעומת זאת, בתנאיי המלחמה שהתפתחו במאה ה-21, בשימוש שעורכת איראן בכוחות שלוחים בלתי-מדינתיים, המחומשים בנשק בעל השפעה אסטרטגית, הוטל איום הלחימה גם על מצבי הביניים שבין המלחמות. 

במקום הזה, מאותגרת תפיסת הביטחון הישראלית במידת יכולתה לחולל מתוך הישגי המלחמה, את תקופות הרגיעה שישראל נזקקת להן במאמציה לשימור ממדי קיום של מדינה נורמלית.

דווקא בשל כך החברה הישראלית נדרשת בימים אלה בנוסף לעוצמה הצבאית גם לעוצמה מוסרית

שני ממדים נבחנים במלחמה הקיומית בה מתמודדת עכשיו מדינת ישראל:

• ממד צבאי, בו מתממשת בשאיפה לניצחון, כל נקודת מפגש בין הצבאות
• וממד רוחני, המתבטא בחוסן האישי של כל אחד ובחוסן הלאומי של כולנו יחד.

לשם כך נדרש סיפור חדש של מאמץ לאומי לקיום משגשג הנתון ללא פתרון, תחת איום מלחמה פעיל ומתמיד. הסתגלות לכך אומרת שמדינת ישראל נדרשת להתחיל מחדש את סיפור הקמתה ועצמאותה.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'הפעולה לשחרור החטופים – נקודת תפנית של כבוד לאומי'.
• אוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות.
• אוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• מאמרה של תא"ל אריאלה בן אברהם: 'חוסן לאומי – יכולת העמידות של חברה'.
• הרחבת רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• אריאלה בן אברהם (2014), חוסן לאומי – יכולת העמידות של חברה, ייצור ידע, 2/5/14.
• גרשון הכהן (2017), רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, ייצור ידע, 10/11/17.