תקציר: עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עשתה האליטה הבריטית הכול כדי שבריטניה תניח את נשקה ותגיע ל"שלום של כבוד" עם גרמניה (משמע, תיכנע!). זה נשמע לכם מוכר? זו גם דרך אגב הסיבה, שבנימין נתניהו חוזר לעניינים...

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה.

שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

"הוא חושב שהוא צ'רצ'יל...", כתב אחד בקבוצת ווטצאפ של אחת מתנועות המחאה, אחרי נאום לאומה של בנימין נתניהו, שבו חזר על הבטחתו כי המלחמה תימשך עד ל"ניצחון המוחלט על חמאס".

אז אני לא חושב שנתניהו הוא צ'רצ'יל, ואינני יודע אם הוא חושב באמת כך. אבל, אני בהחלט יכול להבין את ההקבלה בין שני האישים בכל הנוגע למעמדם הציבורי ולהמשך המלחמה.

מאז טבח ה- 7 באוקטובר 2023 ועד פברואר 2024, היה מעמדו הפוליטי של נתניהו מעורער למדי וסיכוייו לשרוד בשלטון לא היו ברורים. כזה בדיוק היה מצבו של צ'רצ'יל מרגע שמונה ב-10 במאי 1940, ועד שהצליח להפוך למנהיג מלחמה שאין עליו עוררין, אחרי הפינוי המוצלח מדנקירק, בין ה־26 במאי וה־4 ביוני 1940.

האליטה - אז בבריטניה ופה בישראל - בזה להם, וחיפשה כל דרך לסלקם: 

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עשתה האליטה הבריטית הכול כדי שבריטניה תניח את נשקה ותגיע ל"שלום של כבוד" עם גרמניה (משמע, תיכנע!)

אנו יודעים כבר כיצד מדיניות הפייסנות כלפי גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית - שבה נקטו האליטות הפוליטית, התקשורתית, החברתיות והתרבותית בבריטניה בין השנים 1935 ו- 1939, ושמוביליה היו רמזי מקדונלד, סטנלי בולדווין ונוויל צ'מברליין - הביאה על בריטניה את מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939 [להרחבת המושג: 'פייסנות', לחצו כאן].

אבל מעטים יודעים שהמדיניות הזו נמשכה הרחק לתוך המלחמה, עד סיומו המוצלח של הפינוי מדנקירק, בין ה־26 במאי וה־4 ביוני 1940.

עד אחרי ביצועו המוצלח של החילוץ מדנקירק, היה מעמדו של ראש הממשלה הבריטי החדש, וינסטון צ'רצ'יל, תלוי על בלימה וה'פייסנות' המשיכה לשלוט בקרב האליטה הבריטית. הוא כיהן כראש ממשלה פחות משלושה שבועות, ולא היה ברור מי היו בני בריתו מסביב לשולחן... בתוך ממשלתו ישבו עדיין אישים כראש הממשלה הקודם, נוויל צ'מברליין ושר החוץ הלורד האליפקס, שניסו לשים עניבת חנק על צווארו. רבים מחברי מפלגתם לא בטחו בו.

האופוזיציה לצ'רצ'יל נתמכה ע"י רוב אנשי המעמד הגבוה והממוצע בבריטניה, שהייתה להם "פינה חמה בלב לנאצים", והיה להם גב פוליטי ומינהלי בעמדות הבכירות ביותר, בממשלה וברשויות השלטון (נשמע לכם מוכר??). אפילו ראש הממשלה לשעבר, דויד לויד ג'ורג - הוביל את האימפריה הבריטית במאבק לצד מדינות ההסכמה נגד מעצמות המרכז במלחמת העולם הראשונה - נסע לגרמניה והוקסם כל כך מהפיהרר, עד שהשווה אותו לג'ורג' וושינגטון. היטלא היה "מנהיג מלידה", הכריז ראש הממשלה המבולבל. הוא רצה שבבריטניה יעמוד "אדם עם איכויות כמו שלו בראש המדינה שלנו היום"... עכשיו, הקוסם הוולשי לבן השיער הוקסם גם הוא, והמורה הרוחני הקודם של צ'רצ'יל הפך לתבוסתן במשרה מלאה (ג'ונסון, 2021, ע' 22)

בתוך זמן לא רב, החלו גם כלי התקשורת לזמר זמירות דומות (נשמע לכם מוכר??) (ג'ונסון, 2021, עמ' 23-22):

• הדיילי מייל קידם זה זמן רב את הרעיון, לתת להיטלר יד חופשית במזרח אירופה, כדי שינצח בקלות את הבולשביקים.
• הטיימס היה כל כך בעד פיוס, שהעורך, ג'פרי דוסון תיאר איך היה נוהג לעבור על הידיעות ולהוציא מהן כל דבר שהיה עלול לפגוע בגרמנים.
• איל העיתונות ביברברוק בעצמו הדיח את צ'רצ'יל מכתיבת הטור שלו ב'איבנינג סטנדרט', משום שהיה קשה מידי כלפי הנאצים.

חיזקו אותם גם אנשי רוח רבים: דמויות תיאטרליות כמו שחקן הקולנוע ומבכירי שחקני התיאטרון האנגלי, ג'ון גילגוד, אחד מהאנשים היחידים שקיבלו את כל פרסי תעשיית הבידור האמריקאי; סיביל תורנדייק - שחקנית התיאטרון השייקספירית המפורסמת ועטורת הפרסים - והסופר והמחזאי המפורסם, ג'ורג' ברנארד שו, שידלו את הממשלה "לשקול" את האפשרות של שיחות (ג'ונסון, 2021, ע' 23) (נשמע לכם מוכר??)

שר החוץ האליפקס (ראו תמונה למטה, משמאלו של היטלר) - שהיה מועמדם- של צ'מברליין המלך ג'ורג' השישי ויתר מפלגת השלטון השמרנית לראשות הממשלה אך סרב - חבר אז לפול ריינו, ראש ממשלת צרפת, בניסיון להגיע להסכם עם היטלר, באמצעות תיווך איטלקי, גם במחיר אבדן חלק מנכסיה של בריטניה והפיכתה למדינת חסות. הוא שלח מברק בהקשר זה לצ'רצ'יל ולנשיא האמריקני רוזוולט, ואף הביע דעתו בקבינט, כי בריטניה לא תוכל להמשיך בלחימה לבדה. הוא סבר שעל בריטניה לקבל כל הצעה, בתנאי שחירותה ועצמאותה יובטחו... (קרשו, 2007, ע' 54-53).

לולא צ'רצ'יל...

הרעיון הזה היה יותר ממטופש, ומעורר תהיות, כיצד אנשים חשובים - שעוסקים במדינאות שנים רבות מחייהם הבוגרים - יכולים לפתח תלישות כזו, אחרי העשור שבו שיטו בהם היטלר ומוסוליני ואחרי 'הסכם מינכן. בעובדה, כשפנתה לבסוף צרפת לבדה למוסוליני, היא נתקלה בבוז מופגן מצידו... (קרשו, 2007, ע' 67). אבל ככל שהיה מטופש, לולא צ'רצ'יל הוא היה מתקבל.

וינסטון צ'רצ'יל הבין את התבניות / דפוס הפעולה היטב. מזה עשור, התנגד לכל משא ומתן עם גרמניה מנימוקים הגיוניים לחלוטין: "גם אם נוכה, מצבנו לא יהיה גרוע יותר ממצבנו, אם ננטוש עתה את המאבק. מוטב לנו להימנע מלהיסחף יחד עם צרפת ב'מדרון החלקלק'. מטרת התרגיל כולו היא לסבך אותנו במשא ומתן, עד שלא נחזור בנו (קרשו, 2007, ע' 62-61) (נשמע לכם מוכר??).

כותב על כך בוריס ג'ונסון בספרו אפקט צ'רצ'יל. סיפורו של מנהיג ששינה את העולם (ראו תמונת כריכה למטה): "אינני חושב שאנשים רבים בדור שלי, שלא לדבר על דור ילדי, מודעים לחלוטין למידה שבה היינו קרובים לחתימה על הסכם... נשמעו קולות רציניים ומשפיעים שרצו להתחיל מיד במשא ומתן" (ג'ונסון, 2021, ע' 15).

אבל, בעוד צ'רצ'יל שרד למרות האליטה, נתניהו שורד בינתיים דווקא בגללה...

בנימין נתניהו נראה בתחילת המלחמה כאדם שזמנו עבר. הוא נראה מותש וחסר חיות. אבל התחברות של סיבות גרמה לו לחזור ולהפוך רלוונטי, ועובדה זו ניכרת. בו היטב בשתי מסיבות העיתונאים שקיים בחצי הראשון של פברואר 2024:

• הסיבה הראשונה: התחדשות 'קמפיין עריפת נתניהו' בעיצומה של מלחמה.
• השנייה: השקת קמפיין "הפסדנו את המלחמה, יאללה נכנעים", לכאורה בשמם של משפחות החטופים, ויצירת תמונה מעוותת של מציאות, שגרמה לחמאס להקשיח את עמדותיו עוד ועוד.
• והשלישית: דרישות הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, להקמת מדינה פלסטינית, בתיאום בולט לעין עם אליטת ההון הישראלית.

גם חלק מאלה שנטשו אותו בעבר וסברו שעליו ללכת, גילו שהפך לפתע מחסום בפני אלה, המנסים למנוע מישראל את הניצחון בעזה, ולהפוך את נפגעי ה- 7 באוקטובר 2024, הרוגי צה"ל במלחמה והפצועים הרבים, ל'מגש הכסף' שעליו תוקם המדינה הפלסטינית.

האם יצליח להתבסס שוב בשלטון? נחכה ונראה.

בכרזות: תוצאות הסקר הזה מספרות הכל...

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• הרחבת המושג: 'פייסנות'.
• הרחבה על 'אליטת ההון' – האליטה הנוכחית של ישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• בוריס ג'ונסון (2021), אפקט צ'רצ'יל. סיפורו של מנהיג ששינה את העולם, תל אביב, שיבולת. סלע-מאיר.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2017), פייסנות – להאכיל את התנין, ייצור ידע, 2/3/17.
• פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.