תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 21 של כרזות שפורסמו במהלך מלחמת שמחת תורה באוקטובר 2023, ומבטאות את תחושות מהמלחמה הקשה הזו…

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 21 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; על מלחמת שמחת תורה - 'מבצע חרבות ברזל'.

אתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה בראש העמוד: חוץ מישראל, אף אחד לא מעוניין שיחיא סינואר ימשיך לנשום!

• ההנהגה הפלסטינית יודעת שגדל בחצרה סאלח א-דין חדש, משוגע ואכזרי מאין כמוהו, שישמיד את כל מתנגדיו, האמיתיים והפוטנציאליים.
• המדינות הסוניות נחרדות מעוצמתו של הסלאח א-דין הערבי החדש, ומהשפעתו הפוטנציאלית על נתיניהם.
• מדינות המערב מבינות שהאיש הוא 'פצצה מהלכת'. מכשול לכל ניסיון להרגיע את האזור.
• למעצמות המזרח כולל איראן ברור שעוצמתו גדולה מידי מכדי שיוכלו לנווטו.
• רק ישראל מפנטזת להשאיר אותו חי תמורת החטופים, בלי להבין את גודל הצונאמי של השארתו בחיים!

כרזה שניה של פרופ' ירון זליכה: " גם מלחמה וגם סמוטריץ׳? זו כבר גזרה שהמשק לא יכול לשאת!"

בעקבות הורדת דירוג האשראי של ישראל ע"י מודיס, מתח פרופ' ירון זליכה ביקורת חריפה נגד שר האוצר: "‎חברת הדירוג נתנה לו הזדמנות לבצע תיקון תקציבי לפני החלטת הדירוג, אך התקציב השגוי שהגיש העיד על חוסר הבנה מוחלט של הסיטואציה...  זה כשלון שרשום כולו על היהירות, הזחיחות וחוסר ההבנה והאחריות המוחלטים של שר אוצר מופקר".

לצערי, לגמרי צודק. הליכוד חייב היה לדעת שאסור לשים משרד כמו האוצר בידי שר סקטוריאלי, ולבוחרי הימין מגיע יותר. במקום לספר ש"יש כסף לכולם" ולקבל החלטות סקטוריאליות, שר אוצר אחראי וראש ממשלתו - שמבינים שלפנינו מלחמה ארוכה - היו מקימים עם פרוץ המלחמה 'שולחן עגול' של בכירי הכלכלנים במשק הישראלי, ומנהלים כלכלת מלחמה אחראית.

• המאמר הרלוונטי: עכשיו 14, כלכלה (2024), "אם יש לשר האוצר מינימום של כבוד עצמי – הוא יתפטר מחר", 10/2/24.

כרזה שלישית: מי שם את הפוליטיקה בצד?

פוליטיקאים רבים מציעים לנו היום "לשים את הפוליטיקה בצד, עד תום המלחמה". כדאי רק לזכור שאנחנו בהחלט יכולים. הם לא, כי פוליטיקאים מן הסתם תמיד יתעסקו בפוליטיקה.

לכן, המציעים מתכוונים, מן הסתם, ליריביהם מ'הצד השני של הגבעה'...

כרזה רביעית: הלוחמים שלנו אריות. והמפקדים?

היה זה כמדומני אלכסנדר הגדול שאמר: "אינני פוחד מצבא של אריות המונהג ע"י כבשה. אני פוחד מצבא של כבשים המונהג ע"י אריה. אבל ניצחון גדול באמת מושג ע"י צבא של אריות, מונהג עי האריה הגדול מכולם".

לאיזה מסוגי הצבאות הללו דומים ארגוני הביטחון שלנו? לאלה המונהגים ע"י כבשים, אריות או ע"י האריות הגדולים מכולם?
הכל מן הסתם, בעיני המתבונן...

כרזה חמישית: שוב מערכת הביטחון חושבת פה אחד?

"כל מערכת הביטחון כולה חושבת ש..." לא יאומן איך 'פרשני' הטלוויזיה ממשיכים להדהד את המשפט המטופש הזה וסבורים שאחרי ה- 7 באוקטובר הוא משכנע מישהו. אנחנו, בניגוד אליהם, כבר יודעם שבמקום שכולם חושבים אותו הדבר, אף אחד אינו חושב...

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד – כולם חושבים אותו הדבר.

כרזה שישית של דוד בן גוריון, על פרשת תרומה: "שכחנו כי מדינת ישראל אינה פרה חולבת!"

האלוף גרשון הכהן: ידוע כי בשעות משבר ובמבחן מצבי חרום, חברה ליברלית המבוססת רק על פרטים אינדבידואליים, חלשה יותר מחברה בעלת לכידות קולקטיבית. החברה הישראלית, הנתונה במאבק קיומי מתמשך, לא יכולה להרשות לעצמה לשגות באשליית קיום עצמאי ללא לכידות לאומית. את הלכידות הזו באה פרשת תרומה להבטיח.

ב- כ״ד טבת תשי״א הציג דוד בן גוריון בכנסת את חוק הג״א - התגוננות אזרחית. הוא סיים את נאומו כך: ״... ואני רואה בהתפרקות הנפשית והמוסרית הפושה בציבורינו - אויב מספר אחד למדינת ישראל. התפרקות זו מסוכנת לביטחוננו יותר מצבאות האויב. אנו כאילו חיים בגן עדן של טיפשים; משתוללת הוללות בכל חוגי הציבור הוותיק, והיא חודרת גם לחוגי העלייה החדשה.

התביעות מהמדינה הולכות ומתרבות, והתביעות מעצמינו - הולכות ופוחתות כמעט לאפס. שכחנו כי מדינת ישראל אינה פרה חולבת, אלא שופר המשיח לקבץ גאולים״.

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: פרשת תרומה וחשיבות האיזון בין קבלה לנתינה.

כרזה שביעית: חטופים ככלים על לוח שחמט - דעה אישית

מתיחת ביקורת על כל מה שקשור בחטופים היה זמן רב טַאבּוּ בציבוריות הישראלית. לכן, באין יכולת להתבטא באופן חופשי, אלה שבינים באמת, מרטו את שערות ראשיהם מהנזק שגרמו משפחות החטופים לעצמן וליקיריהן, כשסובבו את עצמן במנהלי קמפיין ובבעלי הון אינטרסנטים, מגובים בתקשורת ה'מיין סטרים' הישראלית המטורללת, במקום במומחי אסטרטגיה ובמזרחנים.

האינטרס הראשון במעלה של המשפחות היה לטעמי, להישאר בקונצנזוס. תחת זאת, הן הפכו לגורם פוליטי לכל דבר ועניין, מנוכרים לקבוצה גדולה בעם (ולחלק ממשפחות החטופים, שהתפצלו מהן), אשר חשה שפעולותיהם מסכנות את גורל המלחמה ואת עצם הקיום הישראלי. הם הפכו עצמם לכלים על לוח השחמט של מישהו אחר, מובלים בידי בעלי אינטרסים זרים, המבקשים את עריפת נתניהו מחד גיסא ואת עצירת המלחמה מאידך גיסא.

ראוי לשאול, מי מכל אלה באמת דואג לחטופים עצמם...

כרזה שמינית של האלוף גרשון הכהן: משה רבנו דרש במשבר, שליטה על הסיוע ההומניטארי, וידע למה

עם ישראל במדבר היה קשה לשליטה, אבל משה רבנו הצליח רוב הזמן לקיימה, בעזרת ההבנה שהשולט ב'סיוע ההומניטארי' שולט באוכלוסייה.

את ההבנה הבסיסית הזו לא משכילים קברניטינו להבין בנוגע ללקיחת האחריות על הסיוע ההומניטארי בעזה. חבל...

כרזה שביעית: העם יהיה לעולם שמרן הרבה יותר מהאליטה שלו, כי הוא משלם את המחיר!

כדאי לה לאליטה הישראלית - השוגה באשליות על 'מזרח תיכון חדש', ועל מדינה פלסטינית בצד 'מדינת כל אזרחיה' - לזכור כי העם הוא לעולם שמרן מהאליטה שלו, בגלל העובדה הפשוטה כי הוא תמיד זה ששילם, משלם וישלם את מלוא מחירו של הימור מדיניות כושל.

לכן, כשזה מגיע לרגע של הישרדות, לנקודה שבה העם מבין שהאליטה מושכת אותו לתהום, הוא מנער אותה מעליו. 
לדעתי, אנחנו קרובים מאוד לרגע הזה!

כרזה שמינית: מה הקשר בין היעדר נאיביות פוליטית לאכפתיות?

איזה כיף למסגר את העולם לטובים ורעים... לשמאל אכפת מהחטופים הרבה יותר מהימין. לא מאמינים? תשאלו את הד"ר מגי אוצרי...

רגע, זה אומר שגם למשפחות של חטופים מהשמאל אכפת מיקיריהן שנחטפו יותר ממשפחות של חטופים מהימין? וחוץ מזה, מה הקשר בין היעדר נאיביות פוליטית לאכפתיות?

כרזה תשיעית: חלום נורא שחלמתי

ב- 2010, הורו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אהוד ברק, "לדרוך את הצבא" להפצצת הכור באיראן, וראש המוסד דאז, מאיר דגן, ראש המוסד יובל דיסקין והרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי סברו כי השניים מנסים "לגנוב מלחמה" וסיכלו את התקיפה בעזרת הממשל האמריקני.

ואז, כדי למנוע מנתניהו לחרחר מלחמה בעידן של שלום, חברו בכירי מערכת הביטחון והממשל האמריקני יחד ליצור מצב שבו לא יוכל נתניהו להבעיר את המזרח התיכון. איך?

• על ידי ניוון חיל היבשה, שבלעדיו אין תקיפה, ושיעבוד תקציב הביטחון לחיל האוויר.
• על ידי העברת כל ייצור התחמושת - מכדורי הרובה, ועד כיפת ברזל - לארצות הברית (תוך ביטול קווי יצור ואבדן ידע רב ואנשים מקצועיים), כדי למנוע תקיפה ישראלית ללא רכבת אווירית אמריקנית.
• על ידי עיקור המערך הלוגיסטי וניוון הימ"חים דרך פיטורי אנשי הקבע שדאגו לתחזוקם.
• על ידי אי הכנה מופגן של העורף למלחמה, למרות כל האזהרות.
• על ידי סיכול תוכניתו של שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, להקמת חיל טילים התקפי מחוץ לחיל האוויר.

מזל שזה לא קרה באמת... מזל שזה היה רק חלום...

כרזה עשירית: המציאות האלטרנטיבית של רונן בר

ראש השב''כ בדיון על הגבלת כניסת מוסלמים להר הבית: ''הגבלות על ערביי ישראל ייצרו תודעה של מלחמת דת ועלולות להתסיס אותם''... 

הלו, תתעוררו! נטושה פה מלחמת דת כבר יותר ממאה שנה. החיילים יודעים, העם יודע, הפוליטיקאים יודעים... ורק מערכת הביטחון (אלה מההמלצות פה אחד...) אינה יודעת?

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: זה לא סכסוך נדל"ן על טריטוריה. זו מלחמת דת טמבל!

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.