ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות". זהו מאמר דעה פרי עטו.
* * *
נכונה הטענה שאסון שבעה באוקטובר 2023 הוא תוצאה ישירה של מחדל כלל המערכות הממשלתיות, הפקרה שמחירה כבד בדמם של מאות חללים, של חטופים, ובעקירתם של מאות אלפי תושבים מביתם והפיכתם לפליטים בארצם.
מכאן, נשמעת הזעקה בכיכרות "המדינה הפקירה – שהמדינה תשלם". אולם לצד כל הצער הכבד והכאב, לא די לדון בסבל האישי והמשפחתי ברמה האינדיבידואלית, אלא גם בשאלת המחיר הנתבע ברמה הלאומית.
יש להדגיש, שהמחירים הנתבעים מ"המדינה" באים מבשרם של אזרחי המדינה, מעתידם, מרכושם, ומחיי בניהם ובנותיהם הלוחמים. קשה לדרוש מהאזרחים כפרטים לערוך את שיקול הדעת של המחיר הבלתי נמנע. זו אחריותה של המנהיגות השליטה באשר היא.
כשל במשא ומתן
בימים האחרונים התפרסמו פרטי המשא ומתן לעסקה המתרקמת בחסות בין-לאומית, ולפיהם ישראל הביעה את הסכמתה לתנאים הכוללים הפסקת הלחימה לפחות לחודשיים-שלושה, הכפלת הסיוע ההומניטרי, ושחרור אלפי מחבלים אסירים ביטחוניים, תמורת שחרור חטופים בקצב מוערך של "אדם אחד ליום הפוגה בלחימה". ייתכן שיש בעסקה זו תקווה לדרישה המובנת לשחרר חלק מהחטופים "עכשיו", אולם היא כשל במשא ומתן וטומנת בחובה מחיר אסוני ברמה הלאומית [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: עלייתה ונפילתה של המילה 'עכשיו', לחצו כאן].
הפסקת הלחימה לכמה חודשים, המלווה בהזרמת סיוע הומניטרי בהיקף גדול, מהווה זריקת חמצן ועידוד לחמאס לחדש את יכולותיו להילחם. נוסף על כך, הצטרפותם של אלפי לוחמי טרור שהובאו למאסר בעמל רב, וישוחררו לשוב לעזה ולגדה, תביא לתוצאה הבלתי נמנעת של מאות חללים ואלפי פצועים נוספים מקרב חיילינו, אם בכלל תוכל ישראל לחדש את הלחימה לכשתסתיים ההפוגה. חמאס יֵצא מהמנהרות (שרובן פעילות עדיין), ישתלט על משאיות הסיוע ההומניטרי וכך יתקבל בברכה על ידי תושבי הרצועה שימשיכו לשמור לו אמונים. בסופו של דבר ישראל תצא מוכה וחבולה עוד יותר, בעוד שכנותיה, המתונות שבהן, צופות בה בדאגה ורואות כיצד המעצמה הצבאית החזקה ביותר במזרח התיכון נכנעת בפני ארגון טרור.
אלה המצדדים בהפסקת הלחימה טוענים שלאחר שובם של אחרוני החטופים, ישראל תוכל לחדש את הלחימה ולבוא חשבון עם חמאס. הם נסמכים על כך שנוכל להתגבר על הנטייה של שאר העולם להפסיק את הלחימה בעזה מפני החשש להידרדרות הביטחון העולמי, ובמיוחד מהאינטרס של ארה"ב להיערך לשנת הבחירות, שבלעדי תמיכתה אין ישראל יכולה ליזום אף מהלך צבאי באזור. ניסיון העבר מלמד שזה לא יקרה, וישראל תחזור להקיז את דמה בסבבי לחימה נוספים בארגוני הטרור כפי שהיה בעשור האחרון, וגם תתקשה מאוד להשיב את המפונים לחיים בטוחים בחבלי הארץ בצפון ובדרום.
אי-אפשר להתעלם מהמחיר
נכון לרגע כתיבת מילים אלה, חמאס יסכים לעסקת שחרור החטופים בתנאי שתהיה הפסקה מוחלטת של "תוקפנות הכיבוש הישראלי והטיהור האתני של האומה הפלסטינית", שתלווה בגיבוי בין-לאומי. אומנם תנאי זה לא מקובל עדיין על ממשלת ישראל, אך יש לומר בבירור: האופן שבו היא מנהלת את המשא ומתן הוא מהגרועים בתולדותיה. ניהול המשא ומתן הוא תוצאה של סדרת טעויות בסיסיות, החל מאי-הגדרת ארגון הטרור כמדינת אויב – שעליה חלים כללי מלחמה המתאימים יותר למלחמה הנוכחית, המשך בהענקת סיוע הומניטרי ואפילו הכפלתו באופן חד-צדדי ללא כל תמורה תואמת של שחרור חטופים, היעדר תגובה (בין-לאומית) להפרת ההסכם להעברת התרופות לחטופים, וכלה בהיתר לחמאס להשתלט על מנגנון חלוקת האספקה לתושבי הרצועה – כל אלה יאריכו את המלחמה ואת עלותה בחיי הלוחמים. לצד אלה, בל נשכח את ריקודי השמחה והפרחת התוכניות הפרלמנטריות בישראל לקראת "חזרה להתיישבות ברצועה", הגורמים לחרדה של ממש בקרב המדינות המעטות שעדיין תומכות בישראל.
ישראל אומנם יכולה להתגאות, ובצדק, בהפגנת המחויבות ובמוכנות לעשות הכול למען הצלת חיי אזרחיה בארץ ובחו"ל, אך אי-אפשר להתעלם מהמחיר הכבד שמשלמים וישלמו טובי בניה ובנותיה הלוחמים במסירות נפש מעוררת השראה. כלאום, איננו יכולים להרשות לעצמנו לשחוק את האשראי הזה ולהבטיח שלא יהיה קורבנם לשווא. העצמת הלחימה עכשיו להכרעת חמאס, עשויה לקצר את המלחמה ולהפחית מתוצאותיה הקשות, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק.
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: עלייתה ונפילתה של המילה 'עכשיו'.
מספיק משחקים. מספיק הצעות לסיכון המדינה תמורת חטופים. חלופה רציונלית : סיפוח זמני של צפון הרצועה כעירבון. אם כולם משתחררים בבת אחת, צפון הרצועה מוחזר לרצועה בבת אחת (פרט לאזור חיץ). אם הם משתחררים בפעימות, כל צפון הרצועה מוחזק עד להחזרת החטוף האחרון. איסור סחר בשבויים תמורת חטופים. אין הפסקות אש וכו'. נראה לי שאין בכך הפרה של החוק הבינלאומי.