תקציר: לאחרונה נעשה שימוש בכינוי 'יהודי חצר' ("court Jews"), ככינוי גנאי לישראלים - המשרתים לכאורה את האינטרס האמריקני על פני זה הישראלי - כמו גם לתיאור פקידי ממשל יהודים בארצות הברית ובאירופה, שנתפסים כמי שמובילים בשם מדינותיהם אג'נדות לעומתיות הסותרות את האינטרסים הישראלים. במאמר זה ננסה להבין מי היו אותם 'יהודי חצר', והאם יש בסיס להשוואה כגון זו.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה.

שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בעת האחרונה חזר לחיינו המושג 'יהודי חצר' ("court Jews"), ככינוי גנאי לישראלים וליהודים הקשורים לממשל האמריקני, כמו עמוס הוכשטיין ואנטוני בלינקן, הממלאים תפקיד בכיר בממשל ביידן - ונתפסים כמי שמובילים בשם מדינותיהם אג'נדות לעומתיות הסותרות את האינטרסים הישראלים - ולמה שכונה, 'יהודי הווק' המסייעים בידם:

מיהם בעצם אותם 'יהודי חצר'? האם יש בסיס להשוואה כגון זו?

יהודי הנעורות - הווק מצדיקים את טבח ה- 7 באוקטובר 2023

המושג: 'יהודי הווק', נטבע ע"י ד"ר גדי טאוב, לתיאור היהודים בני תרבות הווק, שמצאו את עצמם ב- 7 באוקטובר 2024 בסיטואציה, המצדיקה את אויבי עמם, דווקא הפשע הגדול הביותר נגד העם היהודי מאז השואה [על הווק ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'מכת הנעורות – WOKE – הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל']:

כך למשל, ב- 6 במרץ 2024, קבעה הפילוסופית האמריקאית-יהודייה ופמיניסטית, ג'ודית באטלר - שספריה היוו בסיס לתיאוריה קווירית וחקר המגדר - שאירועי ה-7 באוקטובר אינם מתקפת טרור: "זו הייתה התקוממות שהגיעה נגד שיעבוד"....

'יהודי ווק' אחר, זוכה האוסקר היהודי הבמאי ג'ונתן גלייזר, קבע ב- 11 במרץ 2024, שישראל הנוכחית היא בעצם המקבילה לנאצים, וכרך את טבח ה- 7 באוקטובר ותגובת ישראל במעטה אוניברסלי משותף: "כרגע אנחנו עומדים כאן כאנשים אשר מתכחשים ליהדות שלנו ולשואה, אשר נחטפה בידי הכיבוש אשר הוביל לקונפליקט שפגע בכל כך הרבה אנשים חפים מפשע. בין אם קורבנות 7 באוקטובר או המתקפה המתמשכת על עזה. כולם קורבנות של דה־הומניזציה".

מי היו בעצם 'יהודי החצר'? 'היהודי זיס' כמקרה בוחן

ב- 4 בפברואר 1738 - במקום הידוע כ"אוכף פראג" (Pragsättel) - הובל לגרדום יוזף בן יששכר זיסקינד אופנהיימר (שנודע כיוזף זיס אופנהיימר, או בכינוי הגנאי: "יוד זיס" – היהודי זיס). הוא נתלה עד צאת נשמתו מול מעל 10,000 איש מריעים, שנאספו מחוץ לשטוטגרט (ויקיפדיה: יוזף זיסקינד אופנהיימר). 

אופנהיימר היה בנקאי יהודי ויועץ כספי לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג. הוא העשיר בכישרון רב את קופת המדינה, ודאג היטב גם לעצמו. מטבע הדברים, דמותו ריכזה את כל הטינה שחשו נתיניו של קרל אלכסנדר, וכשזה מת במפתיע, ב-12 במרץ 1737, התפרץ כל הכעס העצור, ואופנהיימר נעצר בו-ביום, נשפט והועלה לגרדום (ויקיפדיה: יוזף זיסקינד אופנהיימר).

דמותו הייתה ההשראה לרומן של ליון פויכטוונגר, "היהודי זיס" משנת 1925, בעקבותיו הופק בבריטניה ב-1934 סרט פרו-יהודי בעל אותו שם, בו השתמשו גם הנאצים כמודל לסרט התעמולה האנטישמי משנת 1940 באותו שם (ויקיפדיה: יוזף זיסקינד אופנהיימר).

אופנהיימר לא היה לבד. הוא ייצג קבוצה של יהודים שנקראו 'יהודי חצר'

יוזף אופנהיימר לא לבד. על יהודי החצר המפורסמים ניתן למנות אישים כאישים כגון: דניאל איציג, שמואל אופנהיימר, שמשון ורטהיימר, מנדל רוזנבאום ועוד (ויקיפדיה: יהודי החצר). 

תופעת יהודי החצר התהוותה במהלך המאות ה-16 וה-17. אחרי מלחמת 30 השנים התחילו גם הישויות הפוליטיות השונות בגרמניה לעבור לצורת שלטון ריכוזית–אבסולוטית. לשם כך נזקקו השליטים הגרמנים לפקידים שיהיו נאמנים להם ולא למעמדות הקיימים. הם מצאו ביהודים בני ברית שיהיו מוכנים לעשות כרצונם, כי ליהודים לא הייתה נאמנות למערכת הפיאודלית הקיימת שלא קלטה אותם לתוכה, וכן היו בעלי השכלה (לפחות ידיעת קרוא וכתוב), בעלי ניסיון מסחרי-כלכלי ובעלי קשרים עם קהילות אחרות, קשרים שעזרו להם לספק לנסיכים את צורכיהם הצבאיים. הם מינפו את החוש הפיננסי והרשתות הבינלאומיות שלהם כדי לשרת את האינטרסים הכלכליים של אדוניהם, תוך שהם מתמודדים עם אפליה וחסמים חברתיים בשל זהותם היהודית (ויקיפדיה: יהודי החצר).

'יהודי החצר' תפקדו בתפקידים פיננסיים שונים, ובמלחמות שבמאות ה-17 וה-18 כאפסנאים וסיפקו צורכי מזון ומלאי צבאי, לבוש ואריגים, טבק ויי"ש לצבאותיהם ולחצרותיהם של שליטי אוסטריה, פרוסיה ושל מדינות גרמניה השונות. יהודי החצר היו משרתיהם הנאמנים של המושלים במאבקם נגד מתנגדיהם הפנימיים והחיצוניים. ב'ערבו של יום', שילמה את המחיר בדרך כלל הקהילה היהודית (ויקיפדיה: יהודי החצר).

האם יהודים, המהדהדים אינטרס זר, הם אכן 'יהודי חצר'?

התשובה כמובן חייבת להיות מסוייגת מראש, מעצם העובדה שהכינוי 'יהודי חצר' היא אנלוגיה היסטורית פשטנית, המשמשת היום ככינוי גנאי, המשווה יהודים בעלי מעמד בכיר בני זמננו לאותם 'יהודי חצר', שכשמילאו בהכנעה את רצון השליטים, תוך שהם מרגיזים את העם ואת האצולה, קוממו על אחיהם היהודים את שכניהם, שבאו חשבון לבסוף עם הקהילה היהודית כולה ובכך פעלו נגד האינטרסים של קהילותיהם.

הדימוי 'יהודי חצר' לקוח כמובן ממציאות מדינית וחברתית שונה לחלוטין: תפקידם ההיסטורי של 'יהודי החצר' עוצב על ידי המבנים הפיאודליים והדינמיקה הכוחנית של אירופה הקדם-מודרנית. לעומת זאת, פקידי ממשל יהודים בני זמננו אינם חלק מהקהילה היהודית ישראלית, אפילו אם הם ישראלים יורדים! הם פועלים כאזרחים שווי זכויות, נושאי משרה ציבורית במסגרת של דיפלומטיה מודרנית ויחסים בינלאומיים, כאשר הנאמנות היא בעיקר למדינת הלאום ולא לשליטים בודדים. פעולותיהם מונחות על ידי פרוטוקולים דיפלומטיים, אינטרסים לאומיים ובריתות אסטרטגיות, במקום יחסים אישיים עם מלכים או אצילים.

פקידי ממשל יהודים בארצות הברית ובאירופה מייצגים מגוון רחב של רקעים, אמונות והשתייכות פוליטית. בעוד שחלקם עשויים ליישר קו הדוק עם המדיניות הישראלית ולעודד אינטרסים ישראלים, אחרים עשויים להחזיק בדעות שונות ולהעדיף את האינטרסים של מדינותיהם או אזורי הבחירה שלהם. ציור של כל הפקידים היהודים בחו"ל באותה מכחול כמו "יהודי חצר" מפשט יתר על המידה את המורכבות של הזהות היהודית והנאמנות הפוליטית.

פקידי ממשל יהודים בחו"ל פועלים בהקשר של הנופים הפוליטיים וסדר העדיפויות הפוליטי של מדינותיהם, העשויים לסטות מאלה של ישראל. למרות שהם עשויים לחלוק קשרים תרבותיים או דתיים עם ישראל, החלטותיהם מעוצבות על ידי גורמים רבים, כולל פוליטיקה פנימית, שיקולים גיאופוליטיים ויחסים דיפלומטיים. מי שמתייג אותם כ'יהודי חצר', מניח, שכנושאי משרה, לא רק שנאמנותם כפולה: למדינתם ולעמם, אלא שאסור להם לפעול בניגוד לאינטרסים של ישראל. טיעון כזה מסוכן מאוד, כיוון שהוא עלול להעמידם במדינותיהם במצב שבו נאמנותם למדינתם תמיד תעמוד בסימן שאלה.

ואולי הבעיה היא בנו... בנטייתנו לראות כל יהודי וישראלי לשעבר כשגרירים של ישראל בתפוצות. כשמדינת ישראל - על בעיותיה הקיומיות - מתקרבת לשנת ה- 100, אולי הגיעה העת שנשתחרר מציפיות השווא שלנו ונכיר בכאב בעובדה, ששלימות הניגודים של היותנו עם חופשי היא, שגם בני עמנו יכולים להסתייג מאיתנו ואף להפוך לאויבינו!

ובכל זאת, לגבי הכינוי 'יהודי חצר'? הכל בעיני המתבונן...

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'מכת הנעורות – WOKE – הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• ירון אביטוב (2020), עלייתו ונפילתו המהירה של יהודי החצר של גרמניה, מקור ראשון, 19/7/20.
• ויקיפדיה: יוזף זיסקינד אופנהיימר.
• ויקיפדיה: יהודי החצר.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות – WOKE – הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.