תקציר: ההצבר העצום של אירועי התקיפה של יעדים מערביים, על ידי מוסלמים קנאים, המשבחים את המוות מקדשים קורבנות אדם, ומצהירים בריש גלי, שבאו לרשת את התרבות המערבית המנוונת, היה צריך לשמש 'קריאת ההשכמה' לשמאל הפרוגרסיבי, אבל מסתבר שגם הם, כמונו, לכודים בקונספציה שקשה להינתק ממנה, שמונעת מהם להתעמת עם הליבה האנטי-ליברלית של האסלאם הקיצוני.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רעיון 'הפרא האציל' בשמאל הפרוגרסיבי המערבי ובתרבות ה- WOKE, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן]

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

*  *  *

ההצבר העצום של אירועי התקיפה של יעדים מערביים, על ידי מוסלמים קנאים, המשבחים את המוות מקדשים קורבנות אדם, ומצהירים בריש גלי, שבאו לרשת את התרבות המערבית המנוונת, היה צריך לשמש 'קריאת ההשכמה' לשמאל הפרוגרסיבי. הרשימה ארוכה, ודי אם נזכיר את מרכז הסחר העולמי בניו יורק; את טבח ה-7 באוקטובר בעוטף; את הטבח ליד מוסקבה בשבת האחרונה...

אבל מסתבר שלא רק אנחנו שקענו לתוך קונספציה ומתקשים להיחלץ ממנה...

גם מטורללי ה- WOKE הפרוגרסיביים, כמונו, לכודים בקונספציה, שמונעת מהם להתעמת עם הליבה האנטי-ליברלית של האסלאם הקיצוני: סדר העדיפות של ה- WOKE, מציב את המוסלמים בראש סדר האוכלוסיות המועדפות, כך שהכרה במהות האסלאם תשמיט את הבסיס מתחת לתיאוריית ה- WOKE כולה!  

• מיעוטים גזעיים ואתניים ('הפראים האצילים', ראו בהמשך);
• להט"בים - LGBTQ+;
• נשים ומיעוטים מגדריים;
• אנשים עם מוגבלויות;
• אנשים מוחלשים מבחינה סוציו-אקונומית;
• מיעוטים דתיים;
• מהגרים ופליטים אחרים.

[להרחבה על ה'נעורות' – WOKE – הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, לחצו כאן]:

צריך להיות עיוור, או בור או שניהם יחד, כדי לא להבין שהנוצרים באירופה הם הבאים בתור אחרי היהודים

שהרי, בתפיסת האסלאם העולם מחולק לשתי אומות בלבד: דר אל אסלאם: שטח שנמצא תחת שליטת האסלאם, וכל היתר, המכונה דר אל חארב (בית המלחמה). חובתם העליונה של המוסלמים היא להילחם ב'דר אל חרב', על מנת להרחיב את 'דר אל אסלאם'. זה יסוד הג'יהאד. זה ייעודו. זו מלחמת קודש: דרך האל. "סביר אללה". אסורה שם הפסקת המלחמה. זו מלחמת נצח.

הנה לדוגמה הנה אחד מהמהגרים שמבעירים את רחובות גרמניה, לכתב אחת מרשתות הטלוויזיה: "אנחנו מחויבים לכבוש את גרמניה. בהחלט!"...

מילא אם היו המוסלמים מסתירים זאת. אבל, הם מכריזים על כך בראש חוצות. רק שהשמאל הפרוגרסיבי התעלם או נרמל את הקנאות האסלאמית. הוא מתעלם, לא רק מרצח יהודים, אלא גם מרצח נוצרים, ובעיקר מרצח אוכלוסיות שחשובות לו במיוחד, כמו הלהט"בים, שנרצחים ומוצאים להורג במדינות האסלאם, אין פוצה פה ומצפצף.

בניסיונו להדחיק את העובדה שהוא הבא בתור, הוא מכשיר את ההרג ביהודים, בדרך של איחוד האנטישמיות המערבית הישנה וה'טובה', עם האנטישמיות המושרשת באסלאם, הגרועה אף יותר ממנה (ע"פ המקורות התיאולוגיים של האסלאם: הקוראן, החדית' והסירא, היהודים הם רוצחי מוחמד והאויב הדמוני של האסלאם).

האידיליה הזו של הפרוגרסיביים עם האסלאם, משקפת את חוסר הקוהרנטיות הבסיסית של השמאלנות בהשראה מרקסיסטית

מלכתחילה, המרקסיזם הציג את עצמו כתוצר של מדע ותבונה, שהשבטיות והדת נחשבו על ידו לאמונות טפלות, חסרות רלוונטיות. הוא ראה בקפיטליזם התעשייתי מהלך הכרחי, בצעד הבלתי פוסק לעבר האוטופיה הקומוניסטית. מרקס עצמו הביע בבירור את הבוז שלו לתרבויות שעדיין נאחזות באמונות ולמנהגים ישנים. בהתייחסו למלחמת ארה"ב-מקסיקו ב-1846, אמר מרקס כי ארה"ב חטפה את קליפורניה, "מהמקסיקנים העצלים, שלא ידעו מה לעשות איתה". עמים נחשלים, שלא מילאו את התפקיד שיועד להם בחוברת הקומוניסטית זכו רק לבוז.

אולם במאה ה-20, הפרולטריון המערבי התרחק מחוקיו ההיסטוריים של מרקס ובקושי עסק במהפכה הקומוניסטית. הם העדיפו לנצל את העושר הגדל שיצר הקפיטליזם בשוק החופשי ולהצטרף לבורגנות השנואה. את הדיסוננס הקוגניטיבי שנוצר בקרבם, פתרו בדרך של הסטת מבטם את 'מדוכאי העולם השלישי': הם ראו בתנועות האנטי-קולוניאליות - אותם קורבנות מדוכאים של הקולוניזציה האירופית - את הגורם, שלאחר מלחמות העצמאות שלו, יקדם את המהפכה העולמית הנכספת, שבה בגדו העובדים המערביים:

"ילידי המדינות לא מפותחות, התאחדו!", קרא ז'אן פול סארטר, והחליף את הסיסמה הישנה "עובדי כל העולם התאחדו". 

כך נולד ה"עולמיות השלישית", תחייתו המודרנית של המיתוס אודות רעיון 'הפרא האציל' (Noble savage)

האידיאולוגיה הזו תורגמה לדוקטרינה פוליטית, שמאלנית בדרך כלל, המייחסת להתערבות המזיקה של הקפיטליזם המערבי הזר, את האחריות לעוני ולנחשלות בעולם השלישי. 

בעבר, העמים הללו נחשבו לפרימיטיביים שהיו זקוקים לחינוך מחדש, כיום, אוכלוסייה זו, הלא-מערבית, הפכה לאידיאל העליון. המנהגים והמוסכמות האקזוטיות שלהם - כמו גם חייהם הפשוטים והאותנטיים יותר, הוצגו כתופעות הנוגדות ל"שלוותו הממוזגת" של המערב הבורגני. אותו מערב העניש וגינה, ייצר והפיץ את הצרכנות הרצחנית שלו בהמוניהם. העריצות וחוסר התפקוד התרבותי של העמים המשוחררים הללו, כמו גם ההתמדה בחוסר הסובלנות העתיקה והאלימות השבטית שלהם, זכו להתעלמות או לנורמליזציה, כי מדובר בתגובות מובנות לאור המשך הדיכוי המערבי.

במקביל, הרב תרבותיות הפכה לממוסדת בפוליטיקה ובתרבות המערבית, אידיאולוגיה המבוססת על אותה הנחה של "עולמיות שלישית": "כל מערבי נחשב אשם עד שהוכחה חפותו (אם בכלל...)", כפי שאמר המבקר החברתי הצרפתי פסקל ברוקנר: "אנו המערביים, חונכנו לשנוא את עצמנו, בטוחים שבעולם שלנו קיים רוע מהותי שיש לכפר עליו ללא רחמים... קולוניאליזם ואימפריאליזם." שנאה עצמית אופנתית זו, כמובן, לא גבתה מחיר גדול, שכן בני המערב המשיכו ליהנות מהפנאי, מהעושר ומזכויות האדם שנוצרו על ידי רעיונות מערביים, שלעתים קרובות מדי התעלמו או שנאו את אותן חברות שהשקיעו בהן אופי אידיאלי. בתפיסת עולם מוטעית ומצמצמת זו, העמים האסלאמיים התחברו יחד עם תרבויות לא-מערביות אחרות [למאמר: 'תרבות האשמה – דיסוננס קוגניטיבי אליטיסטי והשלכותיו החברתיות-כלכליות', לחצו כאן].

הסכסוך הערבי-ישראלי העניק לאידיאליזם הזה משמעות גאו-פוליטית שלא הייתה קשורה לדת

ערבים - שהמטירו על ישראל אש וגופרית - נתפסים כקורבנות הניאו-קולוניאליזם ו"הכיבוש הבלתי חוקי", שמדכא הווסל הקפיטליסטי, הקרוי מדינת ישראל. כמו הווייטקונג, החזית השחרור האלג'ירית ולוחמי הגרילה של קסטרו, הם מועלים לדרגת לוחמי החופש הנלחמים למען "הגדרה עצמית" לאומית, שכל מעשיהם כשרים למען השגת המטרה.

במערב התעלמו מהשורשים האסלאמיים של שנאה נקמנית, אפילו כשמנהיג אש"ף יאסר ערפאת פרסם את הקריאה הקוראנית המסורתית: "ג'יהאד, ג'יהאד, ג'יהאד", מ ה"נהר ועד הים". כלומר מלחמת טיהור אתני, של הישראלים, מירדן ועד לים התיכון כפי שזועקים המפגינים האנטישמים - המוסלמים והלא מוסלמים - ברחובות אירופה וצפון אמריקה. מעורבותה של אמריקה ב'מלחמה הקרה' וגם לאחריה במדינות מוסלמיות אחרות, אישרה לכאורה את הנרטיב הזה, והפכה את העם המוסלמי לעוד קורבן של העולם השלישי ושל הרוע המערבי, ובכך, למושא להערצה ואידיאליזציה מצד השמאלנות והפרוגרסיביות.

הממדים הלא-ליברליים, האנטי-מודרניים והבלתי סובלניים של חוקי השריעה נדחו או נורמלו. עצם האזכור של המציאות האסלאמיסטית הפך לסימן לקנאות מערבית נגד "האחר" המדוכא, כפי שטען פרופ' אדוארד סעיד (2003-1935; ראו תמונה למטה), האיש שיותר מכל הוגה דעות אחר, השפיע על לימודי מדע המדינה והמזרח התיכון באוניברסיטאות המערביות. סעיד היה חוקר ומבקר ספרות פלסטיני, פרופסור לאנגלית ולספרות השוואתית באוניברסיטת קולומביה ופעיל בתנועה הלאומית הפלסטינית. הוא נחשב לאחד מאבות הפוסט-קולוניאליזם, שיצר את המושג "אוריינטליזם" בהקשרו המודרני. באמצעותו, הוא ביקר את גישת המערב כלפי המזרח, ובמיוחד כלפי מדינות ערב, וטען כי מקורה בשאיפות האימפריאליסטיות של ארצות המערב ובגישה אתנוצנטרית ואף גזענית. סעיד נודע גם כאחד האידאולוגים הבולטים של הפלסטינים, חבר במועצה הלאומית הפלסטינית, וכמבקר חריף של מדינת ישראל.

השפעתו של סעיד על המערב התבררה מיד לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. דוקטרינות אסלאמיות מסורתיות בנוגע לג'יהאד נגד כופרים הוזלו. מדיניות החוץ האמריקאית, במיוחד תמיכתה בישראל, הפכה לרציונליזציה מועדפת. עוני, היעדר הזדמנויות כלכליות, ואפילו גישה מוגבלת לנשים, צוינו גם כדי להסביר מעשי טבח, אלימות וקנאות. כמה פילוסופים וסופרים צרפתים אמיצים, מהשמאל, כמו מישל אונפריי, אלן פינקלקראוט וברנרד אנרי לוי (או פחות אמיצים, כמו מישל וולבק), הדגישו את הסתירות בין האידיאולוגיה של שחרור השמאל לבין עקרונות הכניעה של האסלאם המסורתי.

אבל הרוב, ליברלים ושמאלנים, דבקו בנרטיב הישן של העולם השלישי, לפיו הקורבנות המדוכאים של פשעים היסטוריים מערביים מתפרצים באופן טבעי ובאופן סביר בתוקפנות. שנאת נשים, שנאת הומוסקסואלים, קנאות דתית וחוסר סובלנות כלפי כופרים כולם נשכחו או הוסברו.

תיוג האסלאם כדת שלום

בהשפעת כל אלה, התגייס העולם המערבי הפרוגרסיבי, למנוע את החיבור שבין האסלאם הקיצוני לטרור, בבחינת: "אין שום קשר בין הטרור לאסלאם", וצונזרה כל התייחסות בין דאעש לאסלאם.

כך מצונזרים פסוקי קוראן וקטעי חדית', המצדיקים אלימות וחוסר סובלנות, הנחשבים לפשעי שנאה. פוליטיקאים, סוכנויות ביטחון וצבאות נמנעים מלהתייחס לג'יהאד ולאסלאם האלים בהצהרות הפומביות ובחומרי ההדרכה שלהם. ההתקפות שבוצעו על ידי מוסלמים נגד מערביים מתוארות במעורפל כ"טרור" או כ"פשעי שנאה".

כתוצאה מכך, האסלאם, אחד ה "אופיאטים" של מרקס, שבעבר זכה לבוז כשקרי, זוכה כעט להגנה מפני ביקורת והערצה כ"דת השלום" על ידי שמאלנים, פרוגרסיביים, אנטישמים. אלה שמוחים נגד הביטוי היהודי והנוצרי הקל ביותר בשם 'ההפרדה בין דת למדינה", הפכו למגיני דת האסלאם.

הסתירות לא נעצרות שם:

• התעלמות מהתעללות בנשים בעולם המוסלמי: פמיניסטיות מערביות - שאובססיביות לכינויים זכריים, שמגנות את מה שמכונה "פערי שכר" ותקיפות מיניות מוגזמות בקמפוסים אליטיסטיים - מתעלמות מסבלן של מיליוני נשים מוסלמיות, מהמומים המוטלים באיברי המין שלהן, מרציחות 'על כבוד המשפחה', מנישואים בכפייה, מהשכלה לקויה וצמיחה מעוכבת, ללא כל הזדמנות כלכלית ועוד [למאמר: 'פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי', לחצו כאן].
• התעלמות מהתעללות בנוצרים בעולם המוסלמי: אנו שומעים קריאות מחאה כאשר משוגעים מאיימים לשרוף קוראנים או להשחית מסגדים בכתובות גרפיטי, בזמן שנוצרים נהרגים, מעונים, משועבדים ונמחקים באופן שיטתי מהארצות, שאבותיהם ישבו בהן במשך יותר משבע מאות שנה לפני קיומו של האסלאם.
• התעלמות מהתעללות בלהט"בים בעולם המוסלמי: העלבון הקל ביותר כלפי להט"בים מעורר גינויים רועמים של הומופוביה, בזמן שבעולם המוסלמי הומוסקסואלים מוצאים להורג בהתאם לחוק השריעה.

המסקנה: לא ניתן להילחם במשהו באפקטיביות, אם לא ניתן לנקוב בשמו ולדבר עליו!

העלמת והדחקת מעשי האסלאם הקיצוני, וכוונותיו לגבי העולם המערבי, תוך כדי דחיית עקרונותיו העמוקים ביותר של השמאל, משתקים את יכולתנו לעסוק ולהשמיד את הג'יהאדיזם ואת השלכותיו, ולהציל את העולם המערבי מכיליון. לשבחם של הג'יאדיסטים ניתן לומר, שהם אינם מסתירים דבר. המסר הזה הולך ומתעצם עמאז שנות ה-20 של המאה הקודמת, אז נוצרו האחים המוסלמים כדי לקרוא למאמינים להתרחק מהמודרנה ולחזור לטוהר המאות הראשונות של האסלאם.

חוסר הרצון הזה לקשר בין טרור לאסלאם גורם לשיתוק, בתקופה הקריטית ביותר לעולם המערבי. שהרי, לא ניתן להילחם במשהו באפקטיביות, אם לא ניתן לנקוב בשמו ולדבר עליו! אם המערב ימשיך להתייחס לג'יהאדיסטים כ"רשעים" וכ"קיצוניים" הנצרכים על ידי "שנאה" לא רציונלית, גורלו נחרץ, ותודה על כך, לפשיטת הרגל המוסרית והאינטלקטואלית של השמאל הפרוגרסיבי המוטעה מיסודו, והמוליך שולל תמימים רבים כל כך, שהופכים 'אידיוטים שימושיים' בידי טורפיהם!

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רעיון 'הפרא האציל' בשמאל הפרוגרסיבי המערבי ובתרבות ה- WOKE, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: 'מכת הנעורות – WOKE – הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל'.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.
• אוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: 'תרבות האשמה – דיסוננס קוגניטיבי אליטיסטי והשלכותיו החברתיות-כלכליות'.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף המאמרים על רעיון 'הפרא האציל' בשמאל הפרוגרסיבי המערבי ובתרבות ה- WOKE.
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו.
• אוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
• מאמר: 'פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות – WOKE – הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), דיסוננס קוגניטיבי, ייצור ידע, 7/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2024), תרבות האשמה – דיסוננס קוגניטיבי אליטיסטי והשלכותיו החברתיות-כלכליות, ייצור ידע, 19/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על רעיון 'הפרא האציל' בשמאל הפרוגרסיבי המערבי ובתרבות ה- WOKE, ייצור ידע, 31/3/24.
• פנחס יחזקאלי (2018), 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האסלאם על אירופה, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי, ייצור ידע, 11/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים, ייצור ידע, 9/3/19.