תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 16 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה... עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 16 על הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכול ע"פ עיניכם - - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה...
עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן, ואתם מוזמנים לתרום עוד...
[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה, בראש המאמר של Judeoespañol: ישמרנו האל מ'גאונים'...
אבא שלי תמיד אמר לי, שאם מספרים על מישהו שהוא גאון, מומלץ להתרחק ממנו ולתפוס מחסה... ויש לי הרגשה קשה, שעלילות אהוד ברק רק החלו...
* * *
כרזה שנייה: בגידת האינטלקטואלים - למה דווקא הם? כי הם חשופים יותר מאחרים למניפולציות
היה זה הגורו הגדול של תורת התעמולה במדינות הדמוקרטיות, הצרפתי, ז'ק אלול (1912 – 1994) שלימד אותנו כבר מזמן, כי בניגוד לדעה המקובלת, האנשים המשכילים ביותר הם גם הרגישים ביותר למניפולציות. על כן, אינטלקטואלים הם אפוא היעד הראשון לתעמולה, והם הראשונים ליפול בפח... (אקריש, 2023).
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – אז והיום.
כרזה שלישית של יותם זמרי: למה יאיר לפיד רוצה בחירות עכשיו?
בתחילת מרץ 2024, עקף אביגדור ליברמן בסקרים את יאיר לפיד ומפלגת יש עתיד.
האם לפיד רוצה בחירות עכשיו, כי הוא מבין לאן עוד הוא עלול להגיע? כי הוא חושש להימחק? (הפטריוטים, 4/3/24).
כרזה רביעית: בגידת האינטלקטואלים - "'ביחד ננצח' איננו סלוגן מכיל"...
פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה ושרת החינוך לשעבר: "עכשיו, כשכולם כתבו 'ננצח ביחד', הבנו שעבור החברים שלנו בקולג' זה לא סלוגן מכיל, אז שינינו את זה לאחר, שאומר: 'נצא מזה ביחד'"...
בהמשך לקו המחשבה הזה, אולי נכון לבטל את יום הזיכרון... למה לפגוע ברגשות? האם תמיר למדה את שפתם של "חבריה מהקולג'"? האם היא מכירה את תרבותם? האם היא מודעת לכלל הבסיסי בה, לפיו, מי שלא שומר, בראש ובראשונה, על כבודו, לא ראוי לכבוד?
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: אין במזרח התיכון כבוד למי שאינו מכבד את עצמו.
כרזה חמישית: בגידת האינטלקטואלים ו"תעשיית ההיסטוריה" של פרופ' שמואל פיינר
פרופ' שמואל פיינר, יו"ר 'החברה ההיסטורית הישראלית' מלמד אותנו על ההיסטוריה הקרובה: "אי אפשר לנתק את ה- 7 באוקטובר מהמהפכה המשפטית"...
אני רק שאלה: ומתופעת הסרבנות - שפוררה את ארגוני הביטחון וגרמה להם לעסוק בפוליטיקה במקום בביטחון - אפשר לנתק? כהיסטוריון, הפרופסור שלנו יכול היה להאזין למחבלי חמאס עצמם ולמה שהם מספרים. אבל הוא עסוק במה שמכונה "יצירת ההיסטוריה".
אסביר בסיפור: בין מפקד ההגנה, אליהו גולומב, למפקד לח"י, נתן ילין מור התגלע ויכוח על מלחמת המחתרות. כשהגיע הדיון הלוהט למקום סתום, וילין מור אמר: "ההיסטוריה תשפוט בינינו", השיב גולומב: "אני כבר יכול לומר לך מה תשפוט ההיסטוריה, כי אנחנו אלה שכותבים אותה"...
כרזה שישית של יותם זמרי: בין משיח לרפיח
יותם זמרי על רקע הדשדוש במלחמה: "אינני יודע מי יבוא קודם, משיח או רפיח"...
כרזה שביעית של הסופרת נורית זרחי: "אנשים לא יודעים שסופר לא צריך להיות אדם רציני, הוא רק צריך לדעת לכתוב!"
"פעם סופרים לקחו את עצמם נורא ברצינות, ולא הבחינו בין החיים האישיים שלהם עצמם לבין החיים הציבוריים של המדינה והחברה...
אנשים לא יודעים שסופר לא צריך להיות אדם רציני, הוא רק צריך לדעת לכתוב!"
כרזה שמינית: במקרה כזה, סוף מעשה במחשבה תחילה
כשנוכח השר קיש כי אייל ולדמן זכה בפרס ישראל (וולדמן היה שותף להובלה ולמימון של המחאה נגד ממשלת נתניהו ב-2020 ושל מחאת ההייטק נגד הרפורמה המשפטית ב-2023), נבהל ומיהר לקבוע כי הפרס יוענק השנה רק בקטגוריית "תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית". בסוף, התקפל (תסמונת ידועה מראש).
מה קורה להם שם, לשרים הבכירים, שמוציאים הון על ייעוץ אסטרטגי ופוליטי, ומקבלים חנופה והדהוד דעותיהם במקום את האמת בפנים... כדאי ללמוד מבן גוריון. השליטה בוועדות היא דרך מינוי חבריהן, ואם אין שליטה על כך, מוטב לא להתחיל מלחמה, שאין לך סיכוי לנצח בה.
וגם, 'התקרנפות' היועצים גורמת לי לחשוב שאני גובה מלקוחותיי שכר נמוך מידי. מה דעתכם?
כרזה תשיעית: התחלקנו על השכל!
בזמן שהאיראנים הכינו ומנהלים נגדנו מלחמת התשה של עשר שנים, יש מסתבר למחאה מלחמה דחופה יותר לנהל... הנה פעיל המחאה אורי יעקב:
"החברה שלנו ישתחררו מהמילואים, אחים לנשק, המחאה הגדולה, ואז אתם תראו מה הולך להיות. אנחנו אוגרים עכשיו נשק. אתה שומע?"...
כרזה עשירית: הטעות האסטרטגית הקשה של תנועת המחאה
האסטרטגיה של תנועת המחאה היום היא לחזק את הפיקוד הצה"לי ולאפשר לו לבנות נרטיב שיקהה את אחריותו, ויעצים בהתאמה, את אחריות הדרג המדיני.
זוהי אסטרטגיה מובנת (כי הרבה ממובילי המחאה הם בוגרי מערכת הביטחון) ושגויה עד היסוד, כי חיילות פשוטה של גנרלים וקצת מקצועיות, היו מונעים את הטבח ומשאירים את הקונספציה.
לכן, הגיבוי לגנרלים (בנוסך לסוגיית הסרבנות והשלכותיה) רק מעמיק את החיבור של המחאה למחדל. רק כשיתבררו עד תום ממדי האחריות הביטחונית (זה לא קורה כשאומרים "אנחנו אשמים, נעזוב אחרי המלחמה...) אפשר לעלות דרג ולומר, עתה נטפל בקונספציה ובדרג המדיני!
ה'הלבנה' של הפיקוד ושיבוט הדור הבא של 'משוכפלים', היא שמסייעת לנתניהו להלבין את עצמו. לא להיפך!
[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- אוסף המאמרים על 'קונספציה'.
Pingback: בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע | ייצור ידע