תקציר: 'בגידת האינטלקטואלים' ("La Trahison des Clercs") הוא שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה. פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארווארד שהוגדר כאחד האינטלקטואלים המשפיעים של זמננו, היטיב להגדיר את הבעיה: "הנזק נעשה, ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי. אז, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה!". זה מה שקורה, למשל, בבתי הספר ובאוניברסיטאות בעולם המערבי, וגם בישראל. במקום ללמד איך לחשוב, מלמדים מה לחשוב!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

'בגידת האינטלקטואלים' ("La Trahison des Clercs") הוא מושג שנטבע ב- 1927 על ידי הפילוסוף הצרפתי ז'יליֶן בֶּנדָה (1956-1867), ביצירתו המכוננת הנושאת שם זה: "La Trahison des Clercs" (הספר ראה אור בתרגום עברי, לאחרונה בשנת 2020. ראו תמונת כריכה למטה). מאז, הוא משמש שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה.

פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארווארד שהוגדר כאחד האינטלקטואלים המשפיעים של זמננו, היטיב להגדיר את הבעיה: "הנזק נעשה, ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי. אז, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה!". זה בדיוק מה שקורה באוניברסיטאות בעולם המערבי וגם בישראל, אפילו בתיכונים. במקום ללמד איך לחשוב, מלמדים מה לחשוב!

בדף זה אביא דוגמאות לתופעה. אתם מוזמנים להוסיף עליהם עוד.

1. בגידת האינטלקטואלים - למה דווקא הם? כי הם חשופים יותר מאחרים למניפולציות

היה זה הגורו הגדול של תורת התעמולה במדינות הדמוקרטיות, הצרפתי, ‏ז'ק אלול (1912 – 1994) שלימד אותנו כבר מזמן, כי בניגוד לדעה המקובלת, האנשים המשכילים ביותר הם גם הרגישים ביותר למניפולציות. על כן, אינטלקטואלים הם אפוא היעד הראשון לתעמולה, והם הראשונים ליפול בפח... (אקריש, 2023).

2. ההיסטוריון, פרופ' ניל פרגוסון, על בגידת האינטלקטואלים

ההיסטוריון פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארווארד הוגדר כאחד האינטלקטואלים המשפיעים של זמננו. בהרצאה באוניברסיטת אוסטין אמר כך:

אנו זוכרים את בגידת האינטלקטואלים של שנות ה- 20 של המאה הקודמת, כשרבים מהם תמכו בפשיזם. האינטלקטואלים של זמננו נוטים שמאלה. בפועל יש מעט מאוד הבדל, אם בכלל, וגם הם, כמו קודמיהם, מבצעים מעשה בגידה:

"הנזק נעשה, ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי. אז, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה!"

3. מאי 2024: אוניברסיטאות יש גם אצלנו, לא רק בארה"ב ובמערב אירופה

גם היום, אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2023, נשיא אוניברסיטת ת"א לא למד כלום ואין לו גם שכל להצטער, והוא תומך "בזכותם הבסיסית" של תומכי הנכבה. למה? הוא חושב שיקבל על כך נקודות במערב? דומה שההשכלה הגבוהה בישראל אינה זקוקה לקברנים... היא חופרת את קיברה לעצמה, במו ידיה!

4. אפריל 2024: הצורך העצוב שלנו לאמץ לליבנו את הגרוע בשונאינו...

בעת ש- 133 ישראלים עוברים התעללות קשה בעזה וגורלם אינו ידוע, הגיעו ב- 20 באפריל 2024 אנשי 'הוועד נגד עינויים' לכניסה לשדה תימן שליד באר שבע, בו כלואים מאות ממחבלי הנוח'בה - והפגינו בטענה כי המקום הינו מתקו עינויים... מדובר במתקן כלואים מחבלים שהשתתפו בטבח בנגב, בהם כאלה שתועדו מתעללים בקורבנותיהם באופן לא יתואר... (בלר, 2024).

את הערבים שבחברי הוועד אני מבין. הם מפעילים בהצלחה 'אידיוטים שימושיים'... עבור היהודים שבמפגינים אני עצוב... בסוג של נאיביות הרת אסון הם מאמצים את העקרב אל ליבם לחממו בחום גופם. שהרי, אותם הוא לא יעקוץ... הם הרי מצילים את חייו, לא?

5. אפריל 2024: ד"ר ענת מטר נפרדת מחבר

מה ההבדל בין המחבל ואליד דקה, רוצח החייל משה תמם, למחבלי הנוח'בה? בטח לא במעשיו. דקה ואחרים חטפו את תמם והתעללו בו יומיים רצופים לפני שהומת, באותה אכזריות, אותה ראינו ב- 7 באוקטובר בעוטף. ההבדל הגדול ביניהם הוא שלדקה יש חברים יהודים.

בזכות החברים הללו הוא זכה בקציבת עונשו מהנשיא לשעבר, שמעון פרס (למה??) ואם לא היה מת ונאסף אל בתולותיו באפריל 2024 מסרטן, היה משתחרר בעוד שנה, וזוכה לקבלת פנים של מלך במגזר, שהשתוקק לשובו...

אבל היו עוד כמה משתוקקים שמתאבלים עליו מרה. חבריו היהודים. ד"ר ענת מטר, מרצה באוניברסיטת ת"א, ספדה למחבל שמת בכלא בגיל 62: "היה שלום חבר יקר ואהוב. היית ותהיה מקור השראה אינסופי. הלב איתכן, סנאא ומילאד. עם אסעד וכל המשפחה. בפוסטים אחרים כינתה אותו "האינטלקטואל, החבר, אציל הנפש", וכתבה כי "העם הפלסטיני כולו איבד היום אחד מבניו המעולים ביותר".

6. אפריל 2024: השחקנית עינת ויצמן נפרדת מאותו חבר

מעריצה אחרת של המחבר - הרוצח בעינויים - ואליד דקה (ראו למעלה) היא השחקנית, עינת ויצמן, שתנחשו מה היא טוענת שלמדה מהאיש שהתווה את הכיוון לנוח'בות? אנושיות...

לראות ולהתפלץ!

7. מרץ 2024: במי תומך הסגל האקדמי?

באמצע מרץ 2024 בעקבות סערה ציבורית, השעתה האוניברסיטה העברית (למספר ימים...) את פרופ' נדירה שלהוב־קיבורקיאן, שאמרה שישראל מבצעת רצח עם ברצועה, והטילה ספק בכך שנעשו פגיעות מיניות במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. מפרופ' קיבורקיאן אין לי דרישות. היא מגדירה עצמה כארמנית-פלסטינית, וזו המוסיקה שמייצרים 'החברים היקרים' הללו בימים אלה.

הבעיה נעוצה בהנהלת האוניברסיטה העברית שמוכנה להעסיק ולהעניק קביעות למרצים בעלי דיעות כאלה, ולהפוך את התלמידים היהודים לבני ערובה בידיהם. יתרה מכך, כמו במערכת הביטחון, האנשים הללו מגיעים לעמדות כוח, 'משכפלים את עצמם, ו'כובשים' פקולטות שלמות באוניברסיטאות.

ראינו חלק מהשלכות המצב הזה, כש- 90 אנשי סגל וחוקרים מהאוניברסיטה העברית - בהנהגת פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית לשעבר - שלחו מכתב לראשי המוסד האקדמי, בו קראו להם לבטל את השעייתה מהוראה של פרופ' נאדירה שלהוב-קיבורקיאן. לדבריהם, ההחלטה להשעות את הפרופ' שהכחישה את מעשי הזוועה היא בעייתית בשלושה היבטים:

1. לפי התקנון, "אין להנהלת האוניברסיטה, ובכלל זה הנשיא והרקטור או הדיקנים, סמכות להטיל סנקציות על חברי סגל, ובכלל זה להורות על השעיה זמנית של חברת סגל".
2. "מבחינה מהותית, אנו סבורים שאין בדברים שאמרה פרופ' שלהוב-קיבורקיאן בראיון משום הסתה לאלימות, לטרור או לגזענות, ואין נשקפת מהם כל סכנה".
3. "מותר להביע הזדהות עם סבלם של אנשים חפים מפשע שהם או יקיריהם נפגעו, ישראלים, פלסטינים או אחרים ומותר לקרוא לממשלה לצמצם ככל האפשר פגיעה בחיי אדם חפים מפשע".

8. מרץ 2024: 'ביחד ננצח' איננו סלוגן מכיל"...

פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה ושרת החינוך לשעבר: "עכשיו, כשכולם כתבו 'ננצח ביחד', הבנו שעבור החברים שלנו בקולג' זה לא סלוגן מכיל, אז שינינו את זה לאחר, שאומר: 'נצא מזה ביחד'"...

בהמשך לקו המחשבה הזה, אולי נכון לבטל את יום הזיכרון... למה לפגוע ברגשות?
האם תמיר למדה את שפתם של "חבריה מהקולג'"? האם היא מכירה את תרבותם? האם היא מודעת לכלל הבסיסי בה, לפיו, מי שלא שומר, בראש ובראשונה, על כבודו, לא ראוי לכבוד?

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: אין במזרח התיכון כבוד למי שאינו מכבד את עצמו.

9. מרץ 2024: "תעשיית ההיסטוריה" של פרופ' שמואל פיינר

פרופ' שמואל פיינר, יו"ר 'החברה ההיסטורית הישראלית' מלמד אותנו על ההיסטוריה הקרובה: "אי אפשר לנתק את ה- 7 באוקטובר מהמהפכה המשפטית"...

אני רק שאלה: ומתופעת הסרבנות - שפוררה את ארגוני הביטחון וגרמה להם לעסוק בפוליטיקה במקום בביטחון - אפשר לנתק? כהיסטוריון, הפרופסור שלנו יכול היה להאזין למחבלי חמאס עצמם ולמה שהם מספרים. אבל הוא עסוק במה שמכונה "יצירת ההיסטוריה".

אסביר בסיפור: בין מפקד ההגנה, אליהו גולומב, למפקד לח"י, נתן ילין מור התגלע ויכוח על מלחמת המחתרות. כשהגיע הדיון הלוהט למקום סתום, וילין מור אמר: "ההיסטוריה תשפוט בינינו", השיב גולומב: "אני כבר יכול לומר לך מה תשפוט ההיסטוריה, כי אנחנו אלה שכותבים אותה"... 

10. פברואר 2024: למה תקף חמאס?

תראו מה סטודנט מתוסכל שלח לתקשורת: מרצה מלמד את תלמידיו בפברואר 2024, שחמאס תקף ב- 7 באוקטובר משתי סיבות: "המהפכה המשפטית" והעברת כוחות צה"ל מהדרום.

זה אוניברסיטה??? זה מה שמלמדים בה? זה מה שנבחנים עליו?

בשביל העליבות האקדמית הזו, אנחנו משלמים ושולחים את ילדינו לעשות תואר אקדמי? 
נשאר רק לצטט את ההיסטוריון, פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארוורד: "ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה. הנזק בהתאמה!

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – אז והיום.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה.
• אוסף המאמרים על שקרים.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• מאמר: ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?'.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית'.
• אוסף המאמרים על משא ומתן.
• הרחבת המושג: 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים, ייצור ידע, 12/4/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• ז'ילין בנדה (2020), בגידת האינטלקטואלים, כרמל.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2015), שקרים ושקרנים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), משא ומתן באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/4/20.
• פנחס יחזקאלי: 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים, ייצור ידע, 9/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.