תקציר: המושג 'בגידת האינטלקטואלים' מתאר התמכרות של אינטלקטואלים לרעיונות עוועים פוליטיים, והתגייסות לפרוייקט צריבת תודעת ההמונים, לטובת בעלי העוצמה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'בגידת האינטלקטואלים' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

המושג "בגידת האינטלקטואלים" נטבע ב- 1927 על ידי הפילוסוף הצרפתי ז'יליֶן בֶּנדָה (1956-1867), ביצירתו המכוננת הנושאת שם זה: "La Trahison des Clercs" (הספר ראה אור בתרגום עברי, לאחרונה בשנת 2020).

לכאורה, נתפסים האינטלקטואלים באופן מסורתי כמצפון החברה. הם שאמורים לדבוק באמת, בצדק וביופי, לפעול בשם העקרונות האוניברסליים, להעמיד לנגד עיניהם את טובת האנושות האחת, וללכת בעקבות סוקרטס, ישעיהו הנביא ושפינוזה, שלא התפשרו עם השלטון ועם ההמון (בֶּנדָה, 2020). למעשה, הם הראשונים לבגוד בקהלם, להתמכר לרעיונות עוועים פוליטיים, ולהתגייס לפרוייקט צריבת תודעת ההמונים לטובת בעלי העוצמה. כך היה במאה הקודמת בברית המועצות בגרמניה הנאצית ובאיטלה הפשיסטית. כך קורה גם עתה עם הטירלול הפרוגרסיבי, שמקריס את מדינות המערב.

ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'בגידת האינטלקטואלים' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:

אוספי מאמרים רלוונטיים נוספים:

• 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אידיוטים שימושיים.

פנחס יחזקאלי

• פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – אז והיום;
• פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון?
• פנחס יחזקאלי: 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים;
• פנחס יחזקאלי: אין במזרח התיכון כבוד למי שאינו מכבד את עצמו;
• פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – דוגמאות;

.

.

.

.

כרזה תשיעית: ההיסטוריון, פרופ' ניל פרגוסון, על בגידת האינטלקטואלים (1)

ההיסטוריון פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארווארד הוגדר כאחד האינטלקטואלים המשפיעים של זמננו. בהרצאה באוניברסיטת אוסטין אמר כך:

אנו זוכרים את בגידת האינטלקטואלים של שנות ה- 20 של המאה הקודמת, כשרבים מהם תמכו בפשיזם. האינטלקטואלים של זמננו נוטים שמאלה. בפועל יש מעט מאוד הבדל, אם בכלל, וגם הם, כמו קודמיהם, מבצעים מעשה בגידה:

"הנזק נעשה, ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי. אז, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה!"

כרזה תשיעית: בגידת האינטלקטואלים (2)

תראו מה סטודנט מתוסכל שלח לתקשורת: מרצה באחת האוניברסיטאות הנחשבות בישראל, מלמד את תלמידיו בפברואר 2024, שחמאס תקף ב- 7 באוקטובר משתי סיבות: "המהפכה המשפטית" והעברת כוחות צה"ל מהדרום.

זה אוניברסיטה??? זה מה שמלמדים בה? זה מה שנבחנים עליו?

בשביל העליבות האקדמית הזו, אנחנו משלמים ושולחים את ילדינו לעשות תואר אקדמי? 
נשאר רק לצטט את ההיסטוריון, פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארוורד: "ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה. הנזק בהתאמה!

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – אז והיום.

כרזה שנייה: בגידת האינטלקטואלים - למה דווקא הם? כי הם חשופים יותר מאחרים למניפולציות

היה זה הגורו הגדול של תורת התעמולה במדינות הדמוקרטיות, הצרפתי, ‏ז'ק אלול (1912 – 1994) שלימד אותנו כבר מזמן, כי בניגוד לדעה המקובלת, האנשים המשכילים ביותר הם גם הרגישים ביותר למניפולציות. על כן, אינטלקטואלים הם אפוא היעד הראשון לתעמולה, והם הראשונים ליפול בפח... (אקריש, 2023).

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – אז והיום.

כרזה רביעית: בגידת האינטלקטואלים - "'ביחד ננצח' איננו סלוגן מכיל"...

פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה ושרת החינוך לשעבר: "עכשיו, כשכולם כתבו 'ננצח ביחד', הבנו שעבור החברים שלנו בקולג' זה לא סלוגן מכיל, אז שינינו את זה לאחר, שאומר: 'נצא מזה ביחד'"...

בהמשך לקו המחשבה הזה, אולי נכון לבטל את יום הזיכרון... למה לפגוע ברגשות?
האם תמיר למדה את שפתם של "חבריה מהקולג'"? האם היא מכירה את תרבותם? האם היא מודעת לכלל הבסיסי בה, לפיו, מי שלא שומר, בראש ובראשונה, על כבודו, לא ראוי לכבוד?

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: אין במזרח התיכון כבוד למי שאינו מכבד את עצמו.

כרזה חמישית: בגידת האינטלקטואלים ו"תעשיית ההיסטוריה" של פרופ' שמואל פיינר

פרופ' שמואל פיינר, יו"ר 'החברה ההיסטורית הישראלית' מלמד אותנו על ההיסטוריה הקרובה: "אי אפשר לנתק את ה- 7 באוקטובר מהמהפכה המשפטית"...

אני רק שאלה: ומתופעת הסרבנות - שפוררה את ארגוני הביטחון וגרמה להם לעסוק בפוליטיקה במקום בביטחון - אפשר לנתק? כהיסטוריון, הפרופסור שלנו יכול היה להאזין למחבלי חמאס עצמם ולמה שהם מספרים. אבל הוא עסוק במה שמכונה "יצירת ההיסטוריה".

אסביר בסיפור: בין מפקד ההגנה, אליהו גולומב, למפקד לח"י, נתן ילין מור התגלע ויכוח על מלחמת המחתרות. כשהגיע הדיון הלוהט למקום סתום, וילין מור אמר: "ההיסטוריה תשפוט בינינו", השיב גולומב: "אני כבר יכול לומר לך מה תשפוט ההיסטוריה, כי אנחנו אלה שכותבים אותה"... 

כרזה עשירית: אקדמיה חולה

רקטור אוניברסיטת ת"א, פרופ' מרק שטייף בשיח "על סכנות, איומים ופגיעה באקדמיה בזמן חירום ומשבר", 16 באפריל 2024:

"יכול להיות שציפיתי שכאנשי מדע נדע לקיים שיח רציונלי, עם יותר רפלקציה עצמית, עם מוכנות להתמודד עם טיעונים של הצד השני. אני נתקלתי בקושי די ברור להכיל גיוון דעות. הופתעתי באיזושהי מידה, שוב אותי בתמימותי, באיזושהי ארוגנטיות. מעין ביטחון מופרז מידי לטעמי, בקרב הרבה אנשי סגל. מעין תחושה, שאנחנו יודעים יותר טוב מהעם, מה נכון בשבילו.

בעיקר הפתיעה אותי מידת הלחץ מהסגל האקדמי בשלבים השונים, במהלך השנה החולפת, לגייס את המוסד לייצוג עמדה פוליטית, בנושאים שנמצאים במחלוקת. ממש לחצים של חברי סגל בכירים. לחצים לגייס את המוסד במובן של להשבית אותו. למשל, לבטל בחינות כחלק ממחאה ציבורית, להתיר לחברי סגל שרוצים לצאת להפגנות, לא ללמד בזמן שהם יוצאים להפגנות, ודברים שבעיני הם לא נכונים."

כרזה שלישית: אם הממשלה לא יכולה וראשי האוניברסיטאות לא רוצים, אולי התאחדות הסטודנטים תחזיר לנו את האוניברסיטאות, שהולכות בדרכן של אחיותיהן במערב:

בתחילת יוני 2024, יצאה התאחדות הסטודנטים בקמפיין, שבמסגרתו פורסמו שלטי חוצות ש'מסמנים' מרצים שעברו את הגבול, והזדהו עם האויב בעת מלחמה. ועד ראשי האוניברסיטאות - איך לא... - פרסם תגובה חריפה: "מעודדים שיסוי ואלימות".

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.