תקציר: הדרך אל הניצחון תלויה בהיבט זה בהסתגלות מערכתית משוחררת מקיבעונות כפייתיים. לפיכך, מוקדם לחרוץ משפט על תוצאות המלחמה. בהצטברות ההישגים הצבאיים המשמעותיים שהושגו עד כאן, ניהוג אסטרטגי גמיש, בהתאמה להשתנות המגמות בשדה הקרב ובזירה המדינית, יוכל להוביל את מדינת ישראל לניצחון. 

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 5/4/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

בהלך הרוח של הציבור הישראלי, מימין ומשמאל, כל אחד ממניעיו, מובעת אכזבה עד כדי ייאוש ממצב המלחמה ותוצאותיה עד כה.

התביעה להשלמת המלחמה בהתקפה על גדודי החמאס שנותרו ברפיח והספק החשדני אם זה בכלל יצא לפועל, מבטאים מבט על המלחמה, כאילו הייתה מיזם בניית גשר שנתקע באמצע התהליך. כך התקבלה גם יציאת הכוחות מחאן-יונס בתחילת השבוע, כאילו היה מדובר בקבלן בניה שנטש עם הפועלים באמצע תהליך עם חצי שלד לא גמור.

העניין הוא שמלחמה ביסוד טבעה אינה דומה לפרויקט הנדסי וממש אינה ניתנת לניהול מתוכנן מראשית עד אחרית. לאדם מודרני הטענה הזו מעוררת תמיהה, עד כדי חרדה מול מה שנראה בעיניו כבריחה מתכנון אחראי. אכן בכל הקשור לרמה הטקטיקה, תכנון המבצעים מחויב בהחלט לתכנון קפדני ומפורט. אולם לא כך פני הדברים ברמה האסטרטגית.

הגרעין החמקמק הטמון ביסוד תופעת המלחמה מתגלה בכך שניצחון בכל ממד בשדה הקרב לא בהכרח מבטיח את התפתחות המציאות במגמות המבוקשות על ידי הצד המנצח. באופן מובהק הרחוק מלהיות מובן מאליו, צה"ל השיג מול המערכת הצבאית של חמאס הכרעה בכל קרב. גם אם במוקדם או מאוחר, יושלם ההישג הצבאי בפירוק גדודי חמאס ברפיח, המגמות האסטרטגיות המתהוות בהמשך לא בהכרח מבטיחות את השגת מטרות העל של ישראל.

דווקא האור הירוק שניתן לישראל מהבית הלבן למיטוט כוחו הצבאי של חמאס, עלול להאיץ בהמשך לחץ בינלאומי מתהדק להקמת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67, באופן שיפגע אנושות במצבה של מדינת ישראל. בהתהוות כזו, יחיא סינואר עוד יוכר בעיני הערבים כצאלח א-דין הפלסטיני.

העניין החידתי בתופעת המלחמה טמון בכך שקשה לטוות קו סיבתי ישיר שמוביל מהישגי הלחימה הפיזיים, אל המגמות האסטרטגיות המתחוללות בעקבות המלחמה

בסוגיה הזו מומלץ ללמוד את רעיון המלחמה של נשיא מצרים סאדאת, למלחמת יום כיפור. האופן המופשט בו הגדיר את מטרת המלחמה, שינה את ניהוג המלחמה מהתמקדות בשאיפה להשגת יעדים פיזיים ברורים, אל התמקדות בשאיפה לחילול תנאים לתהליך מדיני. מטרתו אופיינה בציפייה להנעת תהליך, שיתחולל מתוך חיכוך לחימה עוצמתי, במצב שבו גם אם כוחותיו לא ישלימו את משימתם הטקטית, הדבר לא ימנע את ההתהוות המבוקשת בסיום המלחמה. זה היה ניסוח מטרת המלחמה שהועבר לצבא המצרי ב-1 אוקטובר 1973:

"היעד האסטרטגי שאני מעמיד בזה לכוחות המזוינים של מצרים... אפשר לסמנו בזה הלשון: לערער את תורת הביטחון הישראלית על ידי ביצוע פעולה צבאית בהתאם לאפשרויות של הכוחות המזוינים, במטרה להסב לאויב את האבדות הכבדות ביותר ולשכנע אותו שהמשך כיבושה של אדמתנו, תובע מחיר שהוא גבוה מידי בשבילו... הערעור המוצלח על תורת הביטחון הישראלית, יניב תוצאות מוגדרות לטווח קצר ולטווח ארוך. לטווח הקצר: יכול לערער על תורת הביטחון הישראלית, להביא לתוצאה וודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר המזרח התיכון. לטווח הארוך: עשוי ערעור על תורת הביטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקבות זה, יביאו לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו, ובמגמותיו התוקפניות"

במילים אלה, סאדאת שאף לחולל בצד הישראלי טלטלה רוחנית-תרבותית, בתקווה שהיא תחולל לאחר המלחמה את התהוותה של מציאות אחרת, שאותה תנצל מצרים להשגת מטרותיה.  

מכאן נוצר הפער בין הבנת המלחמה בהנהגה הישראלית הצבאית והמדינית לבין הגישה פורצת הדרך של סאדאת. לישראלים - שביסוד תרבותם ממוקדים במבחן ההצלחה התפעולי הפיזי - קשה היה לדמיין התכנות למלחמה שבה היקף ההישג הטקטי אינו מתנה את ההישג האסטרטגי. לתרבות הישראלית שחינכה למיקוד במצוינות תפעולית, היגיון אסטרטגי כזה נראה על פניו מופרך. כמו שקשה לדוגמה לדמיין מפעל תעשייה שכושל בכל ממדי תהליך הייצור, ובכל זאת מצליח בשיווק המוצרים עד כדי רווחיות כלכלית.

השראת סאדאת, מתבטאת כיום בשורשי היגיון המלחמה של האיומים החדשים על מדינת ישראל בהם איראן, חיזבאללה וחמאס. אלא שגם כיום קשה להנהגה הביטחונית והמדינית הישראלית להשתחרר מתפיסת המלחמה כנתונה במודל המודרני של תכנון וניהול פס היצור התעשייתי.  

במבט הזה, יתכן שדווקא עם יציאת רוב כוחות צה"ל ממרחבי רצועת עזה, נוצר פוטנציאל חדש של גמישות מבצעית ואסטרטגית, שיאפשר לישראל קבלת החלטות להמשך הלחימה במבט מחודש. הגמישות נחוצה כאן מתוך הצורך בהסתגלות למציאות המתהווה שאיש לא יכול היה לחזותה מראש. 

המלחמה כתיאטרון

למי שחושש וחושד שהמלחמה הסתיימה בטרם הושלמו ההישגים, מוצע להתבונן בהתרחשות בהמשלתה למחזה בתיאטרון. למחזה יש מערכה ראשונה, ומערכה שנייה ושלישית וגם הפסקה לקפה בין המערכות. בסיום מערכה מחליפים תפאורה ומתחילים ממקום חדש. ככה גם במצב המלחמה: היא לא הסתיימה, צה"ל לא שב לבסיסיו. למערכה התקפית ראשונה שמיצתה את הישגיה, באה מערכה שניה שגם היא מוצתה. מכאן מצפים שתתפתח מערכה חדשה מותאמת בצורתה והגיונה לנסיבות שהתהוו.   

הדרך אל הניצחון תלויה בהיבט זה בהסתגלות מערכתית משוחררת מקיבעונות כפייתיים. לפיכך, מוקדם לחרוץ משפט על תוצאות המלחמה. בהצטברות ההישגים הצבאיים המשמעותיים שהושגו עד כאן, ניהוג אסטרטגי גמיש בהתאמה להשתנות המגמות בשדה הקרב ובזירה המדינית, יוכל להוביל את מדינת ישראל לניצחון. 

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף מאמרים על גמישות אסטרטגית (אג'יליות), ארגונית ואישית;
• הרחבת המושג, 'גמישות';
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות.
• אוסף המאמרים על תכנון לסוגיו.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'מערכה'.
• הרחבת המושג 'מטרה של מערכת מורכבת'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), אוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, ייצור ידע, 25/6/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), תכנון לסוגיו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/9/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה – השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה, ייצור ידע, 3/6/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.