פנחס יחזקאלי: עקרון ההכבדה – כשאליטה חושפת את עוצמתה ו/או מזייפת עוצמה שאין לה

תקציר: 'עקרון ההכבדה' (Handicap principle), שהוצע על ידי הזאולוג הישראלי אמוץ זהבי, כוון לבעלי חיים, אבל נכון גם לבני אדם. הוא גורס כי התנהגויות מסוימות עשויות להיראות מנוגדות לאינטואיציה, ומחירן עלול להיות גבוה, אבל, הן יכולות גם להצליח. באמצעותן ניתן להפגין עוצמה, יכולות ו/או מעמד, וגם עוצמה מדומה, בדרך של שימוש בעורמה ובתחבולה. האליטה הישראלית כמקרה בוחן...

[כך ראתה הבינה המלאכותית את עיקרון ההכבדה בקרב האליטות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך ראתה הבינה המלאכותית את עיקרון ההכבדה בקרב האליטות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

תודה לי"ד, שהאיר את עיני, בתחום זה

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בנובמבר 2022, לאחר היוודע תוצאות הבחירות, נעמדה אליטת ההון הישראלית 'על רגליה האחוריות', הפגינה עוצמה, וקראה את רוב העם ושלטונו הנבחר לסדר. שנת 2023 הייתה שנת המחאה, כשהמונים גויסו לטובתה מפאת סכנת "סוף ה'דמוקרטיה". למעשה, סימנה המחאה כיעד את בנימין נתניהו וקואליציית המקופחים שלו, שנתפס כאויב הדמוני שלה, שיעלה ויצמיח אליטות אלטרנטיביות תחתיה.

אחד מהאנשים המזוהים ביותר עם האליטה, קובי ריכטר, הכריז: "הכוח הביטחוני הוא אנחנו המוחים, והכוח הכלכלי הוא אנחנו הכלכלה, ואנחנו הפתרון של המדינה. לא הממשלה. אין שום דרך בעולם שהם מנצחים אותנו" (ראו הכרזה למטה).

הפגנת העוצמה היטיבה עם המחאה בטווח הקצר, וב- 1 בינואר 2024, הושלמה העברת הסמכויות לדרגים המשפטי והמינהלי, עם פרסום פסיקת בג"ץ בנושא עילת הסבירות.

אבל מה יקרה בטווח הארוך? הרי האליטה חשפה את מוקדי הכוח שבהם היא שולטת, והבהירה לאליטות מתחרות, שהדרך אל העוצמה היא דרך ההשתלטות עליהם. התהליך הזה כבר החל למעשה. מה גרם, אם כך, לאליטה לקחת סיכון, ולחשוף את מוקדי העוצמה שלה בראוותנות כזו, ואף להגזים בתיאור כוחה?
[בכרזה: קובי ריכטר ו'עיקרון ההכבדה'... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: קובי ריכטר ו'עיקרון ההכבדה'... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

זה 'עיקרון ההכבדה' טמבל!

'עקרון ההכבדה' (Handicap principle), שהוצע על ידי הזאולוג הישראלי אמוץ זהבי, גורס כי התנהגויות מסוימות אצל בעלי חיים עשויות להיראות מנוגדות לאינטואיציה ומחירה עלול להיות גבוה, אך הן משמשות כדי להפגין עוצמה, יכולות ו/או מעמד (ויקיפדיה: עקרון ההכבדה). על ידי עיסוק בהתנהגויות יקרות, אינדיבידואלים מסמנים את איכותם הגנטית או כשירותם הכוללת לבני זוג או יריבים פוטנציאליים, ובכך משפרים את הצלחת הרבייה או מעמדם החברתי.

'עקרון ההכבדה' (Handicap principle) כוון לבעלי חיים, אבל נכון גם לבני אדם. הוא גורס כי התנהגויות מסוימות עשויות להיראות מנוגדות לאינטואיציה, ומחירן עלול להיות גבוה, אבל, הן יכולות גם להצליח. באמצעותן ניתן להפגין עוצמה מדומה, יכולות ו/או מעמד, בדרך של שימוש בעורמה ו- בתחבולה.

זהבי יישם את המושג על עולם החיות, המבצעות לעיתים פעולות שמחירן יקר מבחינה אבולוציונית (הכבדה על האבולוציה), והן עלולות להקשות על יכולת ההישרדות של הפרט. כשפרט מזייף אות שעלותו גבוהה - כלומר, מפגין תכונה שלמעשה אין לו, ושאינו יכול לעמוד בעלותה, מכיוון שכשירותו המעשית נמוכה - הדבר עלול לעלות לו ביוקר, לעיתים עד כדי כישלון בהשגת מזון, בפוריות או בהתחמקות מטורפים. זנבו של הטווס הוא הדוגמה הקלאסית לעקרון ההכבדה של הזכר. דוגמה אחרת היא הצבי המקפץ: לא פעם, כשצבי מבחין בטורף, הוא נעמד ומתחיל לרקוע ברגליו ולנבוח, כשהוא מישיר מבט לעבר הסכנה. אם הטורף מתקרב, הצבי מפנה את אחוריו אל הטורף ומתחיל לנתר כלפי מעלה, באמצעות כל ארבע רגליו. קשה להסביר התנהגות זו, המסכנת את הצבי הן בחשיפתו לטורף, שאולי אחרת, לא היה מודע לקיומו, והן בכך שהיא גוזלת ממנו זמן ומאמץ יקרים שהיו יכולים לשמש אותו במנוסתו (ויקיפדיה: עקרון ההכבדה).

[בתמונה: הצבי המקפץ - עיקרון ההכבדה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Yathin sk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: הצבי המקפץ - עיקרון ההכבדה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Yathin sk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ניתן גם 'לזייף עוצמה'...

כייוון שאנו מקבלים החלטות ע"פ עוצמה נתפסת - קרי, האופן שבו אנו תופסים, באופן סובייקטיבי כמה האחר עוצמתי - ניתן גם לקחת סיכון, לעשות שימוש כוזב ב'עקרון ההכבדה', ולהציג מצג שווא של עוצמה שאין לנו, תוך שימוש בעורמה ובתחבולה.

הדוגמה הבאה מובאת בסרטון שלמטה, המתעד מצב, שבו קבוצת לביאות התמקמה על פתחיה של מאורת נמייה. הנמייה שחרדה, מן הסתם לגוריה מבינה, שהפגנת חולשה תביא לכך שהלביאות תחפורנה בתוך מחילתה - אם מתוך רצון לטרוף ואם לשם משחק - והקיץ הקץ עליה ועל גוריה. לכן, היא נוקטת באמצעים של עורמה ו- תחבולה ובוחרת באסטרטגיה של 'שיגעון'. היא תוקפת את בני הלהקה ואינה מרפה עד שהם מסתלקים, מתוך התחושה של "אם היא משוגעת או חולה, למה לקחת סיכון"...

[בסרטון: 'עיקרון ההכבדה' - "אם היא משוגעת או חולה, למה לקחת סיכון"...]

שווי משקל מפריד ושווי משקל מאחד:

עקרון ההכבדה גורס, שמצגי עוצמה יקרים, מפרידים בין גורמים שונים בהתבסס על יכולתם לשאת בעלות; אבל בה בעת, גם לאחד אותם באמצעות הכרה משותפת במשמעות המצג. דואליות זו עוזרת לשמור על אפקטיביות האות, בהעברת מידע חשוב על כושרו או איכותו של המציג. המושג "שווי משקל שמפריד" (equal weight that separates) ו"שווי משקל שמאחד" (equal weight that unites) מתייחסים לפעולת האיזון (שיווי המשקל), המתרחשת באבולוציה של מצגי העוצמה הללו (י"ד, הערות למאמר, 16/4/24):

"שווי משקל שמפריד" משמש להפרדה בין פרטים וגורמים אחרים, על סמך איכותם הגנטית או כושרם. במילים אחרות, אלה שיכולים להרשות לעצמם לשאת בעלות מצג העוצמה, נתפסים כבעלי איכות גנטית גבוהה יותר או כושר טוב יותר מאלה שאינם יכולים. לדוגמה:

  • בהמשך לדוגמה על נביחותיו וקפיצותיו של הצבי (ראו למעלה בפרק הקודם), צבי חלש או חולה שהיה קופץ, היה מסגיר את מצבו בקלות, מה גם שההסתכנות בקרבה היתרה אל הטורף היא רבה ביותר עבור פרט שאינו יכול להימלט במהירות (כל מי ששיחק תופסת ודאי שם לב, שהמעזים להתקרב לתופס הם בדרך כלל אלה המשוכנעים ביכולתם לרוץ מהר ממנו). לטורף כדאי לשים לב לאותות אלה, ולהעדיף מרדף משתלם יותר, אחר אחד הפרטים החלשים. ניבוי זה זכה לאישוש בתצפיות שטח, שבהן נראה שהטורף מעדיף לרדוף אחר הפרטים שהחלו במנוסה ולא אחר הצבי המקפץ (ויקיפדיה: עקרון ההכבדה).
  • זנבו הארוך של הטווס מכביד מאוד על הזכרים, ורק זכרים איכותיים מצליחים לעמוד במעמסה שלו. כך, שעצם פרישתו לראווה מבדילה בין הזכרים החזקים לחלשים. פרטים לא איכותיים יפרשו מן התחרות ויוותרו עליו (י"ד, הערות למאמר, 16/4/24).
  • פילנתרופיה שייכת גם היא לשווי המשקל המפריד. רק מעט אנשים יכולים לתחזק אותה בלי לקרוס. פעילות פוליטית שייכת לשווי משקל מאחד (י"ד, הערות למאמר, 16/4/24).
  • גם חמלה כלפי אויבים נתפסת כשווי משקל מפריד, שמאפשר לאליטות להפגין עליונות על שאר הפרטים, רק שבמקרה הטרגי שלנו (טבח ה- 7 באוקטובר 2023) הסתבר שהמחיר האמיתי שלה גבוה מכדי להחזיק בו (י"ד, הערות למאמר, 16/4/24).

"שווי משקל שמאחד": למרות שמצג העוצמה יקר, הוא יכול לשמש גם לאיחודם של גורמים שונים, באמצעות הכרה משותפת במשמעותו. במובן זה, האות הופך לשפה או מטבע משותפים, שדרכם ניתן להעריך את האיכות או הכוונות של המציג. לדוגמה, אם תצוגה או התנהגות מסוימת מעידה באופן עקבי על איכות גנטית גבוהה, פרטים באוכלוסייה עשויים להכיר ולהגיב אליה בהתאם, ובכך להקל על בחירת בני הזוג או אינטראקציות חברתיות. יחד עם זאת, כשכל הפרטים חותרים להשיג את אותו סימן, לפעמים יש טעות קונספטואלית ולפרטים אין באמת את הכוח להחזיק את מה שהם מתיימרים לו. התוצאה במקרה הזה עלולה להיות טרגית (י"ד, הערות למאמר, 16/4/24).

דוגמה נוספת, המסייעת להבין את ההבדל בין שני סוגי שווי המשקל היא ההבדל בין קעקועים ופירסיניג מול רצח, במאמצים של גברים להרשים בת זוג איכותית. בשניהם מדובר על אקט שיש לו מחיר, אולם המחיר של קעקועים ופירסינג הוא נמוך משמעותית לעומת רצח, במיוחד בימינו. לכן, התוצאה היא שווי משקל מאחד. כל הפרטים - המצויים בתחרות על השגת בן זוג או בת זוג בחברה מתירנית - משיגים אותם. רצח לעומת זאת שייך לשווי המשקל המפריד. המחיר הגבוה של רצח גורם לכך, שרק מעט פרטים יהיו מוכנים לשלם אותו כדי להרשים בת זוג פוטנציאלית (י"ד, הערות למאמר, 16/4/24).

[כך ראתה הבינה המלאכותית את עיקרון ההכבדה בקרב האליטות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך ראתה הבינה המלאכותית את עיקרון ההכבדה בקרב האליטות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

בחזרה אל האליטות

בעוד שהמושג יושם במקור על ממלכת החיות, מושג זה מוצא הקבלות מסקרנות בהתנהגותן של אליטות במדינות שונות. אליטות, שלעתים קרובות בעלות כוח, עושר והשפעה, עוסקות בפעולות שעשויות להיראות מזיקות או לא רציונליות עבור זרים, אך משמשות לאותת ולחיזוק מעמדן בחברה. 

להלן דוגמאות נוספות לשימוש בפזרנות לכאורה, ולהפגנת עוצמה הנהוגות ע"י אליטות:

הפגנת פזרנות: אליטות במדינות רבות 'מנפנפות' לעתים קרובות בעושר שלהן באמצעות צריכה בולטת, אורח חיים אקסטרווגנטי ומופעי יוקרה ראוותניים. למרות שהתנהגות כזו עשויה להיראות מוגזמת או בזבזנית, היא משמשת אות לאושר ולמעמדם החברתי. לדוגמה, אוליגרכים ברוסיה ידועים ביאכטות המפוארות, במטוסים הפרטיים ובאחוזות המפוארות שלהם, אשר לא רק מסמנים את עושרם העצום אלא גם מחזקים את הדומיננטיות וההשפעה שלהם בחברה. דוגמה נוספת היא 'הכסף הגדול' ש'שפכה' אליטת ההון על תנועת המחאה ועל ועד החטופים המקורי.

מאמצים פילנתרופיים: פילנתרופיה היא דרך נוספת שבאמצעותה האליטות מציגות את מעמדן וכוחן. בעוד שפעולות צדקה מועילות לחברה, הן משמשות גם כסוג של איתות לגבי עוצמתן של האליטות. על ידי תרומה של סכומים נכבדים למטרות צדקה או הקמת קרנות, האליטות משפרות את התדמית הציבורית שלהן ומקרינות הילה של נדיבות ואחריות חברתית. אבל בפועל, מעשים כאלה משמשים במקרים רבים, גם להנצחת מבני כוח קיימים ולהשפיע על דעת הקהל לטובת מעמד העילית.

רשתות ומועדונים בלעדיים: עילית מטפחת לעתים קרובות רשתות ומועדונים בלעדיים, בלתי נגישים לכלל האוכלוסייה. חוגי העילית הללו משמשים מקומות ליצירת קשרים, להתרועעות ולהחלפת טובות הנאה בין המעטים המיוחסים. על ידי הגבלת חברות וגישה, האליטות מחזקות את תחושת הבלעדיות שלהן ומחזקות את ההיררכיה החברתית שלהן. דוגמה זכו, למשל, היא מועדוני חברים פרטיים בבריטניה, שבהם מתאספים אריסטוקרטים ואנשים עשירים כדי להתרועע ולנהל עסקים הרחק מעיני הציבור.

השפעה פוליטית ושדולה: לאליטות יש השפעה פוליטית משמעותית באמצעות לובינג, תרומות לקמפיין וקשרים עם קובעי מדיניות. בעוד שלכאורה משתתפות בתהליכים דמוקרטיים, האליטות לרוב ממנפות את משאביהן כדי לעצב חקיקה ומדיניות ציבורית לטובתן. מניפולציה זו של המערכת הפוליטית משמשת לשמר ולגבש את כוחם, ובו זמנית מסמנת את השפעתם ושליטתם בענייני הממשלה.

חסות והשפעה תרבותית: אליטות הופכות, לעתים קרובות, לפטרון האמנויות, התרבות והאקדמיה, ובכך משפיעות על הנורמות, הערכים והשיח האינטלקטואלי החברתיים. באמצעות מימון מוסדות תרבות, מתן חסות למחקר אקדמי ותמיכה באומנים ובאנשי רוח, האליטות מעצבות נרטיבים ציבוריים ומחזקות את ההגמוניה התרבותית שלהן. הון תרבותי זה, לא רק משפר את יוקרתם, אלא גם מנציח את הדומיננטיות שלהם על המוסדות והשיח החברתיים.

[כך ראתה הבינה המלאכותית את עיקרון ההכבדה בקרב האליטות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך ראתה הבינה המלאכותית את עיקרון ההכבדה בקרב האליטות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

לסיכום

'עיקרון ההכבדה' מציע תובנות חשובות לגבי התנהגותן של אליטות במדינות שונות, ושופך אור על המנגנונים המורכבים שדרכם מתבססים ומתחזקים עוצמה ומעמד. על ידי עיסוק בהתנהגויות בלתי רציונליות או יקרות לכאורה, האליטות מפגינות את הדומיננטיות, ההשפעה והמעמד החברתי שלהן, מחזקות את ההיררכיות הקיימות ומנציחות את מעמדן המיוחס בחברה.

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

6 thoughts on “פנחס יחזקאלי: עקרון ההכבדה – כשאליטה חושפת את עוצמתה ו/או מזייפת עוצמה שאין לה

  1. Pingback: תפיסת העוצמה באתר ייצור ידע | ייצור ידע

  2. Pingback: בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע | ייצור ידע

  3. לאליטיסט מזרחי דל עוצמה,
    כתבת:
    " … ישראל נשלטת כיום ע"י קואליציה של סדרני ג'ובים מגזריים שטובת המדינה אינה בראש מעייניהם ושרובם אינם מתאימים לתפקידם. המינוי שלהם מבטא את קלקוליה המבניים של דמוקרטיה שאינה הדרך החכמה ביותר לבחור את הטובים ביותר לכל תפקיד. …"
    ——–
    האם מצויות בידך ראיות משכנעות לשוני שיווצר במציאות הישראלית אם תחליף את המילה "קואליציה" במילה "אליטה"?
    האם הליכי המינוי, במועדונים הכמעט סגורים של האליטות הישראליות (במערכת המשפט, באקדמיה, בתקשורת המיינסטרים ועוד) מבוססים יותר על כישורים ופחות על קשרים?

    • לא הבנתי את השאלה הראשונה. קואליציה יכולה להיות כזו שהאלחיטה שותפה בה או מנווטת אותה, או שהיא לעומתית לה.
      לעולם מינויים במערכות ביורוקרטיות יתבססו על נאמנות.

  4. Pingback: אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע | ייצור ידע

  5. משל הנמייה מציע לכאורה הסבר פוקח עיניים להצגת עוצמה מדומה ע"י חלשים בעוד האליטות בישראל אינן חלשות כלל וכלל ועוצמתן הכלכלית החברתית והאינטלקטואלית נובעת מגורמים אמיתיים וממשיים.

    ישראל נשלטת כיום ע"י קואליציה של סדרני ג'ובים מגזריים שטובת המדינה אינה בראש מעייניהם ושרובם אינם מתאימים לתפקידם. המינוי שלהם מבטא את קלקוליה המבניים של דמוקרטיה שאינה הדרך החכמה ביותר לבחור את הטובים ביותר לכל תפקיד.

    המאבק "הדמוקרטי" נגד האליטות שהן יסוד חוסנה של ישראל וההסתה נגדן אך ורק מטעמים של נקמה באחוס"לים עלול להיות בכייה לדורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *