תקציר: זה התחיל עם מאיר דגן וממשיך עד ימינו. הדרג הפוליטי מנוטרל למעשה מקבלת ההחלטות בתחום הביטחוני, ומי שמחליט זה האליטה הביטחונית, בהכוונה אמריקנית. את הרציונל הציג ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין בנאום בקפלן, ב- 8 בספטמבר 2023, מעט לפני הטבח: "חברי, ראשי הארגונים הביטחוניים: בנסיבות הנוכחיות עליכם לחשוד במבצעים צבאיים התקפיים שהממשלה יוזמת, ולבדוק היטב את נחיצותם. אם הגעתם למסקנה שיוזמה כזו נגועה בשיקולים זרים, עליכם להתנגד לכך, גם בנפרד וגם יחדיו."

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בשנת 2010, קיבלו ראש המוסד דאז מאיר דגן והרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, הנחיה מראש הממשלה בנימין נתניהו ומשר הביטחון דאז אהוד ברק, להיערך לתקיפה באיראן. ע"פ התקשורת, השניים סרבו, ודגן אף השיב לראש הממשלה כי זוהי פקודה בלתי חוקית!

דגן בשלב ההוא כבר פיתח תחושת אנטי חריפה כלפי המערכת הפוליטית. הוא היה בטוח שנתניהו הוא פירומן, המבקש להבעיר את המזרח התיכון. בייאושו, הוא הלך לבקש סיוע לסיכול ההחלטה מהאמריקנים.

כך, בשנת 2010, החל תהליך התנתקות של המערכת הצבאית מהדרג המדיני-הפוליטי שנוטרל, והוחלף בדרג הצבאי האמריקני. האחרון עבר באותם שנים פוליטיזציה מואצת ע"ל ממשל אובמה, שהחליף לא פחות מ- 200 קצינים, חלקם בדרגים בכירים מאוד.

היחסים האינטימיים של האמריקנים עם הדרג הצבאי, הביאו לכך שהם הפכו בפועל, לדרג הממונה על הממסד הביטחוני הישראלי, וזה הפך לעושה דברו. מערכת הביטחון הפכה לקבוצה אינטימית, המפוקחת ע"י האמריקנים, שמשתמשים בהם כ'סוכני השפעה', ומתגמלים אותם בדרכים מתוחכמות. האינטימיות הזו מאפשרת לאמריקנים גם לחסום מינויים שאינם נוחים להם, בדרך של: "אתם יכולים למנות, אבל אנחנו לא נעבוד איתו!".

הפרנויה של דגן מבנימין נתניהו הפכה לדנ"א של תיעוב, המאפיין את מערכת הביטחון כולה. המוטו היה: בעולם של שלום, בנימין נתניהו מתכוון להבעיר את המזרח התיכון לצרכיו הפוליטיים, וחובה למנוע את זה ממנו. 

ביטוי לקונספציה הזו נתן ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין בנאום בקפלן, ב- 8 בספטמבר 2023, מעט לפני הטבח: "חברי, ראשי הארגונים הביטחוניים: בנסיבות הנוכחיות עליכם לחשוד במבצעים צבאיים התקפיים שהממשלה יוזמת, ולבדוק היטב את נחיצותם. אם הגעתם למסקנה שיוזמה כזו נגועה בשיקולים זרים, עליכם להתנגד לכך, גם בנפרד וגם יחדיו."

לקונספציה הזו יש לה גם היבטים פרקטיים מעשיים, שכוונו לשלול יכולת צבאית ישראלית עצמאית, ללא שליטה אמריקנית:

• המילה 'התקפה' הפכה למילה גסה (התעוררות מסוימת בתחום זה חלה לאחר תקיפת מתקני הפקת הנפט בסעודיה, ב-14 בספטמבר 2019).
• ייצור התחמושת הועבר כולו לארה"ב, בחסות הסיוע הצבאי האמריקני שהוגדל על חשבון התעשיות הביטחוניות הישראליות. פסי הייצור נסגרו. הידע עבר לאמריקה.
• צבא היבשה נוטרל, ופורקו מסגרות התקפיות.
• צבא המילואים חוסל, והימ"חים העלו עובש, באין מושיע.
• הלוגיסטיקה הקרבית הוחלפה במיקור חוץ, שמורכב מחברות פרטיות שאינן מחויבות למתן שירות על אדמת אויב, ושרבים מעובדיהן ערבים.
• הפרקליטות הצבאית קיבלה הרשאה לחדור עוד ועוד למקומות, שהיו פעם נחלתם של מפקדים.

התוצאות ידועות, אבל מי שחושב שמשהו השתנה בתיעוב שחשה מערכת הביטחון לדרג הפוליטי, מוטב לו ליטול קורה מבין עיניו!

[לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/11/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.