תקציר: מדוע 'אליטת ההון' הישראלית בזה ל'בבונים' - האחים יוצאי עדות המזרח, סולדת מאנשי הציונות הדתית, ומגלה אוטו-אנטישמיות כלפי אחיה החרדים, כשבה בעת, היא מגלה התבטלות והתחשבות מופלגת ב'פרא האציל' שלה - בערבים? התשובה נמצאת בפרק השלישי של יצירתו המכוננת של הפילוסוף אלן בלום "דלדולה של הרוח באמריקה" (The Closing of the American Mind)

תודה לי"ד, שהאיר את עיני, באשר לתרומתו של אלן בלום לתורת האליטות

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ביצירתו המכוננת "דלדולה של הרוח באמריקה" (The Closing of the American Mind; ראו תמונת כריכה למטה), התעמק הפילוסוף אלן בלום (Allan Bloom) בתמורות החברתיות העמוקות של שנות ה-60 של המאה הקודמת, תוך התמקדות במרד הסטודנטים ששטף את אמריקה, ובדילמות החברתיות והפוליטיות שעמדו בפניהם.

הניתוח של בלום מציע ביקורת מפוכחת על המרקם המוסרי והאתי של החברה האמריקאית, תוך הדגשת ההשפעה המתפשטת של האינטרס האישי והאליטיזם, בעיצוב גישות והתנהגויות חברתיות.

הניתוח הזה מניע אותנו להטיל ספק באותנטיות של חמלת האליטות, ולבחון את המניעים הבסיסיים מאחורי תמיכתם לכאורה בקבוצות מודרות.

המאמר מתמקד בחלקו השלישי של הספר, המתאר את הצורך העמוק של האליטה לבדל את עצמה מהמון, ואת התחבולות שהיא נוקטת כדי להתמודד עם תחושת האשמה והבידול החברתי: מצג שווא של חמלה כוזבת כלפי המוני העם, שמאחוריו חבויים זלזול מופגן ואף עויינות כנגד אלה, שעלולים בבוא היום להצמיח מתוכם את האליטה הבאה, שתגזול ממנה את עמדות הכוח שלה.
ניתוח התנהגותה של 'אליטת ההון' הישראלית ע"פ הפרק הזה מרתקת במיוחד...

'החמלה הכוזבת'

בלום מתאר את תרבותה של האליטה ואת מרכיב ההגנה המתמדת על עוצמתה וזכויות היתר שלה, בצד החמלה המזויפת על ה"מסכנים", אלו שנראה לכאורה, כאילו אינם מאיימים על מעמדה, אך בעצם מהווים איום מתמיד על קיומה ועל הגבולות שבנתה סביבה. בעוד שהאליטות מצהירות לעתים קרובות על אהדה ותמיכה במעוטי יכולת, פעולותיהן מונעות לרוב מאינטרס אישי ולא מדאגה אמיתית לשלומם של אלה שהם טוענים כי הם דוגלים בהם.

'תפיסת החמלה הכוזבת', כפי שנוסחה על ידי בלום, סובבת סביב רצונן של האליטות לשמור על מעמדן וכוחן, באמצעות 'יישור קו' עם גורמים שאינם מאיימים עליהן. בנוסף, על ידי קידום לכאורה של מטרות ה'עניים' בחברה, האליטות מבקשות לטפח דימוי של נדיבות ואלטרואיזם, ובכך לחזק את מעמדן החברתי ולהסיט את תשומת הלב מבעיות שעלולות לערער על סמכותן.

ומה בנוגע לאלה שעלולים בבוא היום לההות סכנה על מעמדן? במקום לעסוק בדיאלוג אמיתי או בתחרות, האליטות נוקטות לעתים קרובות בטקטיקות שמטרתן לדחוק לשוליים או להכפיש את אלה המהווים איום על הדומיננטיות שלהם. זה יכול להתבטא בצורות שונות, מאליטיזם אינטלקטואלי ועד זלזול מוחלט בערכים ובשאיפות של ההמונים. בנוסף, בלום מתמקד גם בהצגת השנאה האמיתית, שמתפרצת לעתים, על מתחרים, המסכנים את מעמדן של האליטות. שנאה זו נובעת מפחד עמוק מאובדן המעמד המיוחס שלהם בחברה.

השנאה הזו, לפי בלום, אינה רק ביטוי של תחושת רוגז או קנאה. היא משמשת כלי לשימור הסדר הקיים ולהגברת ההבדלה בין השכבות החברתיות. כך, החמלה המזויפת והשנאה האמיתית משחקות תפקיד במערכת החברתית, ובמאבקים על גבולות הכוח בחברה.

ההשוואה לאליטת ההון הישראלית מתבקשת...

התיאוריה של בלום מיישבת את אחת התופעות הקשות לכאורה להסבר בהתנהגותה של 'אליטת ההון' הישראלית: היא מגלה שנאה אמיתית  מול אליטות אחרות, שצומחות ומתחזקות בחברה הישראלית ומאיימות על ההגמוניה שלה, עוצמתה וזכויות היתר שלה. במקביל, היא מרעיפה חמלה מזוייפת כלפי "מקופחים", שלכאורה אינם מסכנים את מעמדה!

שנאה כלפי המתחרים:

• בוז ל'בבונים' - יוצאי עדות המזרח [הרחבה בסוגיה זו ראו במאמר: 'שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם']
• סלידה כלפי אנשי הציונות הדתית, וקמפיין שנאה ודה לגיטימציה נגד המתנחלים:
• אוטו-אנטישמיות כלפי החרדים [הרחבה בסוגיה זו ראו במאמר: 'אוטו-אנטישמיות – הגיעה העת שהמחאה תסתכל במראה!'].

'החמלה הכוזבת'? כלפי הערבים, שלכאורה אינם מסכנים אותה

אבל איך מיישבים את הדיסוננס הקוגניטיבי של מעשה כזה, באזור עויין המתבונן על המדינה היהודית כבני חסות מורדים (אהלא דימא) שדינם ע"פ האסלאם מיתה בייסורים?

במעין שלימות ניגודית, לבוז ולשנאה שהאליטה מפגינה כלפי 'ישראל השנייה' ומה שהיא מייצגת, היא מאמצת את התיאוריות המערביות המטורללות של הפרוגרס, שעל פיהם, הערבים הם 'הפרא האציל' (Noble savage), שיש לחמול עלו, לרומם אותו ולפצותו על העוול שנגרם לו. על ידי קידום לכאורה של מטרות הערבים, ונטילת סיכונית בתיאוריות של שלום (שתי מדינות לשני עמים למשל), האליטות מפגינות עליונות על שאר הקבוצות בחברה הישראלית, מטפחות לכאורה דימוי של נדיבות ואלטרואיזם, ובכך מחזקות את מעמדן החברתי ומסיטות את תשומת הלב מבעיות שעלולות לערער על סמכותן (י"ד, הערות למאמר, 16/4/24) [להרחבה בסוגיה זו, הקרויה עקרון ההכבדה של האליטות, לחצו כאן].

רק שעצם האימוץ של התיאוריה מגוחך. שהרי הפרוגרס מדרג את קבוצות האוכלוסיה ע"פ מידת המקופחות שלהן. בסיפור הזה, 'אליטת ההון הישראלית' היא המעמד הפריבילגי המדכא, נחות מכל קבוצות האוכלוסיה בישראל, וצריך לפנות את מקומו... 

בלום מציין שהחמלה המזויפת על ה"מסכנים", נובעת לכאורה מכך שנראה, כאילו אינם מאיימים על מעמדה של האליטה, אולם זאת אחיזת עיניים. הם מהווים איום מתמיד על קיומה ועל הגבולות שבנתה סביבה. טבח ה- 7 באוקטובר 2023 הבהיר עד כמה הוא צודק, ועד כמה מחירן האמיתי של התיאוריות הללו גבוה מידי עבור האליטה, מכדי להחזיק בהן (י"ד, הערות למאמר, 16/4/24).

דומה שהראשונים להבחין בצביעות האליטה הם הערבים, שרואים בגישה זו גזענות לשמה, ובזים לה, כיוון שבתרבות המזרחית, מי שאיננו שומר לכבודו, איננו ראוי לכבוד ... הנה ח''כ ג'מאל זחאלקה מהרשימה המשותפת, נואם נגד הגזענות של ח''כ סתיו שפיר ומפלגת העבודה:

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שנאה ו'פשעי שנאה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים על שנאה ו'פשעי שנאה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית'.
• הרחבה על 'אליטת ההון' – האליטה הנוכחית של ישראל.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• מאמר: שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם.
• מאמר: אוטו-אנטישמיות – הגיעה העת שהמחאה תסתכל במראה!
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת המושג: 'עקרון ההכבדה' – כשאליטה חושפת את עוצמתה ו/או מזייפת עוצמה שאין לה.
• הרחבת המושג: 'הפרא האציל' של השמאל הישראלי.
• אוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';

מקורות והעשרה

• י"ד, הערות למאמר, 16/4/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2021), שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם, ייצור ידע, 3/6/21.
• פנחס יחזקאלי (2020), על שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוטו-אנטישמיות – הגיעה העת שהמחאה תסתכל במראה!, ייצור ידע, 23/5/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), עקרון ההכבדה – כשאליטה חושפת את עוצמתה ו/או מזייפת עוצמה שאין לה, ייצור ידע, 18/4/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'הפרא האציל' של השמאל הישראלי, ייצור ידע, 28/8/23.
• פנחס יחזקאלי (2017), דיסוננס קוגניטיבי, ייצור ידע, 7/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.