תקציר: הגיעה העת לתת דיאגנוזה להלך הרוח הלאומי המאפיין את ישראל בעת כתיבת שורות אלה בתחילת מאי 2024: אנו מצויים ב'דיכאון קולקטיבי' (collective depression). זוהי תופעה שבה קבוצה חווה יחד תחושות של חוסר תקווה, חוסר אונים ועצב. הרגשות הללו יוצרים טראומה קולקטיבית המשפיעה על אומות לאורך זמן ומשנה אותן. תוצאותיו של דיכאון קולקטיבי יכולות להיות קוטביות: מחד גיסא, התפוררות והיעלמות, ומאידך גיסא, התאוששות, יצירת סדר חדש (כאורדר), ואף פיתוח אנטי שבירות לאורך זמן. הברירה בידינו!

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הגיעה העת לתת דיאגנוזה להלך הרוח הלאומי המאפיין את ישראל בעת כתיבת שורות אלה, בתחילת מאי 2024: אנו מצויים ב'דיכאון קולקטיבי' (collective depression).

מושגים נוספים המתארים את התופעה הינם 'דיכאון חברתי' (societal depression), 'ייאוש קולקטיבי' (collective despair) וגם 'דיכאון חברתי-תרבותי' (socio-cultural depression).

דיכאון קולקטיבי הוא מצב, שבו קבוצה חווה, באופן קולקטיבי, תחושות של חוסר תקווה, חוסר אונים ועצב, עקב גורמים חברתיים, כלכליים, פוליטיים או סביבתיים שונים. התהליכים הללו מביאים למה שמכונה בשפת המערכות המורכבות: שריפת אנטרופיה חברתית. משמע, מערכת, שמכלה את משאביה עד תום וצריכה לאגור כוחות מחדש. כל אלה יוצרים טראומה קולקטיבית המשפיעה על אומות לאורך זמן ומשנה אותן, לטובה ולרעה כאחד. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא השפעת השואה על העם היהודי.

כמו אצל בודדים, מצב הרוח הוא דינאמי, וכמוהם, יש אומות שחשופות יותר מאחרות לתנודות במצב הרוח.

וכמובן, דיכאון קולקטיבי של קבוצה מדבק את חבריה באופן אישי, ובעוד חלק מהם ישמרו על אופטימיות, אחרים ידרדרו עקב הנסיבות לדיכאון אישי.

תוצאותיו של דיכאון קולקטיבי יכולות להיות קוטביות:

• מחד גיסא, כניסה למוד של התנהגות קולקטיבית – התנהגות עדרית, שעלולה להסתיים בהתפוררות ובהיעלמות.
• ומאידך גיסא, התאוששות, יצירת סדר חדש (כאורדר), ואף פיתוח אנטי שבירות לאורך זמן.

הדיכאון הקולקטיבי של בריטניה ב- 1940

כותב נחי אלון במאמרו "נאומיו של וינסטון צ'רצ'יל: יצירת תקווה בתקופת דיכאון קולקטיבי" (אלון 2017):

"ב-1940 התרוקן העולם המערבי מתקווה ומנחמה: הנאצים השלימו זה עתה את כיבושה של רוב אירופה המערבית. בריטניה נותרה לבדה במאבק הקשה נוכח התקפות ואיום של פלישה ימית מידית. האמון בסדר עולמי מתוקן התפוגג, ועמו קרסה תחושת הביטחון האישי והקיבוצי. העם חדל להישען על האפשרות להידברות ולמשא ומתן, או על האמונה בעקרון הצדק ובשלטון החוק. ההזדהות עם הקולקטיב, כמו גם תחושת המשמעות והערך המיוחסים לו, אבדו. לא ניתן היה לחזות עוד מה יוליד יום. אירופה שקעה בחוסר-אונים ובחוסר-תקווה, בתחושה מתמדת של היות-קרבן או היות-טרף. הרצון רפה ונשתתק הלהט לפעולה, ואת מקומם תפסו הפסיביות והאפתיה. נדמה היה כי התודעה כולה כוונה כמהופנטת לתוקפן ולאסונות שהוא עתיד להמיט, מבלי יכולת לראות מה בכוחנו, המותקפים, לעשות..."

האליטה הבריטית לא תפסה מנהיגות ולא הובילה. להיפך. היא הייתה שקועה כולה בחלומות מדיניות הפייסנות שקרסה על ראשה, והטיפה בעזרת כל הכלים שעמדו לרשותה לכניעה ולחתימת "הסכם של כבוד" עם גרמניה הנאצית. הקריקטורה למטה, שפורסמה בעת הקרב על בריטניה, מספרת היטב את הסיפור: היא מתארת מפגין פייסן שנושא שלטים: "הסכם עם היטלר עכשיו!", ואיש ההגנה האווירית מצביע על המפציצים הנאצים ואומר למפגין: "נסה לשאת ולתת עם אלה"...

הייתה זו הובלתו ההירואית של ראש הממשלה החדש, וינסטון צ'רצ'יל, שחילצה את האומה הבריטית מהדיכאון הקולקטיבי שפשה בה. נקודת המפנה הגיעה עם פינוי הכוחות הבריטיים ובעלות הברית מדנקירק במאי ויוני 1940. למרות שהדרך לניצחון הייתה אז רחוקה ונראתה בלתי אפשרית, החילוץ המופלא של מאות אלפי חיילים, שיחרר את האנרגיה האצורה באומה הבריטית, ויצר עליה דרמטית במעמדו של ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל שעד אז, מעמדו ושאלת המשך המלחמה היו רחוקים מלהיות מוכרעים.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'עלייתה ונפילתה של האליטה הפרו-נאצית של בריטניה – מקרה בוחן ולקחיו', לחצו כאן]

ארצות הברית מתמודדת עם דיכאון קולקטיבי בתקופת השפל הגדול

אחת הדוגמאות המובהקות לדיכאון קולקטיבי ולהשלכותיו הוא השפל הגדול (The Great Depression): היה משבר כלכלי כלל עולמי, שהתחיל בארצות הברית בשנת 1929 ונמשך עד סוף שנות השלושים של המאה העשרים. המשבר היה קשה ורב השפעות במיוחד בצפון אמריקה ובאירופה (על השפעתו בגרמניה למשל, ניתן לכתוב ספרים...). השפל ערער את היציבות הפוליטית במדינות רבות ונחשב לאחד הגורמים שזירזו את פרוץ מלחמת העולם השנייה.

במהלך השפל הגדול בארצות הברית, חילחל הדיכאון הקולקטיבי כמעט לכל היבט של החברה, והשפיע עמוקות על מיליוני אנשים ומשפחות. מפולת שוק המניות של 1929 גרמה למיתון כלכלי חמור, שהובילה לאבטלה נרחבת, לעוני ולחוסר בית. מיליוני אנשים איבדו את מקום עבודתם, חסכונותיהם ובתיהם, ומשפחות נקלעו לנסיבות כלכליות קשות. תחושת חוסר הביטחון הכלכלי המתפשטת, תרמה לתחושות של חוסר תקווה וייאוש ברחבי הארץ.

השפל הגדול שיבש מבנים ונורמות חברתיות, שכן משפחות נקרעו על ידי אבטלה והגירה בחיפוש אחר עבודה. אנשים רבים חוו אובדן מעמד חברתי וכבוד, מה שהוביל לתחושות של בושה ובידוד. חוסר בית וקווי לחם הפכו למראות נפוצים, והדגישו את מידת הנקע החברתי שנגרם על ידי המשבר הכלכלי.

ההשפעה הפסיכולוגית של השפל הגדול הייתה עצומה, כאשר אנשים רבים חוו תחושות של חרדה, דיכאון וייאוש. שיעורי ההתאבדות עלו, מה שמשקף את עומק הייאוש שחשו אנשים, שלא ראו דרך לצאת ממצוקתם. שירותי בריאות הנפש היו מוגבלים, מה שהחריף את סבלם של המתמודדים עם בעיות נפשיות בתקופה זו.

הדיכאון הקולקטיבי של תקופת השפל הגדול מצא ביטוי גם בצורות שונות של אמנות, ספרות ומוזיקה. יצירות כמו "ענבי הזעם" של ג'ון סטיינבק ותצלומיה של דורותיאה לאנג לכדו את המאבקים והחוסן של אמריקאים רגילים בתקופה סוערת זו. ז'אנרים מוזיקליים כמו בלוז ומוזיקת פולק שיקפו גם את הכאב והקושי שחוו רבים במהלך השפל הגדול.

השפל הקולקטיבי שחווה במהלך השפל הגדול השפיע עמוקות על החברה האמריקאית, הותיר חותם מתמשך על ההיסטוריה של המדינה ועיצב מדיניות חברתית וכלכלית לאחר מכן, שמטרתה למנוע משברים דומים בעתיד.

דיכאון קולקטיבי ותוצאותיו האפשריות ע"פ המודל של מערכות מורכבות בין סדר לכאוס

ברמה התאורטית, יכולות מערכות מורכבות (כמו למשל: מדינות, גופי ממשל, קבוצות, ארגונים וכדומה) להימצא באחד מתוך חמישה מצבים תפיסתיים. המצבים הללו ניתנים לאבחון: סדר, קיפאון, סף הכאוס, כאוס ו-התפוררות (ראה תרשים למטה):

• 'סדר' (Order): ארגון הוא מערכת מורכבת שנוצרת, באופן מלאכותי, על ידי בני אנוש. הם מגדירים לו מבנה, היררכיה ותהליכי עבודה. משמע, עצם מהותו של ארגון היא 'סדר' מסוים' ובלעדיו הוא חסר יכולת תפקוד. סדר הוא המצב התודעתי הבסיסי של ארגון. שיווי המשקל שלו.
• קיפאון/סְטַגְנַצְיָה (Stagnation): הכל קפוא. אין תזוזה... כזה הוא, למשל, ארגון ביורוקרטי, הסובל מעודף ביורוקרטיה ומעודף נהלים, ובו זכויות יתר לאליטה ביורוקרטית שלטת.
• סף הכאוס (Edge of Chaos): פעולה באזור הסמוך ל'כאוס', בתנאים הרחוקים מסביבת שווי-המשקל של הארגון, המתפקד, מעצם טיבו, במצב של "סדר". פעולה 'על סף הכאוס' מאפשרת לארגון הסתגלות טובה יותר למציאות דינאמית, המשתנה במהירות. שם מרוכזות, מחד גיסא, ההזדמנויות שהארגון יכול להגיב אליהן, כמו למשל, פיתוח מגוון של דעות ואפשרויות פעולה. שם, ניתן להשיג את מרב ה"ידע", שלו זקוק הארגון "בזמן אמת", שחסר לארגון ככל שהמציאות הופכת דינאמית יותר.
• כאוס (Chaos): מצב של בלבול גדול ואבדן שליטה.
• התפוררות (Disintegration): מוות. סיום פעולתה של מערכת מורכבת.

מצב של דיכאון קולקטיבי ממקם קבוצה במצב התודעתי של כאוס, וכפי שכבר נכתב למעלה, הוא יכול להתפתח לשתי תוצאות קוטביות:

• מחד גיסא, כניסה למוד של התנהגות קולקטיבית – התנהגות עדרית, שעלולה להסתיים בהתפוררות ובהיעלמות.
• ומאידך גיסא, התאוששות, יצירת סדר חדש (כאורדר), ואף פיתוח אנטי שבירות לאורך זמן.

[להרחבת המודל של מערכת מורכבת, בין סדר לכאוס, לחצו כאן]

מה עלול לגרום לדיכאון קולקטיבי?

תבוסה במלחמה, על התוצאות הלאומיות, הביטחוניות, החברתיות והכלכליות של התופעה.

גורמים סוציו-אקונומיים: רמות גבוהות של עוני, אבטלה, אי שוויון בהכנסה וחוסר גישה למשאבים בסיסיים.

חוסר יציבות פוליטית: מהומה פוליטית, שחיתות, דיכוי והעדר חירויות דמוקרטיות.

התפוררות תרבותית: שינוי תרבותי מהיר, אובדן זהות תרבותית או שחיקה של ערכים מסורתיים.

משבר סביבתי: אסונות טבע, הידרדרות סביבתית ושינויי אקלים יכולים להיות בעלי השפעות פסיכולוגיות עמוקות על קהילות.

טראומה והקשר היסטורי: טראומות היסטוריות כמו מלחמות, קולוניזציה, רצח עם ודיכוי מערכתי עלולות להותיר צלקות עמוקות בנפש הקולקטיבית של החברה, ולהוביל לטראומה בין-דורית ולתחושת דיכאון מתפשטת.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] 

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• הרחבה בנושא שריפת אנטרופיה.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבה בסוגיית ה'התאוששות'.
• הרחבה בנושא 'מערכת מורכבת'.
• הרחבה בנושא 'כאורדר'.
• הרחבה בנושא 'כאוס'.
• הרחבה בנושא 'סדר'.
• הרחבת המושג: 'אנטי שביר'.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: 'עלייתה ונפילתה של האליטה הפרו-נאצית של בריטניה – מקרה בוחן ולקחיו'.
• הרחבה על: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), קבוצות בארגון, ייצור ידע, 5/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), שריפת אנטרופיה, ייצור ידע, 23/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות, ייצור ידע, 25/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאורדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אנטי שביר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), התנהגות קולקטיבית של קבוצה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/4/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), עלייתה ונפילתה של האליטה הפרו-נאצית של בריטניה – מקרה בוחן ולקחיו, ייצור ידע, 21/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2012), מודל – מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
• נחי אלון (2017), נאומיו של וינסטון צ'רצ'יל: יצירת תקווה בתקופת דיכאון קולקטיבי, פסיכולוגיה עברית, 4/3/17.