פנחס יחזקאלי: חידת הקווירים. מה מושך אותם למבקשים להורגם?

תקציר: התמיכה הקווירית הפלסטינים נראית מטורללת במבט ראשון אולם יש בה היגיון. הוא גורס כי גם אויבים בנפש יכולים לחבור יחד לשלב ראשון משותף בתוכניתם. השגת השלב הראשון - השמדת ישראל - תיקח זמן רב שבו תוכל כל קבוצה להתעצם כתוצאה מהסולידריות המשותפת. רק אחרי השגת המטרה המשותפת בבוא הזמן, כל קבוצה תתפנה להשגת מטרותיה, על חשבון הקבוצות האחרות.

[בדרך לעוף מהגג... מה מושך אותם לאהוב את המבקשים להורגם? מקור התמונה: טוויטר]
[בדרך לעוף מהגג... מה מושך אותם לאהוב את המבקשים להורגם? מקור התמונה: טוויטר]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
[המחבר: ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה]

*  *  *

אם זה לא היה עצוב, זה היה, לכאורה, מצחיק... אחת האניגמות של ההתקוממות הפרוגרסיבית בקמפוסים במערב, היא האהבה שמרעיפים הקווירים על האסלאם ונציגיו. היו כאלה שאף הגדילו לעשות והתאסלמו...

מה מושך אותם כל כך אל אלה שישחטו אותם ברגע כשיעלו לעמדות כוח? האם אינם מבינים את המשמעות? האם חסר להם מידע על הגהינום שעוברים אחיהם במדינות האסלאם בכלל ובעזה בפרט?

בהיסטוריה שלנו לא חסרות דוגמאות ל'אידיוטים שימושיים' שסייעו למוסלמים להגיע לעמדות כוח ולמחיר ששילמו לאחר מכן: כך היה למשל עם הקומוניסטים האיראנים: אחרי שסייעו לאייתוללה חומייני לעלות לשלטון, הם הושמדו כולם בתנאים נוראים.

כמובן שצריך לסייג: לא כל הקווירים מצדדים בעזה או בעולם המוסלמי, ולא כל הקוויריים מתמודדים עם אותם אתגרים או מחזיקים באותן אמונות. לאנשים בקהילת LGBTQ+, כמו לכל קבוצה אחרת, יש דעות, רקע וחוויות מגוונות.

לצורך ענייננו אנו מתמקדים באותם קווירים, שהם חלק מהקהילה הגדלה והולכת של הפרוגרסיביים החדשים.

[בתמונה: האם אין הקווירים הפרוגרסיביים מבינים את המשמעות? האם חסר מידע על הגיהינום שעוברים אחיהם במדינות האסלאם בכלל ובעזה בפרט?... המקור: טוויטר]
[בתמונה: האם אין הקווירים הפרוגרסיביים מבינים את המשמעות? האם חסר מידע על הגיהינום שעוברים אחיהם במדינות האסלאם בכלל ובעזה בפרט?... המקור: טוויטר]

העוצמה ממגנטת

עוצמה תמיד הייתה מגנט רב כוח, המושך המונים (יחזקאלי, 2018), והמוסלמים במערב הולכים וצוברים עוצמה וביטחון עצמי. עוצמה לסוגיה מאפשרת לבעליה לעצב תוצאות, לקבל החלטות ולשפר את חייהם של אחרים. אנשים נמשכים באופן טבעי לאלה שיש להם את היכולת להשפיע על שינויים, ולהפעיל שליטה על נסיבות התרחשותם.

ראו למשל את הסרטון למטה. זהו סרט תדמית צפון קוריאני. ברקע, מתנגן שיר הלל למנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, ששמו: "אנחנו לא יכולים לחיות בלעדיך קים ג'ונג און". בסרט דומה ביו-טיוב - האנשים רודפים אחריו ושוחים אחרי הסירה שלו כדי לנסות לגעת בו.... מדוע? כי העוצמה ממגנטת... אנשים מנסים לחבור תמיד למוקד העוצמה, מעריצים ומחקים אותו. במדינה עם פולחן אישיות ועוצמה בלתי מוגבלת, השליט הוא נשוא התשוקות של כולם (כולל נערות צעירות שסוגדות אצלנו לכוכבי רוק...). ראינו את זה בצורה מאוד מוחצנת (ואמיתית) גם בגרמניה הנאצית עם היטלר...

[בסרטון: העוצמה ממגנטת]

ההערצה הזו אינה שמורה רק לדיקטטורים, והיא מאפיינת, למשל, גם את תופעת המעריצות של כוכבי קולנוע וכוכבי זמר. הנה, למשל, צרחות של מעריצות בהופעה של הביטלס:

[בסרטון: העוצמה ממגנטת... דוגמה שנייה]

הצורך לאהוב את החפץ לפגוע בנו

הצורך לאהוב את החפץ לפגוע בנו היא תופעה סוציולוגית/פסיכולוגית מוזרה אבל מוכרת, וגם היא נובעת מן העוצמה ומתחושה פנימית שלנו שהאהבה הזו כמו מגנה עלינו מפגיעתם...שורשי התופעה הם נוצרים, והיא גורסת בין היתר, כי אימוץ אהבה וחמלה כלפי יריבים עשויה לשמש מגדלור של תקווה, ולסלול את הדרך לפיוס ולשלום. 

[הרחבה בסוגיה זו ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'הצורך לאהוב את החפץ לפגוע בנו']

בגידת האינטלקטואלים

אם את הצעירים ניתן לפטור בחשיבה קולקטיבית ובטיפשות נעורים, הרי שאנשי הרוח שמובילים את תנועת ה- WOKE רחוקים מלהיות תמימים, והלגיטימציה - שהם נותנים לצעדים הללו - מוליכה את הצעירים אל עבר התהום.

כך למשל, ב- 6 במרץ 2024, קבעה הפילוסופית האמריקאית-יהודייה ופמיניסטית, ג'ודית באטלר - שספריה היוו בסיס לתיאוריה קווירית וחקר המגדר - שאירועי ה-7 באוקטובר אינם מתקפת טרור: "זו הייתה התקוממות שהגיעה נגד שיעבוד".... [למאמר המלא בהקשר זה של עידן יוסף ימין ב'מאקו', לחצו כאן].

מהן הסיבות לבגידת האינטלקטואלים?

[בתמונה: כך למשל, ב- 6 במרץ 2024, קבעה הפילוסופית האמריקאית-יהודייה ופמיניסטית, ג'ודית באטלר - שספריה היוו בסיס לתיאוריה קווירית וחקר המגדר - שאירועי ה-7 באוקטובר אינם מתקפת טרור: "זו הייתה התקוממות שהגיעה נגד שיעבוד".... למאמר המלא של עידן יוסף ימין ב'מאקו', לחצו כאן]
[בתמונה: כך למשל, ב- 6 במרץ 2024, קבעה הפילוסופית האמריקאית-יהודייה ופמיניסטית, ג'ודית באטלר - שספריה היוו בסיס לתיאוריה קווירית וחקר המגדר - שאירועי ה-7 באוקטובר אינם מתקפת טרור: "זו הייתה התקוממות שהגיעה נגד שיעבוד".... למאמר המלא של עידן יוסף ימין ב'מאקו', לחצו כאן]

זו האידיאולוגיה הפרוגרסיבית, טמבל!

הם עושים זאת מסיבות אידיאולוגיות. הפרוגרסיביות מאחדת קבוצות שונות בעלות אינטרסים מנוגדים יחד: מוסלמים, דה קולוניאלים, שמאל קיצוני, שוחרי איכות סביבה וגם קווירים ואחרים. עבורם, טבח ה-7 באוקטובר והשמדת ישראל זו רק תחנה ראשונה משותפת לכול הקבוצות, לפני שתוכלנה להתפנות, כל אחת להשגת מטרותיה הנפרדות. זוהי ברית לא טבעית ביחס למהות המאבק האידיאולוגי של כל אחד מהשותפים. עד שפלסטין תשוחרר, כל ארגון מנצל לדעתו את האחרים להתקדם בהשגת מטרותיו. לאחר מכן כשיתחזק, יוכל להשליט את חזונו בעצמו (אקריש, 2024).

סוג שיתוף הפעולה הזה קרוי שיתוף פעולה תוך תחרות (Coopetition): מצב הנובע מהמורכבות ומהדינאמיות של מערכת מורכבת, המתבטאת ביכולתה להכיל קונפליקטים וסתירות: גורמים שונים בעלי אינטרסים שונים ואף סותרים לעיתים - הפועלים בסביבה דינאמית, המשתנה במהירות - מגלים גמישות אסטרטגית, ומייצרים שיתוף פעולה מוגבל, באותו תחום שבו יש להם אינטרס משותף, כדי ליצור ערך נוסף (Added value) ולא לאבד רלוונטיות.

אם ניצור היררכיה בין סוגי הפעילויות המשותפות השונות, יהיה שיתוף הפעולה תוך תחרות לקשה ולמורכב שביניהם, ולכן גם לעמוק ולמהותי ביותר (ראו הכרזה למטה).

[בתמונה: אם ניצור היררכיה בין סוגי הפעילויות המשותפות השונות, יהיה שיתוף הפעולה תוך תחרות לקשה ולמורכב שביניהם, ולכן גם לעמוק ולמהותי ביותר. הכרזה: ייצור ידע]
[בתמונה: אם ניצור היררכיה בין סוגי הפעילויות המשותפות השונות, יהיה שיתוף הפעולה תוך תחרות לקשה ולמורכב שביניהם, ולכן גם לעמוק ולמהותי ביותר. הכרזה: ייצור ידע]

לסיכום

התמיכה הקווירית בפלסטינים נראית מטורללת במבט ראשון אולם יש בה היגיון. הוא גורס כי גם אויבים בנפש יכולים לחבור יחד לשלב ראשון משותף בתוכניתם. השגת השלב הראשון - השמדת ישראל - תיקח זמן רב שבו תוכל כל קבוצה להתעצם כתוצאה מהסולידריות המשותפת. רק אחרי השגת המטרה המשותפת בבוא הזמן, כל קבוצה תתפנה להשגת מטרותיה, על חשבון הקבוצות האחרות.

ההיגיון הזה איננו ברור לרובנו, הנמצאים מחוץ לקבוצה הפרוגרסיבית, כפי שמלמדות כרזות המחאה הללו, ברשתות החברתיות:

LGBTQ בעד פלסטין. ולהיפך?

היוצר: BRANCO.

[בכרזה: LGBTQ עבור פלסטין... המקור: BRANCO. טוויטר]
[בכרזה: LGBTQ עבור פלסטין... המקור: BRANCO. טוויטר]

[לאוסף המאמרים על אידיוטים שימושיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ידיד-אויב' ושיתוף פעולה תוך תחרות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה