פנחס יחזקאלי: ביידן, נתניהו והריקוד המורכב של בעלות ברית, לאורך ההיסטוריה

תקציר: המתחים של בנימין נתניהו עם ג'ו ביידן אינם חידוש בנוף הבריתות הבינלאומי. ההיסטוריה של הבריתות גדושה בדוגמאות של מאבקי כוח בין מנהיגי מדינות בעלות הברית. מרוזוולט וצ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה ועד למתחים בתוך נאט"ו במהלך המלחמה הקרה, הדינמיקה הזו משקפת את המורכבות הטבועה בפוליטיקה הבינלאומית. 

[בתמונה: פנחס יחזקאלי: הריקוד המורכב של בעלות ברית, לאורך ההיסטוריה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: פנחס יחזקאלי: הריקוד המורכב של בעלות ברית, לאורך ההיסטוריה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בנוף המפותל של היחסים הבינלאומיים, בריתות נרקמות ונפרצות, לעתים קרובות מתוך חתירה למטרות משותפות או אינטרסים משותפים.

עם זאת, ההיסטוריה הראתה לנו שאפילו בקרב בעלי ברית, יכולים להתעורר מאבקי עוצמה, הניזונים באינטרסים, מאמביציה, מתחרות ומחזונות סותרים לעתיד. מאימפריות עתיקות ועד מדינות לאום מודרניות, הדינאמיקה של מנהיגות בתוך בריתות, עיצבה את מהלך ההיסטוריה בדרכים מרתקות.

מאבקי הכוח הללו מתקיימים לעתים קרובות מאחורי דלתיים סגורות, הרחק מעיניו הסקרניות של הציבור. במקרים אחרים ניתן להם פומבי, כתוצאה מאינטרס של אחד הצדדים.

כך או כך, קשה להמעיט בהשפעתם על הדינמיקה הגיאופוליטית ועל היחסים הבינלאומיים. הם מעצבים את מסלול הבריתות ומשפיעים על מהלך ההיסטוריה, בין אם הם מונעים על ידי הבדלים אידיאולוגיים, אינטרסים לאומיים או שאיפות אישיות.

מאי 2024 זימן לנו את מאבק הכוחות בין נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו

על רקע כניסת צה"ל לרפיח, על רקע המהומות הפרוגרסיביות בקמפוסים בארצות הברית, ועל רקע מצבו המידרדר של הנשיא ביידן בסקרי הבחירות החלה ארצות הברית לעכב משלוחי נשק לישראל. הנשיא ג'ו ביידן הופיע בתקשורת, והשיב לשאלה מוזמנת כי איננו מתכוון לספק לישראל את הנשק הדרוש לה לצורך כיבוש רפיח (ראו התמונה למטה):

[בתמונה: ביידן מונע נשק מישראל - כל מי שמשקיע בהסכמי ביטחון עם ארה"ב, שם את ביטחונו על קרן הצבי! התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: ביידן מונע נשק מישראל - כל מי שמשקיע בהסכמי ביטחון עם ארה"ב, שם את ביטחונו על קרן הצבי! התמונה היא צילום מסך]

בינתיים נראה כי נתניהו הוא המרווייח העיקרי מן הצעד הזה

עמידתו האיתנה מול הנשיא האמריקני - בניגוד לאלטרנטיבות שלו בישראל - יצרה מצב שבלחץ דעת הקהל, אין למערכת הביטחון וגם לרוב הפוליטיקאים במרכז ברירה, אלא לתמוך בו. דמותו כמנהיג השתפרה מאוד, עד כי נדמה, שאם אשמת המלחמה אמורה הייתה לחסל את הקריירה הפוליטית שלו, עתה זכה לחיים פוליטיים חדשים (ראו הכרזה למטה)...

הו זכה לפתע לחיים פוליטיים חדשים... סקר ערוץ 14 מיום 9 במאי 2024. התמונה היא צילום מסך]
[נתניהו זכה לפתע לחיים פוליטיים חדשים... סקר ערוץ 14 מיום 9 במאי 2024. התמונה היא צילום מסך]

קצת תיאוריה: סוג שיתוף הפעולה הזה קרוי 'שיתוף פעולה תוך תחרות'

שיתוף פעולה תוך תחרות (Coopetition) הוא מצב הנובע מהמורכבות ומהדינאמיות של מערכת מורכבת, המתבטאת ביכולתה להכיל קונפליקטים וסתירות: גורמים שונים בעלי אינטרסים שונים ואף סותרים לעיתים - הפועלים בסביבה דינאמית, המשתנה במהירות - מגלים גמישות אסטרטגית, ומייצרים שיתוף פעולה מוגבל, באותו תחום שבו יש להם אינטרס משותף, כדי ליצור ערך נוסף (Added value) ולא לאבד רלוונטיות.

אם ניצור היררכיה בין סוגי הפעילויות המשותפות השונות, יהיה שיתוף הפעולה תוך תחרות לקשה ולמורכב שביניהם, ולכן גם לעמוק ולמהותי ביותר (ראו הכרזה למטה).

[בתמונה: אם ניצור היררכיה בין סוגי הפעילויות המשותפות השונות, יהיה שיתוף הפעולה תוך תחרות לקשה ולמורכב שביניהם, ולכן גם לעמוק ולמהותי ביותר. הכרזה: ייצור ידע]
[בתמונה: אם ניצור היררכיה בין סוגי הפעילויות המשותפות השונות, יהיה שיתוף הפעולה תוך תחרות לקשה ולמורכב שביניהם, ולכן גם לעמוק ולמהותי ביותר. הכרזה: ייצור ידע]

'על קצה המזלג': קצת היסטוריה על מאבקי כוח בין מנהיגים, בעלי ברית, בהיסטוריה

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר למאבקי כוח בין מנהיגי מדינות בעלות הברית ניתן למצוא במערכת היחסים בין נשיא ארצות הברית דאז פרנקלין ד' רוזוולט לראש ממשלת בריטניה דאז, ווינסטון צ'רצ'יל, במהלך מלחמת העולם השנייה, ושל שניהם - וכל אחד מהם בנפרד - עם שותפם השלישי להבסת גרמניה, מנהיג ברית המועצות, ג'וזף סטלין.

בעוד ששני האנשים חלקו אויב משותף באדולף היטלר ובמעצמות הציר, הברית שלהם לא הייתה חסרת מתחים. רוזוולט, כנשיא ארצות הברית, החזיק בכוח והשפעה עצומים, בעוד צ'רצ'יל, כראש ממשלת בריטניה הגדולה, היה נחוש להגן על האינטרסים והריבונות של אומתו.

השותפות שלהם התאפיינה במאזן כוחות עדין, כאשר כל מנהיג שואף לקדם את סדר היום שלו תוך ניווט במורכבות של דיפלומטיה בזמן מלחמה. רוזוולט, עם חזונו של סדר עולמי שלאחר המלחמה המבוסס על ביטחון קולקטיבי ושיתוף פעולה בינלאומי, התנגש לעתים קרובות עם ההגנה האיתנה של צ'רצ'יל על האינטרסים האימפריאליים הבריטיים. עם זאת, למרות ההבדלים ביניהם, שני המנהיגים הכירו בצורך של שיתוף פעולה מול איום משותף.

מעבר למתחים בין שניהם, הדינמיקה עם מנהיג ברית המועצות, ג'וזף סטלין, הייתה מורכבת ומכרעת לא פחות (ואולי אף יותר) בעיצוב מהלך הסכסוך ותוצאותיו, ויחסיהם איתו התאפיינו בחשדנות, בפרגמטיות ובחישובים אסטרטגיים.

[בתמונה: שלושת השותפים האסטורטגיים בהבסת גרמניה הנאצית בוועידת טהרן. מימין לשמאל: ווינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין דלאנו רוזוולט ויוזף סטאלין]

באופן דומה, עידן המלחמה הקרה היה עד למאבקי כוח בתוך הברית המערבית, במיוחד בין ארצות הברית ובעלות בריתה האירופיות.

כמנהיגת העולם החופשי, ארה"ב ביקשה לתבוע את הדומיננטיות שלה על הבמה העולמית, לעתים קרובות על חשבון שותפיה של נאט"ו. המתחים בין נשיאים אמריקאים לראשי מדינות אירופיות, כמו שארל דה גול הצרפתי, העידו על הדינמיקה הכוחנית הבסיסית בתוך הברית.

דה גול התגלה כדמות אדירה שערערה על ההגמוניה האמריקאית ודגלה בתפקיד אירופי עצמאי יותר בענייני העולם. קריאותיו ל"אירופה של ארצות המולדת" ("Europe of the Fatherlands") שיקפו רצון לתבוע את הריבונות הצרפתית ולהפחית את ההסתמכות על הגנה צבאית אמריקאית. החיכוך הזה בין ארה"ב ובעלות בריתה האירופיות הדגיש את המורכבות הטבועה בפוליטיקה של הברית ואת החזונות המתחרים של מנהיגות בתוך הגוש המערבי.

[בתמונה: 'קוץ בישבנה של אירופה - הגנרל שארל דה גול. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: 'קוץ בישבנה של אירופה - הגנרל שארל דה גול. התמונה היא נחלת הכלל]

לסיכום

ההיסטוריה של הבריתות גדושה בדוגמאות של מאבקי כוח בין מנהיגי מדינות בעלות הברית. מרוזוולט וצ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה ועד למתחים בתוך נאט"ו במהלך המלחמה הקרה, הדינמיקה הזו משקפת את המורכבות הטבועה בפוליטיקה הבינלאומית. בעוד בריתות נוצרות כדי להתמודד עם אתגרים משותפים, המרדף אחר כוח והשפעה מוביל בהכרח לחיכוכים ותחרות בין מנהיגים. הבנת הדינמיקה הזו חיונית לניווט ברשת הסבוכה של דיפלומטיה גלובלית וליצירת שותפויות מתמשכות בעולם המשתנה ללא הרף.

[בתמונה: ההיסטוריה של הבריתות גדושה בדוגמאות של מאבקי כוח בין מנהיגי מדינות בעלות הברית. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: ההיסטוריה של הבריתות גדושה בדוגמאות של מאבקי כוח בין מנהיגי מדינות בעלות הברית. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ידיד-אויב' ושיתוף פעולה תוך תחרות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

3 thoughts on “פנחס יחזקאלי: ביידן, נתניהו והריקוד המורכב של בעלות ברית, לאורך ההיסטוריה

  1. Pingback: הכול על מאבק העוצמה באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע

  2. Pingback: ידיד-אויב. שיתוף פעולה תוך תחרות באתר ייצור ידע | ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: חידת הקווירים. מה מושך אותם למבקשים להורגם? | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *