תקציר: מדוע מנעו האמריקנים מישראל לתקוף בתחילת המלחמה בצפון? מדוע למרות ההצהרות, הם עושים הכול לשמר את חמאס? מדוע מנעו מהסעודים לחסל את הסיפור החות'י? מדוע הם נוקטים מדיניות הגנתית בסוגיית חופש השייט במיצרים? מדוע הם מגינים לכאורה על ה'פרוקסיז' של איראן? כל אלה הם חלק ממדיניות סדורה, הקרויה 'דוקטרינת אובמה', שחסידיה ממלאים תפקידי מפתח גם בממשל ביידן.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני מתוך ארבעה העוסק במדיניות הפייסנות. למאמר הקודם:

• פנחס יחזקאלי: פייסנות – להאכיל את התנין;
• אלעד רזניק: בין הרתעה לפייסנות;
• אלעד רזניק: היפוכה של פייסנות ותוצאותיה;
• גדעון שניר: הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות!

*  *  *

מדוע מנעו האמריקנים מישראל לתקוף בתחילת המלחמה בצפון? מדוע למרות ההצהרות, הם עושים הכל לשמר את חמאס? מדוע מנעו מהסעודים לחסל את הסיפור החות'י? מדוע הם מגינים לכאורה על הפרוקסיז של איראן? זוהי אידיאולוגיה, והיא באה לידי ביטוי במה שמכונה ' דוקטרינת אובמה' שלה מחויב גם ממשל ביידן:

הדוקטרינה הזו עוצבה ע"י אנשי ממשל אובמה, וחסידיה ממלאים תפקידי מפתח גם בממשל ביידן. היא פורסמה בעת ביקורו ההיסטורי של הנשיא אובמה בקהיר, ויצרה סדר חדש במזרח התיכון.

"התחלות חדשות"...

ב-4 ביוני 2009, נשא אובמה נאום מתוקשר באוניברסיטת קהיר במצרים. הנאום נקרא “A New Beginning” (בעברית: “התחלה חדשה”) והוא נתפס על ידי רבים כתפנית משמעותית ביחסים בין ארצות הברית לעולם המוסלמי.

בנאום הכריז אובמה על תפנית דרמטית במדיניות הממשל האמריקאי החדש כלפי העולם הערבי והמוסלמי: ״אני מגיע לכאן לחפש התחלות חדשות בין ארה״ב לאסאלמיסטים ברחבי העולם״... הוא גם הדגיש את המשותף בין המוסלמים לארצות הברית ואת הצורך לשפר את היחסים ביניהם.

מהם עיקרי 'הסדר החדש' של ממשלי אובמה וביידן?

דוקטרינת אובמה גורסת כי הבעיה במזרח התיכון איננה במדינות הציר השיעי, אלא דווקא בבעלות בריתה של אמריקה, שמנצלות את העוצמה שהעניקה להן כדי לגרור אותה למלחמה אזורית. 

יצוין כי האליטה הביטחונית הישראלית עשתה ועושה מאז 2010 הכול על מנת לחזק נרטיב זה, מאז פנה ראש המוסד מאיר דגן לאמריקנים, כדי שיעצרו את כוונות התקיפה של בנימין נתניהו ואהוד ברק באיראן. היא שותפה מלאה לבדיה, ש"נתניהו הולך להבעיר את המזרח התיכון, כדי לשמר את שלטונו" (דפוסי קבלת ההחלטות של נתניהו מלמדים בבירור, שמעולם לא קיבל החלטה קשה, אלא אם לא היה מנוס מקבלתה, אבל האמת היא רק סיפור אחד במגוון של סיפורים).

ע"פ האמריקנים, אירן חשה מרירות ובידוד כתוצאה מהטראומה של מלחמת איראן עיראק, אז נעזבה לבדה ע"י הקהילה הבינלאומית. זו גם הסיבה שהיא מבקשת לה נשק גרעיני (עד כאן הכול נכון...). לכן, היא גם מתנהגת בתוקפנות.

את החשדנות והתוקפנות הללו ניתן להרגיע באמצעות מדיניות של פייסנות. איראן תירגע את תבין שארה"ב לא תתקוף אותה או את הפרוקסי שלה (מניעת הסעודים מלחסל את החות'ים; מדיניות הגנתית מול אתגור חופש השיט ע"י החות'ים; מניעת ישראל מלחסל את חיזבאללה וחמאס) ואף תדאג לאינטרסים שלה (הפשרת מיליארדים מהסנקציות, הסכם הגז השערורייתי עם ישראל ב-27 באוקטובר 2022, וכדומה).

על כן, נדרשת אמריקה לנקוט במה שמכונה: 'דיפלומטיה מתקנת' כלפי מדינות עוינות במזרח התיכון, מתוך אמונה שפעולות אלה תפחתנה סיכונים, ותקדמנה יעדים אסטרטגיים. הביטוי באנגלית שבו משתמשים גם אנשי ממשל ביידן לגבי הדיפלומטיה המתקנת כלפי איראן הוא “Strategic Patience” או “סבלנות אסטרטגית": העיקר הוא עצם קיום התהליך. שימוש בדיפלומטיה, ויצירת מומנטום של משא ומתן, יוצרים מומנטום ודברים מתפתחים ממנו. זה עדיף על הצבת תנאים מראש.

האתגר האמיתי של אמריקה הוא סין. על כן, יש להפוך את המיקוד של ממשל בוש, שהתמקד במזרח התיכון, ולהוריד פרופיל במזרח התיכון, לטובת אתגרים אחרים בדרום מזרח אסיה. זה אמור היה לכלול הקטנת המחויבות הצבאית בעיראק ואפגניסטן, וקיצוצים בתקציבי ההגנה (זו הסיבה שסעודיה מאתגרת את ארצות הברית כשהיא מפלרטטת עם סין, וזה בהחלט 'עובד' לה).

כדי להתגבר על ללחץ בעלות הברית, לגרור את אמריקה למלחמה במזרח התיכון, עליה להתמקד רק באיומים ישירים על הביטחון הלאומי האמריקני, ולא באיומים כלליים. השימוש בכוח צבאי יהיה תמיד רק כמוצא אחרון, ולאחר שמוצו אפיקי הפעולה האחרים. 

אז איך יסתדר המזרח התיכון ללא אמריקה? בעזרת שותפויות אסטרטגיות עם בעלות ברית ויריבות גם יחד: ייווצרו כאן שני גושים גדולים - סוני ושיעי - שינטרלו זה את זה.

נו, זה מצליח להם, לדעתכם?

כמוהם כמונו: לא לומדים שום לקח, ואין להם גם שכל להצטער!

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: תורת לחימה - דוקטרינה.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: שורשי הנתק שבין הדרג המדיני לאליטה הביטחונית.
• הרחבה על 'אליטת ההון' – האליטה הנוכחית של ישראל.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• העמקה בנושא ה'מגוון'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'פייסנות – להאכיל את התנין'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), תורת לחימה - דוקטרינה, ייצור ידע, 25/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2024), שורשי הנתק שבין הדרג המדיני לאליטה הביטחונית, ייצור ידע, 17/4/24.
• פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), פייסנות – להאכיל את התנין, ייצור ידע, 2/3/17.