תקציר: לא במקרה, התכתבה הצהרת שר הביטחון גלנט - נגד סכנת ממשל צבאי ישראלי ברצועת עזה - עם הדיווחים מתחילת השבוע על טענת הרמטכ"ל בקבינט המלחמה, כי כוחות צה"ל חוזרים שוב ושוב למקומות בהם כבר נלחמו, כי אין שום תהליך מדיני. בדיוק כאן מתחילה מחלוקת כוללת בשאלה המקיפה בכל זירות המלחמה: האם במצב שנוצר, ישנו בכלל כיוון ממשי לתהליך מדיני?

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 17/5/24. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

הצהרתו החריפה של שר הביטחון, יואב גלנט, נגד סכנת ממשל צבאי ישראלי ברצועת עזה, מבטאת מחלוקת מקיפה על הדרך לסיום המלחמה.

לא במקרה, התכתבה הצהרת השר עם הדיווחים מתחילת השבוע על טענת הרמטכ"ל בקבינט המלחמה, כי כוחות צה"ל חוזרים שוב ושוב למקומות בהם כבר נלחמו, כי אין שום תהליך מדיני.

בדיוק כאן מתחילה מחלוקת כוללת בשאלה המקיפה בכל זירות המלחמה: האם במצב שנוצר, ישנו בכלל כיוון ממשי לתהליך מדיני?

הדיון העיקרי אינו מתחיל בשאלת היתרונות והחסרונות הכרוכים בחלופת ממשל צבאי ישראלי ברצועת עזה, אלא בשאלת החלופות האפשריות לשלטון החמאס

מזכיר המדינה האמריקאי בלינקן הבהיר השבוע בביקורו באוקראינה את ציפיותיו ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה באמירה: "לא שלטון חמאס ולא אנרכיה". בהתאם, הדגיש כי הוא מצפה מממשלת ישראל להצעות כיצד לספק מענה לשתי תביעות אלה.  

בנקודה זו, הניווט האסטרטגי הישראלי נלכד במבוך חסר מוצא. לא רק מכיוון שממשלת ישראל מסרבת לדון בחלופה השלטונית לחמאס, כטענת שר הביטחון, אלא בעיקר מכיוון שכל מי שיכול להיות חלופה כזו, גם אינו רוצה וגם אינו יכול. מדינות ערב השותפות למאמץ האמריקאי בהן: מצרים, ירדן, האמירויות וגם סעודיה, לא ממהרות לסייע לישראל בהשתתפות בכינון כוח צבאי להסדרה שלטונית בעזה. לכל מדינה משיקוליה אין ענין לסייע לישראל לחלץ אותה ממצוקת השקיעה בבוץ העזתי. לכולן ברור כי בנסיבות שנוצרו הן תואשמנה כמשתפות פעולה עם האינטרס הישראלי. מאותה הסיבה גם לרשות הפלסטינית אין ענין להיענות למשימה בלי תמורה מובהקת שתוכיח שהיא עושה זאת בניצול הזדמנות לקידום משמעותי במעמדה המדיני.

כמובן, לכל המועמדים ישנם גם קשיי יכולת. לכולם ברור - גם לממשל האמריקאי - שלקיחת האחריות לפני שישראל משלימה את דיכוי כוח הלחימה של החמאס, היא צעד שיהיה כרוך בחיכוך לחימה. כל ניסיון לביסוס חלופה שלטונית לחמאס יתקל בהתנגדות קשה שתגבה מחיר דמים. כוחות הרשות הפלסטינית שמתקשים ביותר בדיכוי קבוצות הטרור בג'נין, טול כרם ושכם, יתקשו פי כמה בדיכוי התנגדות פעילי חמאס במחנות הפליטים בעזה.  ובינתיים כל עוד הלחימה הישראלית ברצועת עזה נמשכת, ואין מי שיאות להיכנס למרחב לניהול העניינים האזרחיים הבסיסיים: מזון, מחסה ובריאות, עניינים אלה ממשיכים להתנהל בידי אנשי חמאס.  כך, שלטון חמאס צובר כוח בשליטתו על הסיוע ההומניטרי, ובמקביל לנוכח המאמץ הישראלי לסכל זאת המרחב שוקע באנרכיה. מהיבט זה, אם חובתה של ממשלת ישראל היא גם לפרק את שלטון החמאס וכוחו וגם למנוע אנרכיה, האפשרות לניהול הצרכים האזרחיים בידי צה"ל היא חלופה בלתי נמנעת, המצויה במיומנות הנדרשת בארגז הכלים הצבאי.

נכון כי גם להעדפת הנהגת צה"ל ומערכת הביטחון להימנע בכל דרך מכל היבט של לקיחת אחריות לניהול האזרחי, יש שיקולים מבצעיים. אלא שההימנעות הישראלית המוצהרת ממטלה זו, אפילו לא כמהלך גישור זמני, עד שתימצא החלופה המתאימה, מעלה את המחיר שישראל תאלץ לשלם לכל מי שיאות לשאת במקומה במשימה. מבחינת כל השותפים למערכת האזורית המתארגנת בהכוונת הממשל האמריקאי, המחיר ההולך ומאמיר, כרוך בתביעה להיענות ישראלית למדינה פלסטינית שחותרת בסופה לחלוקת ירושלים, לוויתור על בקעת הירדן כגבול ביטחון, ולנסיגה כמעט מלאה לקווי 67.

בתנאים אלה מדינת ישראל לכודה במבוך ללא מוצא.

את המבוך הישראלי היטיב לתאר נאסרללה בנאומו בליל יום העצמאות

הוא שרטט קווים עיקריים למגמות שהתפתחו בעקבות המלחמה - המאיצים בעיניו, את התגשמות החזון לקריסת מדינת ישראל. הוא הסביר כיצד בזכות הטלטלה הגדולה שהוביל חמאס בפתיחת המלחמה, בסדרה של מגמות מתפתחות, הוחזרה הסוגייה הפלסטינית למרכז סדר היום העולמי. השיח הבינלאומי על חובת ההכרה במדינה פלסטינית, הוא לדבריו, הניצחון המובהק של חודשי המלחמה.

המבוי הסתום בפניו עומדת מדינת ישראל בסוגיית "היום שאחרי" בעזה, הוא בעיניו הישג אסטרטגי:

• מצד אחד. אין מדינה ערבית שמוכנה להיכנס לניהול הסדר האזרחי והביטחוני ברצועת עזה, מה שמותיר את המשך שלטון חמאס כאפשרות היחידה.
• מצד שני ישראל שממשיכה לשלול את המשך שלטון החמאס, נלכדת במלחמה ללא אופק סיום.

בהתייחסות לכך הבהיר נאסרללה כי גם המלחמה בצפון תמשך כל עוד לא תסתיים המלחמה בדרום, מה שלצפייתו יגרור את ישראל להתשת כוחה.

בנסיבות מורכבות אלה, הנהגת המלחמה בדרג הצבאי והמדיני חייבת להיחלץ אל דרך אחרת שתציל את ישראל מסכנת ניצחון טקטי שנלכד במבוי סתום אסטרטגי. דרך כזו נדרשת קודם כל להימנע מהסכמה לנסיגות ישראליות נוספות ביו"ש או לתיקוני גבול בלבנון. מדרך אחרת זו מצופה שתהיה מובנת בזירה האזורית והבינלאומית וגם בציבור הישראלי כביטוי ממשי לניצחון ישראלי.

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.