תקציר: מעולם לא שבר הדיכאון הלאומי שיאים גבוהים כל כך. אין פלא שגנץ מחפש נתיב יציאה. הוא הצטרף לממשלה כדי להיות שותף למה שנראה אז כהצלחה, ולא היה עוזב אם היה סבור שהיא מגיעה. במלחמה הזו נעשו כל הטעויות האפשריות בכל התחומים, ונתניהו בעל התודעה ההיסטורית המפותחת צריך לבחור אם יירשם על דפיה כמחריב או כרפורמטור הגדול!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מעולם לא שבר הדיכאון הלאומי שיאים גבוהים כל כך. אין פלא שגנץ מחפש נתיב יציאה. הוא הצטרף לממשלה כדי להיות שותף למה שנראה אז כהצלחה, ולא היה עוזב אם היה סבור שהיא מגיעה.

במלחמה הזו נעשו כל הטעויות האפשריות בכל התחומים: האסטרטגי, הצבאי, הכלכלי, הדיפלומטי והפוליטי. ההתאוששות בסקרים של נתניהו לא נוצרה כפועל יוצא מעשיה, אלא מהיציאה נגדו של המחאה בכסות משפחות החטופים וממשל ביידן. המחאה הופכת אותו בחו"ל ואצל חלק מהציבור לדמון, והדברים הללו יחוקקו בספרי ההיסטוריה, אלא אם כן יקום ויעשה מעשה.

צריך להבין שהמצב הזה צפוי וטבעי, ומאפיין דמוקרטיות שלא חוקקו את מגבלת שתי קדנציות. היועצים הטובים שאפיינו את הקדנציות הראשונות - שהבינו אסטרטגיה וניחנים בעורמה ובתחבולה - נעלמים, ונוצרת סביבה קפואה / סטגנטיבית, שמבקשת לשרוד בכל מחיר.

כך גם הקדנציות האחרונות של נתניהו. שם המשחק הוא בכי ונהי על כל העולם, שמניבים פתרון מוגבל וסקטוריאלי: היבנות על ה'בייס', שחוזר עקב מהתקפות היריבים שמתעצמים והולכים, והסירוב לתוכניותיהם במקום אסטרטגיה יוזמת, עורמה ותחבולה.

נתניהו הוא בנו של היסטוריון והוא צריך להבין, שלא הצד שלו כותב את ההיסטוריה. אמחיש זאת הסיפור: בין מפקד ההגנה, אליהו גולומב, למפקד לח"י, נתן ילין מור התגלע ויכוח על מלחמת המחתרות. כשהגיע הדיון הלוהט למקום סתום, וילין מור אמר: "ההיסטוריה תשפוט בינינו", השיב גולומב: "אני כבר יכול לומר לך מה תשפוט ההיסטוריה, כי אנחנו אלה שכותבים אותה"...

נתניהו הוא פוליטיקאי מוכשר שיכול לעשות מהלך אם ישיל מעליו את קורי הסטגנציה והקיפאון, ויפסיק להתנהל בנתיב שסידרו לו האסטרטגים משמאל וממשל ביידן. הברירה בידו: להירשם כאשם העיקרי של ההיסטוריה, בדעיכת הבית השלישי ואולי אף קריסתו. או להוביל את המדינה לשינוי דרמטי. אם תרצו, להירשם בספרי ההיסטוריה כבן גוריון שני, כאטא-טורק של ישראל השוקעת.

העובדה שמעולם לא היה מצבנו כל כך גרוע, היא גם הזדמנות למהפך. להתאוששות!

אבל כיצד מתאוששים? הגיע הזמן שנלמד מאויבינו, מאנוואר סאדאת ומיחיא סינואר:

כשהמציאות לא טובה לך אתה מבצע את מה שנקרא בתורת המערכות המורכבות ובתורת הכאוס, דחיפה (‘Perturbation’) (פרטרביישן), שמשמעו, לטלטל את המערכת. לשנות מציאות על-ידי פעולה חריגה: שינוי שאתה מכניס למערכת, הגורם לה לעבור ממציאות אחת ('מושך') לאחרת. 

לא פחות חשוב ואולי אף יותר: כיוון שלא ניתן לשלוט על כיוון השינוי, שיכול להתכנס גם למקומות רעים, צריך תכנון דינאמי מתמיד, לפי האירועים.  

הרפובליקה החמישית של שארל דה גול כמודל

מודל השינוי לטעמי הוא מנהיג צרפת, שארל דה גול, שכשהרפובליקה הרביעית הייתה על סף קריסה וצרפת הייתה על סף פוטש צבאי, הוא כפה עליה שינוי דרמטי, שכונה 'הרפובליקה החמישית'. 

במלחמת העולם השנייה, ברח הגנרל דה גול מצרפת הכבושה ע"י הנאצים לבריטניה, שם נשא את נס צרפת החופשית. בעת כיבוש צרפת ע"י בעלות הברית, פעל שיחידות צרפתיות תשחררנה את פריז. התעקשותו היא שהביאה את המעצמות לתת לצרפת מקום שווה בין המדינות המנצחות, ואף ניתן צלה שטח כיבוש משלה בגרמניה (ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת).

לאחר השחרור הקים דה גול ממשלה זמנית וניסה להעביר חוקה שתקנה לצרפת יציבות אותם נכשל עקב התנגדות המערכת הפוליטית. אז, התפטר ב-20 בינואר 1946, ופרש לכפרו, קולומביי (ויקיפדיה: שארל דה גול). הרפובליקה הרביעית - כפי שכונתה צורת הממשל החדשה, שנוצרה בלעדיו - הייתה דמוקרטיה פרלמנטרית אשר נשלטה על ידי סדרה של ממשלות קואליציוניות. העדרה של הסכמה לאומית על אופן הטיפול במשברים, כגון המלחמות הקולוניאליות בהודו סין (כיום וייטנאם) ובאלג'יריה, גרם לחילופי ממשלות תכופים בצרפת. המלחמה בהודו סין הסתיימה בתבוסה בקרב דיין ביין פו, ובנסיגת צרפת מהאזור כולו בשנת 1954 (ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת).

עתה, כשהביאו את צרפת לסף מלחמת אזרחים ומשטר צבאי, אותם פוליטיקאים שהכשילו אותו קודם לכן, הסכימו בלית ברירה לקבל את תנאיו. הפעם לא הסכים דה גול להתדיין על פשרות. הוא הסכים לחזור בתנאי, שתהיה לו יד חופשית לעצב את צרפת כרצונו, וקיבל את מבוקשו. היו אף שחששו שכוונתו להקים דיקטטורה, אולם העדיפו דיקטטורה כזו על שלטון של גנרלים...  הוא כפה על הפוליטיקאים חוקה חדשה (הרפובליקה החמישית), נבחר כנשיא, הקנה לצרפת יציבות וכיהן בראשה עוד כעשר כשנים...

צרפת התאוששה, ונחלצה מהכאוס שאיים לפוררה. ואנחנו? לאן פנינו?

[בתמונה: הגנרל שארל דה גול - אדריכל ההתאוששות הצרפתית ממשבר אלג'יריה. התמונה היא נחלת הכלל]

לו אני האסטרטג של נתניהו, הייתי מציע לו לייצר שינוי בדרך של הרכבת ארבעה שולחנות עגולים

(יחזקאלי, 2014).

אם אני הייתי האסטרטג של נתניהו, הייתי מציע לו, למסד כבר היום ארבעה שולחנות עגולים: שולחן כלכלה (שמידרדרת במהירות); שולחן מלחמה שייצור תפנית; שולחן פוליטי - שמטרתו שינוי עמוק בליכוד וחילוצו מהפריימריז שהרסו וביהמו אותו - ושולחן אסטרטגיה שיתכלל אותם, ויהיה מורכב מראשי השולחנות. לטעמי, הראש המתכלל של שולחן האסטרטגיה צריך לעמוד גם בראש שולחן המלחמה.

ראשי השולחנות חייבים להיות אנשים חריגים בנוף שלנו, שמבינים מורכבות, ושולטים ברזי החשיבה המערכתית באופן אינטואיטיביהם חייבים לדעת לקבל החלטות מהר. הם לא יכולים לבוא מקרב קרוביו ותומכיו המוכרים של נתניהו. להם אין את זה (אחרת, לא היה מגיע לאן שהגיע), אבל עומדים לרשותו אנשים מעולים שנדחקים הצידה.

יש מועמדים טובים שיכולים לעשות מהפך ומהר, רק שהוא חייב לסמוך עליהם. אזרוק שני שמות מעולמות האסטרטגיה והכלכלה. נראה לי שנתניהו לא יאהב אותם, מה שלא אומר בהכרח שזה סימן רע. שהרי, קל להיווכח לאן הובילו אותו אלה שסמך עליהם: הצעותי הן גרשון הכהן, שהוא האסטרטג המעולה ביותר שאני מכיר בכל תחום, שיתכלל את שולחן האסטרטגיה והמלחמה, ופרופ' ירון זליכה באסטרטגיה כלכלית. זליכה כבר עבד עם נתניהו בעבר, והוא מודע ליכולותיו. שניהם סוסים דוהרים, ועדיף לו לעצור לעיתים את הדהרה, ולא להתבוסס במקום.

זה צריך להתרחש היום. עכשיו. אחרת, נתניהו כבר לכוד בתוך 'קוראלס', שהסיכוי שייחלץ ממנו, ומהכוחות שקמו עליו לכלותו, קטנים. הוא שם את ידיו היום ביד המזל והמזל בדרך כלל, לא חבר של אף אחד...

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'התאוששות' - להיחלץ מהכאוס לתוך סדר חדש.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• הרחבה על: תכנון ואסטרטגיה בעולם כאוטי – תכנון דינאמי.
• אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.
• הרחבת המושג: דחיפה (‘Perturbation’) – לטלטל את המערכת.
• הרחבה בנושא 'תורת המערכות המורכבות'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבה בנושא 'תורת הכאוס'.
• אוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו.
• הרחבת המושג: 'מושך'.
• הרחבת המושג: תכנון דינאמי.
• אוסף המאמרים על חשיבה מערכתית.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות. להיחלץ מהכאוס לתוך סדר חדש, ייצור ידע, 25/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי: תכנון ואסטרטגיה בעולם כאוטי – הרצאה בשני חלקים
• פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
• פנחס יחזקאלי: דחיפה (‘Perturbation’) – לטלטל את המערכת, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי: תכנון ואסטרטגיה בעולם כאוטי – הרצאה בשני חלקים.
• ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת.
• ויקיפדיה: שארל דה גול.
• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.