תקציר: שכיחות התלייה כשיטת התאבדות והוצאה להורג, היא תוצאה של המעשיות, השימוש ההיסטורי וההשפעה הפסיכולוגית שלה. הנגישות, האפקטיביות והנוכחות המושרשת של שיטה זו, בהקשרים משפטיים ותרבותיים, תורמות לשימוש המתמשך בה, בחברות שונות ובתקופות שונות לאורך ההיסטוריה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

תלייה (Hanging) היא אמצעי נפוץ ואפקטיבי (כאשר הוא נעשה נכון) לסיום חיים מאז ימי קדם, הן בהתאבדות, הן ברצח והן בענישה - בהוצאה להורג (Capital Punishment / Death Sentence). התלייה מתבצעת בדרך כלל על ידי קשירת לולאת חנק לצווארו של הנתלה; והשלכתו כך, שהחבל נמתח בפתאומיות.

זוהי שיטה קטלנית ביותר, המובילה למוות באמצעות חנק או צוואר שבור, מה שמבטיח שיעור הצלחה גבוה. וודאות התוצאה היא גורם חשוב בשכיחות השימוש בה.

מקובל להניח כי מוות בתלייה נגרם כתוצאה מחסימת דרכי הנשימה ומעבר כלי הדם, ומוות כתוצאה מחנק. אולם, קיימות גם סיבות אפשריות נוספות (ויקיפדיה: תלייה):

• שבירת המפרקת כתוצאה מעוצמת הנפילה ומשיכת הראש לאחור על ידי החבל, דבר הגורם לאבדן הכרה, הפסקת הנשימה ומוות מהיר.
• חסימת העורק המחבר בין המוח ללב.
• חסימת הוורידים המחברים בין המוח ללב.
• דום לב הנוצר כתוצאה מלחץ גבוה בעורק המחבר בין המוח ללב.

שכיחות התלייה כשיטת התאבדות והוצאה להורג, היא תוצאה של המעשיות, השימוש ההיסטורי וההשפעה הפסיכולוגית שלה. הנגישות, האפקטיביות והנוכחות המושרשת של שיטה זו, בהקשרים משפטיים ותרבותיים, תורמות לשימוש המתמשך בה, בחברות שונות ובתקופות שונות לאורך ההיסטוריה.

עם השנים, נכנסה התלייה נכנסה למערכות המשפט הפורמליות ונורמלה בתודעה הציבורית. נורמליזציה משפיעה ומושפעת מתפיסות חברתיות ואינדיבידואליות. לכן למשל, נעשה בה שימוש לא רק לצורכי ענישה חוקית אלא אף במעשי ויג'ילנטיות (לקיחת החוק לידיים), כמו למשל, מעשי ה'לינץ'.

ההיבט ההיסטורי של התלייה

תלייה הייתה שיטת ביצוע מבוססת בתרבויות ובתקופות שונות. היא נתפסת כאמצעי 'אנושי' יחסית של נטילת חיים, יחסית לעונשי מוות שהיו נהוגים בתקופות קדומות, לפני הופעתן של שיטות מודרניות יותר כמו כיסא חשמלי או זריקה קטלנית. השימוש בה במערכות משפטיות מחזק את המוכרות והלגיטימיות הנתפסת שלו.

סמליות והקשר היסטורי: לתלייה יש קונוטציות היסטוריות ותרבותיות משמעותיות. היא שימשה כשיטת עונש מוות במשך מאות שנים, ולעתים קרובות נושאת אלמנט של בושה ומחזה ציבורי. שימוש היסטורי זה עשוי להשפיע על בחירתו על ידי אנשים המחפשים מעשה דרמטי או סמלי.

לכן, יש לה גם ייצוג ספרותי ותקשורתי: תלייה תוארה בספרות, בתקשורת ובפולקלור, מה שמחזק את תפקידה כשיטת מוות ידועה ומוכרת. ייצוגים אלו יכולים לעצב עמדות אינדיבידואליות וקולקטיביות כלפיה.

שיטת התלייה מוזכרת כבר בחוק המקראי - בפרשת כי תצא בספר דברים: לאחר הוצאתו להורג של נדון למוות, יש לתלות את גופתו ולהסירה לעת ערב. זאת כדי לא לבזות את האל שהאדם נברא בצלמו, או לא לבזות את נשמת האדם שהיא צלם אלוהים באדם. אבל, התלייה כאן אינה שיטה להוצאה להורג אלא שיטת הרתעה, שבה תולים את הגופות להרתעה, לאחר ההוצאה להורג.

אנו יודעים שהשיטה הייתה נהוגה גם באימפריה הפרסית לפני כ-2,500 שנה וממנה נפוצה לשאר התרבויות והעמים באירופה ואסיה. היא הגיעה אלינו משם למגילת אסתר, בה מסופר סיפור תלייתם של המן ועשרת בניו (ויקיפדיה: תלייה):

ההיבט הפרקטי של התלייה

פּרַקטִיוּת ונגישות של חומרים: החומרים הדרושים לתלייה - חבל או כל קשירה דומה ותמיכה יציבה - זמינים בדרך כלל. נגישות זו הופכת את התלייה לאפשרות ריאלית במגוון הגדרות.

פשטות השיטה: מכניקת התלייה פשוטה יחסית. לצורך ביצוע התאבדות, נדרשים הכנה מינימלית וידע טכני מועט. הביצוע יכול להיות סטנדרטי, ואינו דורש ציוד מתוחכם (חבל, עצים, סולם ועגלה היו מצויים כמעט בכל מקום).

ניקיון - בניגוד לעריפת ראש שיטה זו נקייה, ללא התזת דמו של המוצא להורג.

ההיבט הפסיכולוגי של התלייה

גורמים פסיכולוגיים, הקשורים לתפיסת כאב וסבל: ישנה אמונה רווחת שתליה, במיוחד אם היא גורמת לשבירת צוואר מהירה, עשויה להיות כרוכה בפחות סבל בהשוואה לשיטות אחרות. תפיסה זו עשויה להפוך אותה לבחירה 'מקובלת' יותר עבור אנשים מסוימים, השוקלים התאבדות.

הרתעה: מבחינה היסטורית, הוצאות להורג בתלייה היו לעתים קרובות משקפיים פומביים שנועדו להרתיע פשע. הנראות והאופי הפשוט של השיטה הפכו אותה לאפקטיבית למטרה זו, והטמיעו אותה עוד יותר בפרקטיקות החברתיות. את התלייה היה ניתן לבצע בפומבי, כאשר הנידון מוצב גבוה מעל הקהל ונראה בבירור על ידי ההמון. ביצוע התלייה היה מחריד דיו כדי ליצור הרתעה אצל הקהל ולהעביר את המסר. את הגופה אפשר היה לתלות (או על עץ או על עמוד) כתזכורת לאוכלוסייה שלא לעבור על החוק או למרוד בשלטון.

השפעה פסיכולוגית: לדימוי התלייה יש משקל וסופיות מסוימים, שיכולים להיות בעלי השפעה פסיכולוגית עמוקה, הן של הרתעת פשע (במקרה של הוצאות להורג) והן כמעשה סופי (במקרה של התאבדות).

תליית נשים

תליית נשים כצורת עונש מוות נדירה מאוד כיום ומוגבלת למדינות שבהן עונש המוות עדיין נאכף ומשמש לעיתים קרובות ככלי ענישה בעבירות שונות, כולל עבירות מוסר או דת. להלן מדינות שבהן תליית נשים עשויה להתרחש:

• איראן: איראן היא אחת המדינות המרכזיות שבהן עונש תלייה עדיין נאכף, כולל נגד נשים. שיעור תליית הנשים שם הוא הגבוה בעולם. נשים עשויות להיענש בתלייה בעבירות כמו רצח, עבירות הקשורות לסמים ולעיתים גם עבירות מוסר (כגון ניאוף). מערכת המשפט האיראנית, שמבוססת על השריעה, עשויה להטיל עונשים כאלה בהתאם לפרשנויות דתיות.
• אפגניסטן: תחת שלטון הטליבאן, עונשי מוות, כולל תלייה, עדיין מתבצעים, ולעיתים נשים נענשות בצורה זו על עבירות הקשורות לניאוף או הפרת נורמות דתיות. עם זאת, הדיווחים משתנים וקשה לקבל מידע אמין בשל מגבלות גישה תקשורתיות.
• סעודיה: בסעודיה, תלייה אינה שיטת העונש העיקרית (עריפת ראש היא הנפוצה ביותר), אך במקרים נדירים, נשים עשויות להיענש בתלייה, במיוחד בעבירות כמו רצח או כישוף, בהתאם לפרשנות מקומית של השריעה.
• סין: בסין, עונש מוות כולל לעיתים תלייה, אם כי כיום השיטה הנפוצה יותר היא ירי או הזרקת רעל. נשים יכולות להיענש כך במקרים של עבירות חמורות במיוחד כמו הברחת סמים.
• צפון קוריאה: תלייה עדיין מדווחת כעונש מוות בצפון קוריאה, כולל לנשים. לרוב, מדובר בעונשים על עבירות פוליטיות, בגידה או ניסיונות לערוק.

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: תלייה. למה היא נפוצה כל כך?

[לאוסף המאמרים על התלייה באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת כי תצא, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התלייה באתר ייצור ידע.
• אוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על פרשת כי תצא;
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.

מקורות והעשרה

1. פנחס יחזקאלי (2024), על התלייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 20/5/24.
2. פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
3. פנחס יחזקאלי (2019), פרשת 'כי תצא' באתר 'ייצור ידע', יצור ידע, 7/9/19.
4. פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
5. פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
6. פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
7. ויקיפדיה: תלייה.