תקציר: כשפותחים במלחמה, מתחוללת טלטלה רבתי שמשנה את יסודות המציאות המוכרת. אמנם לתרבות המערב בבשורת המודרנה, קשה לקבל שאין בידי המדע וחכמת התכנון האסטרטגי להבטיח מלחמה שמתקדמת על פי תכנית סדורה מראשית עד אחרית. אבל מלחמה היא אירוע בהתהוות, שאינה נתונה לחיזוי בתבונת המומחים. זה מה שמבדיל פעולות בתחום ההנדסי טכנולוגי מפעולות בתחום האנושי.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר

* * *

ברוב תחומי חיי האדם, למושג "היום שאחרי" אין ולא יכולה להיות אחיזה ממשית. במקרה הטוב יש למושג הזה תפקיד מכוון כמו בניווט בלילה: כשמתקדמים על פי כיוון של כוכב, לא באמת מתכוונים להגיע אל הכוכב. מלחמה בטבעה היא אירוע שיוצא משליטה. זה אומר שממש לא ניתן לנווט מלחמה אל יעד ברור שהוגדר מראש.

אסטרטג איננו מהנדס!

כשפותחים במלחמה, מתחוללת טלטלה רבתי שמשנה את יסודות המציאות המוכרת (בתורת המערכות המורכבות קרויה הטלטלה הזו דחיפה - (‘Perturbation’), שמעבירה אותנו ממערכת אילוצים ('מושך') אחד לרעהו. אמנם לתרבות המערב בבשורת המודרנה, קשה לקבל שאין בידי המדע וחכמת התכנון האסטרטגי להבטיח מלחמה שמתקדמת על פי תכנית סדורה מראשית עד אחרית. אבל מלחמה היא אירוע בהתהוות, שאינה נתונה לחיזוי בתבונת המומחים. זה מה שמבדיל פעולות בתחום ההנדסי טכנולוגי מפעולות בתחום האנושי.

בתחום ההנדסי קיימת הצלחה בתכנון מצב סיום לפרויקט, בזכות היכולת לחיבור סיבתי ליניארי בין תכנון לביצוע. ברוב יתר התחומים של פעילות האדם, היכולת הזו אינה קיימת. אפילו בחינוך ילדים אין מי שיכול להבטיח גידול וצמיחה לקראת יעד מוגדר של היום שאחרי. הכרתי נער שהוריו עשו הכול לפתח אותו לפסנתרן מצטיין. הוא אף זכה להתמודד בתחרות רובינשטיין לפסנתרנים מצטיינים, אבל לפתע נטש והפך לכדורגלן. גם תופעת הזוגיות והמשפחה תלויה בהתפתחותה במשתנים בלתי צפויים שאינם יכולים להתנהל על מסילה קבועה מראש. ב'התהוות' מגמות שיצאו משליטת התכנון האסטרטגי, גם האמריקאים בעיראק ואפגניסטאן, במאמץ מתמשך של נוכחות צבאית וטריליונים של דולרים, כשלו במימוש חזון היום שאחרי.

בהנחה זו - על אי היכולת להבטיח את ציפיות היום שאחרי - ההתרחשות בהתפתחות המלחמה בדרום ובצפון, פתוחה להתהוות עם כמה מגמות אפשריות

מדובר במערכת אזורית מרובת זיקות ומתחים שנתונה במציאות המלחמה בטלטלה חסרת תקדים. בכל הקשור לרצועת עזה, גם אם גדודי חמאס בכל הרצועה יוכו כמעט עד חורמה, קשה לראות התייצבות חלופה שלטונית לחמאס. עיסאווי פרג' כנציג הרשות הפלסטינית, או מוחמד דחלאן, עם כוח התערבות ממדינות ערב, מי שיתייצב שם - גם בתמיכה אמריקאית - יוכל במקרה הטוב לייצב בעזה חצר שלטונית דומה לממשל הרש"פ במוקטעה ברמאללה. מבחינת פירוז מנשק ומניעת טרור, אין סיכוי למשהו אחר מהחולשה הבסיסית שהרשות הפלסטינית - על מלוא מנגנוניה - מגלה בפעולתה הכושלת נגד קבוצות הטרור בג'נין, טול כרם ושכם.

גם בזירה הצפונית, ללא מתקפה ישראלית רחבת היקף, המציאות לא מבטיחה בשורה ביטחונית חדשה. עם דעיכת הלחימה ברצועת עזה ויציאת כוחות צה"ל מכל הערים ומחנות הפליטים, גם חיזבאללה יכריז כנראה על סיום לחימת ההתשה בגבול הצפון. זה ככל הנראה לא יהיה כרוך בהסכם, רק הגחה של בוקר חדש ללא הפעלת האש. בתנאים אלה, ללא הסכם וללא כל מימוש החלטת או"ם 1701 להרחקת חיזבאללה צפונה, גם אם חלק מהתושבים ישובו, יהיה קשה להם להשיב את המרחב לקדמותו במימוש הפוטנציאל התיירותי והכלכלי.

במגמה אמביוולנטית כזו של תקוות היום שאחרי, שגרת החיים בישראל תנסה להשתקם תחת צל כבד של סכנת המלחמה המתחדשת.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• הרחבה בנושא 'תורת המערכות המורכבות'.
• אוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית.
• הרחבת המושג: 'מושך'.
• הרחבת המושג: 'ליניאריות'.
• הרחבת המושג: 'חוסר ליניאריות'.
• אוסף המאמרים על תכנון לסוגיו.
• הרחבת המושג: חיזוי - ניבוי.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2018), תכנון - להקטין את מרווח אי הוודאות, ייצור ידע, 28/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), תכנון לסוגיו באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 12/9/20.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דחיפה - (‘Perturbation’): להזיז מערכת למצב חדש, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), חיזוי - ניבוי, ייצור ידע, 12/4/14.