תקציר: במקום הבכי והנהי, המאפיינים את מדיניות החוץ הישראלית, הגיעה העת למדיניות אקטיבית ישירה נגד יריבים בזירה הבינלאומית, שתסביר להם שבחישה בעניינים של מדינות אחרות עשויה להיות דו סטרית. בלגיה היא יריבה קשה, והגיעה העת לתמוך, בקול, בעצות, ביצירת לובי ובכספים, בדרישות הפלמים לעצמאות.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

במקום הבכי והנהי, המאפיינים את מדיניות החוץ הישראלית, הגיעה העת למדינייות אקטיבית ישירה נגד יריבים בזירה הבינלאומית.

בלגיה - מדינה קטנה אך בעלת משמעות פוליטית במערב אירופה - היא יריבה עוינת וקשה בזירה הבין לאומית, אך יש לה נקודות תורפה פנימיות לא מבוטלות. הגיעה העת למדיניות אקטיבית ישירה, שתבהיר לה שבחישה בעניינים של מדינות אחרות עשויה להיות דו סטרית.

בלגיה מאופיינת על ידי חלוקות לשוניות, תרבותיות וכלכליות. הבולט שבהם הוא הפער בין פלנדריה דוברת ההולנדית בצפון (Flanders), לוואלוניה דוברת הצרפתית בדרום (Wallonia). במהלך השנים, גוברות הדרישות של התנועה הפלמית להגברת אוטונומיה, ואף לעצמאות מלאה.

במאמר זה אתאר את סוגיית העצמאות הפלמית, ואבחן את היתכנותה ככלי במדיניות חוץ ישראלית שונה, שתתמוך, בקול, בעצות, ביצירת לובי ובכספים, בדרישות הפלמים לעצמאות.

יחסי ישראל בלגיה

בעבר, יחסיה של ישראל עם בלגיה היו מצוינים. זה בא בין היתר לידי ביטוי ב- 1975, בהצבעתה נגד החלטת האו"ם המשווה את הציונות לגזענות.

אולם ככל שגברה ההגירה המוסלמית לבלגיה והתרכזה בעריה החשובות, וככל שחלחלה התורה הפרוגרסיבית לפוליטיקה הבלגית, הפכה בלגיה למדינה עוינת הפועלת נגד ישראל בבוטות בזירה הבינלאומית, ותומכת בגלוי בעמותות המקדמות את האג'נדה האנטי ישראלית ביהודה ושומרון.

אין בנמצא אומדן מדויק של כמות המוסלמים בבלגיה. על פי ההערכות, מספרם עולה על כ־800-600 אלף (קצת יותר מ־5% מהאוכלוסייה), מתוכם כ־10,000 שיעים, מרביתם בבריסל. מלכתחילה, יחסה של בלגיה להגירה היה אוהד ומזמין, וכבר בשנות השבעים של המאה הקודמת, שאפה המדינה להסדיר את המעמד של המוסלמים בה, בין השאר על ידי חקיקה המבטיחה להם שוויון זכויות מלא.

השפעת המוסלמים היום על הפוליטיקה הבלגית ועל דעת הקהל ניכרת ומשמעותית. היא מהווה מוקד לפעילות אסלאמית קיצונית, כשהממסד מקפיד להשתיק בזריזות כל ביקורת על הגירה, ומעדיף להעלות על נס את 'הגיוון התרבותי' והרב תרבותיות. כך הפכה בלגיה לבירת הטרור של אירופה [הרחבה בסוגיה זו ראו במאמר "כך הפכה בלגיה לבירת הטרור של אירופה", באתר מידה].

בשנת 2023 לאחר מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ופרוץ 'מלחמת חרבות ברזל', נמנעה בלגיה מלגנות ישירות את הטבח. אבל, לאחר ההפצצות והכניסה הקרקעית של ישראל, גינתה את ישראל, והתגברו בה הקריאות, לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עמה ולהטיל עליה סנקציות. שגרירת ישראל בבלגיה, עידית רוזנצוויג-אבו, ביקשה להקרין קטעים מסרט הזוועות של מחבלי חמאס, אך סורבה בטענה לפרופגנדה ישראלית ולהסטת השיח מ"פשעי המלחמה של ישראל".

במאי 2024 הצטרפה בלגיה לתביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל, והשרה הבלגית לשיתוף פעולה בינלאומי קבעה כי: "אם בית הדין הבינלאומי לצדק יקרא לישראל להפסיק את המערכה הצבאית שלה בעזה, המדינה שלנו תתמוך בזה באופן מלא"...

למה הפלמים בבלגיה רוצים עצמאות?

פער כלכלי: אחד הטיעונים המרכזיים לעצמאות פלמית הוא הפער הכלכלי בין פלנדריה לוואלוניה. פלנדריה משגשגת יותר מבחינה כלכלית, ותורמת משמעותית יותר לתוצר הלאומי. פלמים רבים חשים שהאזור שלהם מסבסד באופן לא פרופורציונלי את וואלוניה, הפחות אמידה, באמצעות מסים והעברות פדרליות, מטפח טינה ורצון להגדרה עצמית פיננסית.

זהות תרבותית ולשונית: לעם הפלמי יש זהות תרבותית ולשונית מובהקת. תומכי העצמאות טוענים שמורשתם ושפתם הייחודית (הולנדית) תישמרנה ותקודמנה בצורה הטובה ביותר בתוך מדינה עצמאית. סנטימנט זה מוגבר לעתים קרובות על ידי התפיסה כי האוכלוסייה והמוסדות דוברי הצרפתית אינם מכבדים את השפה והתרבות ההולנדית.

אוטונומיה פוליטית: קיימת אמונה בקרב לאומנים פלמים שאוטונומיה פוליטית גדולה יותר תוביל למשילות יעילה יותר. לטענתם, המבנה הפדרלי של בלגיה, על שכבות הממשל המורכבות שלה, מוביל לעתים קרובות לניהול לא יעיל ולשיתוק מדיניות. פלנדריה עצמאית, לטענתם, תוכל לייעל את הממשל ולתת מענה טוב יותר לצרכים הספציפיים של אזרחיה.

הדרישה הפלנדרית לעצמאות מובלת ע"י מפלגת האינטרס הפלנדרי (פלאמס בלאנג. בפלמית: Vlaams Belang, ראו לוגו למטה). זוהי מפלגת ימין הפעילה באזור הפלמי ובבריסל, שהוקמה ב-2004 ודוגלת בעצמאות פלנדריה המהווה חלק מבלגיה. אחד ממנהיגי המפלגה הידועים בתקשורת הוא פיליפ דה וינטר, מתנגד חריף להגירה בבלגיה. המפלגה מתנגדת לרב תרבותיות, אך מקבלת מצב של חברה רב-אתנית, כל עוד נטמעים האזרחים החדשים בתרבות הבלגית. כמו כן, המפלגה דוגלת בהגבלת ההגירה למדינה, ובמה שמכונה 'אירו-סקפטיות' (התנגדות לאיחוד האירופי).

מה נימוקי החפצים בשימור המצב הקיים?

תלות הדדית כלכלית: מבקרי העצמאות הפלמית מציינים שכלכלות פלנדריה ווואלוניה שלובות זו בזו. פיצול עלול לשבש את הסחר, ליצור אי יציבות כלכלית ולחייב משא ומתן על הסכמים חדשים בכל דבר, החל מסחר ועד ביטוח לאומי. עלויות המעבר והנפילה הכלכלית הפוטנציאלית, עלולים לעלות על היתרונות הנתפסים של עצמאות.

יציבות לאומית ואירופית: בלגיה היא שחקן מכריע בפוליטיקה האירופית והבינלאומית. היא מארחת את המטה של האיחוד האירופי ונאט"ו. התנתקותה של פלנדריה עלולה להוות תקדים לתנועות בדלניות אחרות באירופה, ועלולה להוביל לאי יציבות אזורית גדולה יותר. יש גם דאגה לגבי האופן שבו תשפיע ההתנתקות על תפקידה והשפעתה של בלגיה בארגונים בינלאומיים.

לכידות חברתית: המתנגדים טוענים שעצמאות עלולה להחריף את השסעים החברתיים ולהוביל לבעיות מיעוט חדשות. לדוגמה, אזור הבירה בריסל - שהוא רשמית דו לשוני אך דובר בעיקר צרפתית - נמצא בתוך פלנדריה. מעמדה יהווה נקודת מחלוקת משמעותית בכל תרחיש עצמאות, שעלול להוביל לפיצול חברתי ופוליטי נוסף.

לסיכום

העולם משתנה, ותומכיה היחידים כמעט של ישראל בזירה האירופאית הן מפלגות הימין. מה יש לה לישראל להפסיד? היא ממילא הופכת למדינה מצורעת בעיני השמאל הפוליטי בזירה הבינלאומית.

'עקב האכילס' הבלגי הוא השסע הפנימי בה, וכשם שהיא מחטטת בפצעינו, אין סיבה שלא נבחוש בענייניה, וננצל את התמיכה הגוברת ממילא לאוטונומיה מוגברת בתוך פלנדריה, ואולי אף להיפרדות.

נכון. יש במפלגה מאפיינים אנטישמיים ואנשיה הזדהו בעבר עם הנאצים (בעיקר היסטוריית הקשרים של המפלגה הימנית קיצונית שקדמה לה - מפלגת הגוש הפלנדרי - הפלאמס בלוק - שהוקמה ב-1978), אולם אין מוסר ביחסים בינלאומיים ו'הרוח שינתה את כיוונה'. אנשיה - כמו מפלגות ימין אחרות באירופה - צמאות להכרה ע"י ישראל, ומבקשים ליצור קשרים הדוקים עימה. עלייתן לשלטון היא ממילא רק עניין של זמן. אבל רוב המפלגות הללו עדיין מוחרמת ע"י ישראל הרשמית. כך גם הפלאמס בלוק, המוחרמת גם ע"י הקהילה היהודית בבלגיה [למאמרו של פנחס יחזקאלי: 'מי שמכניס מוסר ליחסים הבין לאומיים, משלם ביוקר!', לחצו כאן]

אציין כי האיחוד האירופי הפרוגרסיבי - שרואה בפירוק המדינות החברות, תהליך המעודד אי יציבות ועליית תנועות בדלניות אחרות ברחבי היבשת - לא יאהב את ההתערבות שלנו, כשם שאנחנו לא אוהבים את התערבותו בענייננו הפנימיים. האם יש בכך רע?

ב-2014 הגיעה משלחת של המפלגה לישראל ונפגשה עם סגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת דאז, חבר הכנסת אופיר אקוניס (הליכוד) עם משלחת של המפלגה. אולם, הביקור לא שינה את עמדת משרד החוץ. 
הגיע זמן שינוי ולמדיניות אקטיבית במקום הנהי והבכי המאפיינים את מדיניות החוץ הישראלית!

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• מאמר "כך הפכה בלגיה לבירת הטרור של אירופה", באתר מידה.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: 'מי שמכניס מוסר ליחסים הבין לאומיים, משלם ביוקר!'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• ברוס באואר (2018), כך הפכה בלגיה לבירת הטרור של אירופה, מידה, 4/2/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'מי שמכניס מוסר ליחסים הבין לאומיים, משלם ביוקר!', ייצור ידע, 13/1/24.